הציורים שחושפים את תחושות הילדים
הרבה פעמים ילדים לא מראים מה הם מרגישים, אבל כשנותנים להם דפים וצבעים, הם מבטאים את התחושות באמצעות האמנות. מפענחת ציורי ילדים הסתכלה על ציורים של ילדי הדרום, דיברה עם ההורים ומסבירה את ההבדלים בין תקופות שגרה לעומת ימים של לחימה
אני חוקרת ציורים של ילדים כבר מעל שני עשורים. ביקרתי ילדים שחיים באפריקה בבתי בוץ, ומציירים בתים רגילים לגמרי - עם חלונות וארובה, ראיתי איך ילדים שחיים בשיא העוני מציירים ציורים שמחים ורגועים.
הילדים הישראלים שחיים ב"עוטף", יודעים גם הם לצייר את הטוב שבחיים שלהם. אבל מה קורה כשהם מצויים תחת עוד "מבצע" של אזעקות וריצות לממ"ד? אז הסטרס שלהם כבר מוצא את דרכו אל הדף. במציאות המורכבת של הימים האחרונים, עשיתי ניסוי קטן: התארחתי בקבוצת הפייסבוק המקסימה של "אמהות העוטף", שכשמה כן היא - קבוצה מלאת עיטוף וחוזק רגשי וגם עם הרבה הומור על המצב המורכב.
ביקשתי מאמהות שישלחו לי שני ציורים: ציור אחד מימי "שגרה", ועוד אחד - ציור "טרי" מהימים של הלחימה. ההבדלים מרתקים. כל הציורים שמופיעים בכתבה הם באישור ההורים ושמות הילדים בדויים.
דנה, בת ארבע: קשתות מול רסיסים
בציורים של דנה רואים מיד את ההבדלים: בימים רגועים - ציור צבעוני ומלא, הצביעה רכה ורגועה. כשהיא מציירת אלמנטים אפשר לזהות בבירור דמויות של פרחים פרפרים, אבל עדיין הכול די מפורק במרחב הדף (כלומר - גם ימים רגועים לא באמת רגועים מבחינתה).
בשבוע שעבר הציורים שלה השתנו עוד יותר: בציוריה הכל מתפרק, אין צביעה זורמת, והאלמנטים מפוזרים במרחב הדף - מפורקים ומרוחקים האחד מהשני.
קראו עוד:
בגלל אלרגיה לאגוזים - לא יכול לאכול בצהרון
מהם הסיכונים בלינה משותפת עם התינוק?
מופעי חנוכה 2019 - המדריך המלא
תשובה לאמא של דנה: "נראה שגם בימים רגועים בתך לא רגועה לגמרי וסובלת מפחדים, אמנם במינון מופחת ממה שהציורים של היום מראים - אבל עדיין. לפי הציורים, היא זקוקה להרבה איסוף ותיווך של כל מה שקורה סביבה. היא לא תמיד מבינה את הקשר בין האירועים השונים, וצריכה את ההסבר הזה, על אחת כמה וכמה בזמנים מבולבלים שכאלה".
האמא קראה את מה שהצעתי, ודיברנו בדיוק איך לאסוף את כל הסיפור הזה של מלחמה וחוסר ודאות, למשהו שמתאים לגילה הצעיר של הילדה. שינויים של ילדים לא באים בבת אחת, אבל לפעמים יש הפתעות טובות (גם בימים קשים). לאחר שיחות עם ההורים, ביום למחרת קמה הילדה רגועה יותר וציירה את הציור הזה, ופתאום יש משהו מסודר ומובנה יותר בתוך כל הכאוס שמסביב:
תמר, בת שבע: צבע מול ריק
גם כאן רואים שבזמנים רגועים הילדה מציירת ציור מלא צבע ואנרגיה, ובימים של "צבע אדום" - הציור הופך לריק, וגם הנושא משתנה.
תשובה לאמא: "הילדה שלך חברותית מאוד, והדבר שהכי קשה לה בעתות כאלה - זו דווקא השהות בבית והריחוק מהחברות שלה. לפי הציורים כדאי מאוד לנצל את כל האופציות האפשריות - טלפון, שיחות סקייפ וכל מה שיעזור לה לשמור על קשר איתן, כי זה מה שמחזק אותה בתקופות כאלו".
יהלי, בן תשע: חיי טבע מול טנקים
ההבדלים כאן מאוד בולטים: לא רק שבימים רגועים הנושא של הציור הוא טבע וחיות, אלא שגם הציור בעצמו מצויר בשלווה, עם צביעה רגועה, שמש בשמים, מים לשתייה, ובאופן כללי תחושת שלום ושלווה. בשבוע שעבר הציור של יהלי היה שונה לגמרי: ציור של מלחמה, ריבועים מחלקים את הדף ומנסים לעשות סדר, ציור בעט בקווים חזקים ובצבע אחד.
"לפי הציורים, מה שיעזור לו בזמנים כאלה יהיה לתת לו כמה שיותר תפקידים, ולמנות איתו (כמו תפילה שכזו) את כל הדברים שמגנים עלינו באמת. חשוב לתת לו תפקידים ולעזור לאחרים".
מיקה, בת חמש: שותפות מול התכווצות
בציור הימני של מיקה, שצויר בימים "רגילים", יש סימנים של ילדה שמחה. הציור צבעוני ומלא חיים, יש בו סיפור ועלילה, הדמויות גדולות ומצוירות מקרוב. בימים של מלחמה - הצביעה הופכת לזוויתית ונוקשה, הכל צפוף והדמויות קטנות מאוד, עומדות לחוצות בין שרבוטי הצבע.
תשובה לאמא: "מיקה שלך ילדה מתוקה, אבל כרגע מאוד לחוצה ופוחדת. יש הבדל מאוד גדול בין הציורים, והמתח שהיא מצויה בו ניכר. לפי העולה מהציורים, מים יהיו לה טובים - אפילו משחק עם גיגית של מים חמים וסבון שתכניסו לממ"ד יעשה עבודה טובה, וגם מוזיקה רגועה טובה לה.
בבוקר למחרת כתבה לי האמא שעשתה את מה שהצעתי, והופתעה מעוצמת השינוי. עבודה עם חומרים טבעיים כמו אדמה ומים מרגיעה הרבה פעמים את הילדים בתוך אי הסדר של מלחמה.
מיכל וימר היא תרפיסטית באמנות, מומחית בפענוח ציורי ילדים ומנהלת מסלול לימודי תעודה בהדרכת הורים ופענוח ציורי ילדים.