איך הבגד שאתם בוחרים לילד משפיע עליו?

הרבה לפני שהכרנו את המילה סטיילינג, כבר הייתה לנו סטייליסטית. הסטייליסטית המיתולוגית של כל אדם בעולם היא אמא או דמות מטפלת אחרת, שהלבישה והתאימה לנו בגדים בשנות ילדותנו. איך זה השפיע עלינו ואיך משפיעות בחירות הלבוש שלנו עבור ילדינו? המודעות שלנו לנושא בדרך כלל חלקית.

יש ילדים שנאלצים ללבוש בגדים שהם לא אוהבים(צילום: shutterstock)

בסדנאות סטיילינג תרפי עם נשים, אני רואה אותן מעלות זיכרונות מתוקים וגם מרים מהימים ההם. חלקן נזכרות בשמלות יפות שקיבלו מאמא, אחרות מספרות שנאלצו ללבוש בגדים שלא אהבו במהלך תקופות מחייהן.

יש שמספרות שאמא הלבישה אותן כמו האחים שלהן, מה שהגביר תחושה של השוואה, כמו במקרה הזה: "אימא שלי תמיד הלבישה אותי ואת אחותי באותם בגדים, למרות שהיא הייתה רזה יותר ויפה יותר ממני. הבגדים רק הדגישו את זה והרגשתי רע. לא היה שום סיכוי שאצליח להיראות כמוה". סיפור כזה משקף תחושה שהאם לא "ראתה" את הבת וצרכיה האינדיבידואליים, במובן העמוק ביותר.

להתלבש כמו אמא

לא חסרים סיפורים דומים. "אימא שלי הלבישה אותי כל החיים בבגדים נשיים, שמלות ורודות, חצאיות. היה לה טעם שונה משלי. עד היום היא שואלת אותי - 'למה את לא לובשת צבעוני?' נראה לה שאני לא מוצאת זוגיות כי אני לא לובשת שמלות", סיפרה רווקה בשנות השלושים שלה.

לא אוהבת שמלות(צילום: shutterstock)

אימהות רבות מנסות להשפיע על לבוש ילדיהן גם בבגרות, כחלק מהתפיסה שלהן איך ילדיהן אמורים להיראות ולהתנהג. לא מעט אימהות ממשיכות בתפקיד "המלבישה" לאורך החיים, וקונות בגדים לילדים בוגרים.

לאחרונה סיפרה לי אישה בסוף שנות הארבעים שלה, אם לילדים בעצמה - "אני שונאת התעסקות עם בגדים ואימא שלי קונה לי בגדים עד היום. מה שאני לא אוהבת, אני מחליפה". באופן מעניין, אותה אישה סיפרה שהיא לא אוהבת את טעמה של אמה ואת הדמיון הפיזי ביניהן, ועדיין ממשיכה בדינמיקה המוכרת שנים רבות. יש בנות שמקבלות השראה מסגנון הלבוש של אימהותיהן, וישמחו לקבל מהן בגדים לאורך כל החיים, ויש כאלה שמרגישות להיפך.

קראו עוד:

הילדה ביישנית? כך תעזרו לה

האמא שהחליטה לשנות את חייה למען בנה

הגשמה והתפתחות - לא רק בזכות הקריירה

אופן ההשקעה של אימהות בלבוש ילדיהן משקפת אותן עצמן, את העמדות שלהן כלפי לבוש וכלפי האימהות (motherhood) שלהן. ההגדרה ללבוש "ראוי" או "יפה" משתנה מאם לאם, ומשפיעה על סגנון הלבוש שמתגבש בארון הילדים לאורך שנים.

יש אימהות שמקפידות להלביש את ילדיהן במותגים ובגדים טרנדיים, במיוחד אלו שמתלבשות כך בעצמן. קבוצות פייסבוק רבות מוקדשות לכך. יתכן מאוד שחלק גדול מאיתנו האימהות מרגישות שלבוש מוקפד אצל ילדינו הוא חלק מאימהות טובה דיה.

ההחלטה על לבוש לילד/ה שלנו גם משקפת גם היבטים ביחסים בינינו. איך אנחנו רואות אותם? את אישיותם, התנהגותם והצרכים שלהם? מה בעינינו מתאים לילד אחד, אבל לא לילד אחר? בחירות הלבוש משקפות פעמים רבות היבטים מתחת לפני השטח.

יש אמהות שבוחרות לילדים בגדים גם בבגרותם(צילום: shutterstock)

אחת מתלמידותיי סיפרה לי, שבנה הצעיר "גבוה וחתיך" והבכור "שמנמן". היא נהנית לקנות בגדים לצעיר לעתים קרובות וחשה אשמה מול הבכור, שמתקשה לקנות עבורו והוא לא אוהב את בחירותיה.

חשוב לבדוק מה קורה אז, מול ההתנגדות של הילד לבחירות של האמא. האם היא מאפשרת התנגדות? האם תיקח את הילד איתה לסבב הקניות הבא? האם תקבל את בחירותיו או תחסום אותן? אם הילדה השלישית שלנו מקבלת באופן אוטומטי את בגדי האחיות הגדולות, האם פתוחה בפניה האפשרות לא לרצות בהם?

הרגע בו ילדים מתחילים לבחור את הבגדים ולהלביש את עצמם הוא רגע מכריע בהתפתחות. כמה נתערב בבחירות שלהם לאורך החיים? "לקח לי הרבה שנים להשתחרר מהאחיזה של אמא שלי", סיפרה אחת מתלמידותיי. "אפילו בשנות העשרים שלי, כשהייתי מסתפרת היא הייתה צריכה לאשר!".

האמירה הזו העלתה בי אסוציאטיבית את זיכרון התספורות הראשונות של הילדים שלי, זיכרון שמסמל בעיניי צעד חשוב בנפרדות שלהם. כמו הרבה אימהות אחרות עמדתי וצלמתי את המאורע, בהתרגשות שיא ותחושות מעורבות.

תפקיד האם המלבישה הוא מורכב ומשמעותי. הלבשה יכולה להיות פעולה מיטיבה, מטפחת ומטפלת או בדיוק להיפך. אם מבלי מודע אנחנו מאלצות את ילדינו לקבל את סמכותנו כמלבישות "יודעות כל", אנחנו לא מצליחות להעצים אותם. לבוש יכול להיות כלי לביטוי והתפתחות אישית, וזה מתחיל בבית.