שתף קטע נבחר
 

"למה התגרשתם אם אתם מסתדרים טוב?"

אנשים לא מבינים איך מורן מישל נשארה בקשר טוב עם בן זוגה לשעבר ולמה הם התגרשו. אחרי שהבינה שעדיף לא להילחם על כסף, כבוד ומשמורת על הבנות, היא נותנת כמה עצות להורים, שיכולות לחסוך הרבה כסף וכאב לב

אם היו משלמים לנו שקל על כל פעם ששמענו - "אבל למה התגרשתם אם אתם מסתדרים כל כך טוב?" היינו חוסכים לכל אחת מהבנות שלנו מספיק כסף ללימודים בקולג', כולל כרטיס טיסה לאיפה שיש קולג'.

 

זו כרוניקה של הורים גרושים שנשארים ביחסים טובים. למה נפרדתם? אתם בטח עוד תחזרו, ידה, ידה, ידה. לאנשים קשה להתמודד עם גם וגם - גם ביחסים טובים וגם מתגרשים. גם חברים וגם לא מתאימים כבני זוג. אפילו הרב המגרש ברבנות לא עמד בפני הפיתוי לסגור לעצמו מרפסת בגן עדן וניסה להשכין שלום בית ברגע האחרון. תתקדם הרבי, שלום יש, וגם שני בתים. תודה רבה ותודה לאל.

 

גירושין  (צילום: shutterstock)
אולי תחזרו (צילום: shutterstock)

אפילו שהשנה היא 2020 ואחוז המתגרשים מתקרב בצעדי ענק למחצית מהנישאים, התבנית התפישתית הרווחת היא שגירושין זה לא בסדר. לא יכול להיות שגם בסדר וגם גירושין. כשאנחנו התגרשנו, אחד הדברים שהבנתי מיד היה שכמעט כל מי שאני מספרת לו שאנחנו נפרדים מחפש, וגם מוצא, איך החדשות הן אסון בשבילו. חברה אחת נרעשה כל כך עד שהטיחה בי שהיא לא יכולה לסמוך עלי יותר, כי אם אני נפרדת מבעלי איך היא יכולה לדעת שלא אתהפך גם עליה יום אחד. נפרדנו. לא כידידות.

 

כסף או כבוד

הסכנה הכי נפוצה בראשית הליך גירושין, היא חלוקת הסביבה הקרובה למחנות. אלה מייעצים לזאת, אלה מייעצים לזה, ומבלי ששמים לב, המשפחה שלכם הופכת לזירת קרב. מאז שהתגרשנו פגשנו כל כך הרבה זוגות שנקלעו למלכודת הזאת, וכמעט תמיד הרגשתי שהעצה הכי טובה שאפשר לתת לזוג במצב הזה היא להישאר קרובים זה לזה ולהתרחק מיועצים שמעורבים רגשית.

 

לטורים הקודמים:

הוואטסאפ המשפחתי של הורים גרושים

ילד להורים גרושים לא רוצה להרגיש שונה

חופשה משפחתית עם אמא, שני אבות ו-5 בנות

 

לאנשים מבחוץ קשה להכיל את התהליך על כל משמעויותיו. כמעט תמיד יהיו סביבכם מי שהדבר הראשון שיחשבו עליו יהיה אחד משניים: כסף או כבוד, והבעיה עם השניים האלה היא כפולה. קודם כל משום שמאוד קל להתפתות לשניהם ולהפוך אותם לחרבות, ושנית משום ששניהם תמיד, אבל תמיד, לרעת הילדים.

 

שניה לפני שנכנסים למלחמה, תחשבו על זה רגע. גירושין הם תוצאה של נישואין שלפחות צד אחד לא מאושר בהם. אני מאמינה בכל ליבי שאין שום דבר ואף אדם בעולם שיכול לפרק נישואין טובים ומאושרים, ובמיוחד לא כאלה שיש בהם ילדים. כל כך קשה לעשות את הצעד הזה, שחשוב שתבינו שאין רומן, מאהבת או חייזר בעולם שיכולים לגרום להורה לעשות צעד בידיעה שיפגע בילדיו/ה, אם יש ברירה אחרת בידיו. אז עם כל הכאב והפגיעה, מלחמות על כבוד לא יועילו, לא יחזירו אהבות ישנות וקרוב לוודאי שיזרעו הרס נוראי.

 

גירושין  (צילום: shutterstock)
מלחמות על כבוד לא יועילו(צילום: shutterstock)

אז תגידו כסף. אמרתם? יופי. איך ידעתי שתגידו את זה. צריך להודות שכמעט תמיד גירושין ירעו את המצב הכלכלי בהתחלה, כי מה לעשות שעלות תפעול שני בתים גבוהה מעלות בית אחד? ועל זה אני אומרת שתמיד אפשר לעשות עוד כסף. אחרי תקופה של ירידה ברמת החיים יגיע איזון ולאחריו צמיחה.

 

זה תלוי בגישה כמובן. כי אם תתקעו במלחמה על הכסף שיש במקום לסלול את הדרך לצמוח ולעשות כסף חדש, תמצאו את עצמכם מעשירים את עורכי הדין ומייבשים את ההון שלכם, וקרוב לוודאי שפצעי המלחמה גם יותירו בכם צלקות בדמות דיכאון, השמנה או הרזיה מוגזמת, הזדקנות מואצת ועוד פגעים רעים מהסוג שרופאים מטפלים בהם. אפרופו לשמור את הכסף שלכם לדברים חשובים באמת.

 

מחיר המשמורת

עכשיו עזבו כסף וכבוד, ובואו להציץ רגע למחיר הכבד באמת של מלחמות גירושין. אם מלחמות הכסף והכבוד לא יכריעו, אין מצב שהנלחמים יסכימו לעצור בתיקו. ואז, או אז, יגיע הרגע לשלוף את נשק יום הדין - "משמורת מלאה" או במילים אחרות - ימותו ילדי עם פלשתים.

 

"קחי לו את הילדים", "היא לא תראה את הילדות", משיכת חבל ביד ימין וביד שמאל, לא חשוב שהחבל הוא הילד או הילדה שלכם ושזה חבל שמרגיש כאב. אז מה אם צריך לספר לשופט שאבא מזניח את הילדים? אז מה אם צריך לספר ברווחה שאמא לא מכינה להם אוכל? אז מה אם כדי לנצח תשאירו בילדים שלכם צלקות עמוקות, אולי אפילו תצליחו לגרום להם להאמין שאבא/אמא לא אוהבים אותם ולא רוצים בהם?

 

אולי חלילה תשכנעו אותם שבגללם הם עזבו בכלל, תפגעו בערך העצמי שלהם לנצח, תטמיעו בהם חרדת נטישה לעד ותגרמו להם להתנכר בעיקר לחלק בתוך עצמם שהיה מלא באהבה וחום כלפי ההורה השני ושמילא אותם בבטחון ותחושת שייכות? אז מה? העיקר הנצחון (כמובן שיש להוציא מן הכלל משפחות בהן אחד ההורים אכן פוגע/ת בילדים או מתנער/ת מחובותיו/ה כלפיהם).

 

 גירושים (צילום: shutterstock)
להיפרד בכבוד הדדי(צילום: shutterstock)

עצרו. גירושין הם מלחמה ללא מנצחים. בסוף כל זה תיוותרו עניים יותר, ממורמרים יותר, והורים טובים פחות. אז מה עושים?

 

  • מחליטים שלא נלחמים. נפרדים בכבוד הדדי. ואם אפשר בחברות, אז תצאו באמת מנצחים.

 

  • לפני שנכנסים לתהליך ולבירוקרטיות לוקחים זמן להתגבר על הפגיעה, העלבון, ההלם, העצב, הפחד וכל מה שבא עם הבשורה על הפרידה.

 

  • אחר כך יושבים ביחד, פותחים את אלבום החתונה. ואת אלבומי השנים הראשונות של הילדים. הם בענן, זה קל. נזכרים בכל הרגעים היפים שלכם ביחד. במה שטוב בקשר שלכם.

 

  • מדברים ומלבנים את הקווים המנחים. זה קל, קבלו: שניכם צריכים לחיות בכבוד וברווחה ככל שניתן, שניכם שותפים מלאים בגידול הילדים - כל צד לפי יכולתו, וטובת הילדים תמיד לפני הכל.

 

  • מספרים רק למי שיכול לעזור ושאתם בטוחים שלא יחרחר מלחמה. בוחרים במי שיהיה לכם משענת יציבה וטובה.

 

  • עכשיו הולכים ביחד למגשר/ת, מבקשים לטפל בכל הנושאים בצורה הוגנת. עוברים על הכל ולא משאירים דברים לא פתורים.

 

  • זוכרים שהחיים הם דינמיים ולא חוזה על נייר. ונשארים גמישים, זה לטובת זו לטובת זה ולטובת הילדים.

 

היום בו החלטתם להתגרש הוא היום הראשון של שארית חייכם. תעשו אותו הכי טוב שאפשר, שיהיה סימן לבאות.

 

מורן מישל היא כותבת, מנהלת קהילות רשת ומנחת ההרצאה "משפחה כן בוחרים"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלבום פרטי
"החיים הם לא חוזה על נייר"
צילום: אלבום פרטי
מומלצים