יש מה לעשות עם חרדת בחינות

ההתנהגות השנייה המרכזית שנמצאה קשורה ליצירת ביטחון במהלך מבחנים היא "חיפוש אחר אישור מחדש" - התנהגויות שמטרתן לשכנע את עצמך שהתשובות שלך במבחן הן נכונות. למשל - "אני חייב לבדוק כל תשובה כמה פעמים כדי לוודא שלא פספסתי תשובות".

שימו לב - האם הילדים יודעים איך ללמוד למבחן?(צילום: shutterstock)

מטרת המחקר הייתה לזהות את מימדים של התנהגויות הרלוונטיות לחרדת בחינות. 301 סטודנטים (גיל ממוצע: 19) קיבלו שאלון עם 33 שאלות על מנת לאתר את ההתנהגויות הרלוונטיות והמשקפות ביותר לחרדת בחינות. לאחר מכן הועברו שאלונים עם 19 שאלות ל-151 סטודנטים, תוך הצלבת המידע עם ציוניהם במבחנים.

מתוצאות המחקר עולה כי להתנהגויות "חיפוש אחר אישור מחדש" ישנה השפעה שלילית מובהקת על החרדה ועל ההישגים הלימודיים בקרב רוב התלמידים שסובלים מחרדת בחינות, ואמונות טפלות בהחלט לא עזרו לתלמידים שהשתמשו בהן, אך התוצאות במקרה זה היו פחות מובהקות.

מהי חרדת בחינות?

לתפקודינו בזמן מבחן ישנן השלכות לימודיות, חברתיות, רגשיות ותעסוקתיות נרחבות. לכן אין זה מפתיע שתלמידים רבים תופסים מבחן כאיום, וכתוצאה מכך הם חווים חרדה שעלולה לפגוע ביכולת להיזכר בחומר חשוב בעת המבחן. חרדה ודאגות לגבי בחינות בבית ספר הן בעיה נרחבת, וישנם חוקרים שטוענים שמדובר בכ-20% מכלל התלמידים. ספר האבחון הפסיכאטרי האמריקאי מתייחס לחרדת בחינות כצורה מיוחדת של חרדה חברתית.

קראו עוד:

כך מלמדים ילדים בקליפורניה לדבר מול קהל

הגננת שמלמדת על שוויון בדרך מקורית

אפשר "להפיל" כל קושי על הפרעת קשב?

חרדת בחינות הוגדרה כמצב ספיציפי בו לאדם החרד דאגות אינטנסיביות בנוגע להערכה החברתית של הישגיו הלימודיים, או במילים אחרות - פחד משמעותי ממבחנים הנובע מחשש מתגובת החברה לציונים. חרדה זו מובילה לתשומת לב מוגזמת לרמזים סביבתיים הקשורים להערכת הנבחן, ולכן פוגעת בניהול הקשב והיכולת לעיבוד נתונים. הפגיעה בהישגים נובעת מהפגיעה בזיכרון העבודה וביכולות השליפה מהזיכרון, בעת הבחינה.

פעולות שעוזרות בטווח הקצר

התנהגויות שיוצרות תחושת ביטחון הן התנהגויות או תהליכים מנטלים גלויים או סמויים שמטרתם היא הפחתת החרדה או מזעור השלכות החרדה על האדם. למשל - אדם שמפתח חרדה מול קהל מחשש שיישמע לא אינטיליגנט מספיק, ולכן בעת הצגה מול קהל יעשה חזרות אינסופיות בראש של החומר המרכזי שהוא רוצה להעביר או ידבר מהר בעת הצגת המצגת, מתוך מחשבה שהתנהגויות אלו יעזרו לו לצלוח את ההופעה מול הקהל ויפחיתו את הסיכון הנתפס במצב זה.

אומנם לטווח קצר יתכן שהתנהגויות אלו יעזרו לו, אך ישנן בעיות אחרות, חמורות לא פחות מאשר החרדה. שימוש בהתנהגויות שמקנות בטחון לא מאפשר לאדם שסובל מהחרדה להתמודד איתה ולהבין שהקטסטרופה שהוא מצפה לה, לא תתרחש גם אם לא ינקוט בהתנהגויות אלו.

להתמודד עם החרדה(צילום: shutterstock)

התוצאה החמורה יותר היא שבכל שימוש בהתנהגויות שיוצרת בטחון בסיטואציות מלחיצות אנו למעשה מחמירים את החרדה ופוגעים בתפקוד בצורה חמורה יותר. בנוסף, התנהגויות אלו לעיתים קרובות מושכות יותר תשומת לב, שהיא תוצאה מאוד לא רצויה על ידי אדם שסובל מחרדה.

איך ללמד את הילדים להתמודד עם חרדת בחינות?

1. ניהול נכון של ההכנה למבחן - ניהול נכון של הזמן ותכנון הלמידה לקראתו יכולים לעזור ללימוד אפקטיבי יותר של החומר ולהפחתת לחץ, וחשוב לא פחות - לעזור ללומד להתמודד עם דחיינות והתנהגויות הימנעות שונות שמאוד מאפיינת תלמידים שסובלים מחרדת בחינות.

2. תכנון ועזרה: אם מתגלה קושי בניהול נכון של הלמידה, אפשר להיעזר בחבר לכיתה וללמוד יחד איתו. חשוב לשים לב לחלוקת ההכנה למבחן בצורה נכונה לאורך הימים שלפני המבחן, לכלול הפסקות במהלך הלמידה, לבדוק מהו טווח הקשב האידיאלי כדי לקחת זאת בחשבון במהלך הלמידה.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

5. מחשבות: יש מחשבות שמחמירות את החרדה, כגון - "אני אכשל", "אני לא יודע כלום" ו"המבחן הזה קובע את עתידי". המליצו לילד לבחון מחשבות אלו ואת מידת ההיגיון שבהם.

סביר להניח שהוא יבין שהן לא מאוד הגיוניות ולכן כדאי לחפש מחשבות חיוביות יותר, למשל במקום לומר "המבחן הזה קובע את עתידי", אפשר לשנות מחשבה זו למשפט כמו "זהו מבחן מאוד חשוב, אבל במידה ולא אצליח יהיו לי עוד הזדמנויות לשפר את הציון". שינוי קטן במחשבה עשוי להפחית את מידת החרדה.