איך מלמדים את הילדים לדחות סיפוקים?
בני הנוער כיום מתקשים לדחות סיפוקים ומעדיפים ליהנות כאן ועכשיו. מדובר באחת היכולות החשובות, ובעזרת כמה כלים פשוטים אפשר לעזור להם לשנות את המצב
לאחרונה פורסם דו"ח ה-OECD בנוגע להשמנת היתר ב-52 מדינות, וישראל ביניהן. על פי הדו"ח, המצב קשה מאוד והעתיד לא נראה טוב - עודף משקל והשמנת יתר הן ממש מגיפה שמשפיעה ותשפיע על תוחלת החיים וכלכלת העולם.
מגפת ההשמנה היא רק סימפטום לבעיה קשה יותר שמשפיעה על חיינו - חוסר היכולת לדחות סיפוקים. מחקרים רבים בתחום הכלכלה ההתנהגותית מצאו קשר בין חוסר היכולת לדחות סיפוקים לבין בעיות בריאות (השמנת יתר, עישון ועוד). אבל מעבר לבעיות בריאות נמצא גם כי מי שחלש בדחיית סיפוקים יחסוך פחות כסף ויבזבז יותר, יצליח פחות בלימודים ועוד השפעות שליליות שונות.
אין ספק כי תרבות השפע מעצימה את חוסר היכולת לדחות סיפוקים. הפיתויים רבים מדי, האשראי זול, וקל לשעבד את העתיד לטובת ההווה. מעבר לכך, ברשתות החברתיות ידוענים מפרסמים מוצרים וכולם רוצים להיות כמוהם ולקנות עוד. בני הנוער שנמצאים שעות רבות מול מסכים ומעלים תמונות לרשתות השונות מכורים למעשה לקבלת לייקים וחייבים לקבל אותם כאן ועכשיו.
מגיפה שקטה
החברה מעודדת אותנו לדחות סיפוקים פחות ופחות והתוצאות הרות גורל. אנו עדים להתנהגויות כמו שתיית אלכוהול אצל בני נוער, נסיעה בפרעות בכבישים, עישון, אלימות ועוד. ואין טעם לחפש מי אשם, כולם אשמים. ההורים, מערכת החינוך, בני הנוער וכל גורם שקשור לחינוך בני הנוער.
קראו עוד:
הילדים מתלוננים כל הזמן? כך תגיבו
מה שמעניין הוא שמדובר במגיפה שקטה. אין מחאות ואין יציאה לרחובות ואף ארגון הורים לא החליט להרים את הכפפה ולהילחם בחוסר היכולת לדחות סיפוקים.
ארגוני ההורים נלחמים בצפיפות בכיתות, בשימוש בכלי פלסטיק בגנים ובעוד מטרות חשובות. אבל מכל המטרות חוסר היכולות של בני הנוער שלנו לדחות סיפוקים תגבה מאיתנו מחיר עתידי גבוה יותר מכל הבעיות האחרות. בני נוער שלא ידעו לדחות סיפוקים יהיו אזרחים שלא ידעו לדחות סיפוקים.
חינוך לדחיית סיפוקים
להורים יש אחריות לחנך את ילדיהם לדחיית סיפוקים. הדוגמה האישית קריטית, ובבית שבו יש חגיגת קניות לא ניתן לצפות מילדים שילמדו לדחות סיפוקים (שימו לב כי כ-50% מהישראלים נמצאים במינוס בבנק).
לפני מספר שנים ערכנו (ד"ר איל להב, פרופ' אורי בן ציון ואנוכי) מחקר על בני נוער בישראל (טווח הגילים 12-18, הגיל הממוצע 15) כשמטרתו הייתה לבדוק מה יכול להשפיע על בני הנוער לדחות סיפוקים. במחקר נשאלו התלמידים גם לגבי הרגלים מהבית או פעילויות שעשו בגיל צעיר. מתוצאות המחקר ומחקרים דומים ניתן להסיק כי בעזרת מספר כלים אפשר לחנך את הילדים לדחיית סיפוקים.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
בין הכלים המסייעים לחינוך לדחיית סיפוקים מצאנו כי:
1. ספורט: פעילות גופנית (בעיקר ספורט קבוצתי) מגיל צעיר יכולה לשפר את המיומנות של דחיית סיפוקים. הבעיה שבשנים האחרונות אנו עדים לכך כי בני הנוער פעילים יותר ברשתות החברתיות ומבלים שעות מול המסכים על חשבון פעילות אחרות כמו ספורט (על פי פרק 5 בדו"ח האושר הבינלאומי ממרץ 2019).
הורים צריכים להקפיד כי במסגרת בחירת החוגים יהיה לפחות חוג ספורט אחד ורצוי ספורט קבוצתי. חינוך ביתי לספורט, כלומר הורים שפעילים בעצמם, הוא תמיד טוב.
תרגילים שאפשר לעשות עם ילדים:
2. התנהלות עם כסף: מי שקיבל דמי כיס קבועים מגיל צעיר למד לדחות סיפוקים טוב יותר מאחרים. השימוש בכלי זה הוא פשוט ותועלתו רבה. מגיל שש אפשר לתת לכל ילד דמי כיס שבועיים (למשל עשרה שקלים) וללמדו לקנות במכולת השכונתית.
בתהליך הילד למד כי אם הוא רוצה לקנות פריט יקר הוא צריך לוותר על הקניה השבועית ולחסוך. ככל שהילד מתבגר מגדילים את דמי הכיס ומאפשרים יותר גמישות.
3. גיל: יש חשיבות לגיל הילדים. ילדים בתיכון יודעים לדחות סיפוקים טוב יותר מילדים בבית הספר היסודי.
4. יכולות לימודיות: למרות שאנו משערים לעיתים כי יכולות לימודיות יכולות להשפיע גם על התנהגות אחראית יותר כמו דחיית סיפוקים, לא מצאנו שהיכולות במתמטיקה (שנמדדה לפי מספר היחידות במתמטיקה) השפיעו על היכולת לדחות סיפוקים. הורים לא צריכים להיות מוטים מהיכולות הלימודיות של ילדיהם.
5. מיקום במשפחה: אנו לעיתים חושבים כי הילד הבכור במשפחה שונה מהאחרים. הוא אחראי יותר ומפונק פחות מאחיו. אכן ישנם מחקרים התומכים בכך ("אפקט הבכור"). במחקר שלנו לא מצאנו כי המיקום במשפחה משפיע על דחיית סיפוקים. כך שגם כאן הורים לא צריכים להיות מוטים מהמחשבה שהבכור/ה שונה מהילדים האחרים.
גם למערכת החינוך יש את היכולת וחנך את הילדים לדחיית סיפוקים. כיצד?
- להפוך את המיומנות של דחיית סיפוקים ליעד של משרד החינוך.
- לא לאפשר שימוש בניידים בשעות בית הספר.
- לא לוותר על שיעורי בית ומטלות אחרות שיאלצו את הילדים ללמוד ולתרגל גם בבית (ואולי להיות פחות במסכים). ואין ספק שאפשר וכדאי לתת מטלות שמתאימות לשנת 2019 ולא לשנות השמונים.
- לחזק את שיעורי הספורט בבית הספר ולעודד לספורט.
אז עכשיו הורים צאו למחאה ודרשו כי המערכת תתחיל לקחת את העניין ברצינות. הנזקים ארוכי הטווח לכם ולילדיכם גדולים יותר מכל דבר אחר עליו אנחנו נלחמים. אם לא נתחיל עכשיו את השינוי נצטער על כך כשיהיה כבר מאוחר מדי, ואולי כבר מאוחר מדי.
הכותב הוא מומחה לכלכלה התנהגותית וכלכלת אושר, המסלול האקדמי המכללה למינהל
לפנייה לכתב/ת 
