אם עד לא מזמן התפיסה הרווחת הייתה שהילד האמצעי, הידוע בכינויו "ילד הסנדוויץ'", הוא האח שהכי קשה לו להשתלב במשפחה, זה שאינו מוצא את מקומו בין האחים ושמרגיש מקופח תמיד, כיום כבר עולות טענות כי ישנם גורמים אחרים שמשפיעים על תחושותיו של הילד, ולאו דווקא מיקומו במשפחה.
"בעבר, חוקרים כמו אלפרד אדלר (רופא יהודי אוסטרי ומייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית - נ"צ) ואחרים ייחסו חשיבות רבה לסדר הלידה של ילדים כמרכיב מהותי בעיצוב אופיים, סגנון חייהם ומיקומם במשפחה", מסבירה ד"ר דריה מעוז, סופרת, סוציולוגית ומרצה בכירה במכללה האקדמית הדסה.
כתבות נוספות למנויים:
"מחקרים שנעשו בעבר קבעו כי הילד הבכור יהיה אחראי, שמרן והולך בתלם. פעמים רבות הוא יהיה מנהל בכיר, וגם בעל אינטליגנציה גבוהה יותר מאחיו. הילד הקטן במשפחה נחשב, על פי גישה זו, למפונק, הרפתקן, מרדן ויצירתי. לעומתם, 'ילד הסנדוויץ'' נידון להתעלמות. הוא למעשה 'נופל בין הכיסאות' וגדל להיות חסר ביטחון".
למה הוא "נופל בין הכיסאות"?
"ההורים לרוב מעדיפים את הילד הבכור, זה שהגיע ראשון ואיתו הם בילו זמן איכות לבד, או את הקטן, בן הזקונים, שפעמים רבות הוא המפונק והחמוד. במצב כזה הילד האמצעי עלול ללכת לאיבוד ביניהם, ולא לזכות לתשומת לב מספקת. לעיתים הילד האמצעי נותר ללא תיוג, דבר שיכול להזיק לו מאחר שאין לו ייחוד, אולם במקרים אחרים זה יכול דווקא להועיל לו כי הוא יכול לבחור את דרכו".
אין ספק שתחושות אלו עלולות להשפיע עליו גם בבגרותו: "התחושה הדומיננטית של להיות 'שקוף' בילדות יכולה מאוד להשפיע על בחירות בבגרות", מסבירה ד"ר ענת גיא, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי משפחה בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למינהל.
"זה בהחלט יכול להיות פצע שמפעיל קבלת החלטות, ובתוכן גם בחירת בן או בת זוג. החשש הוא משחזור של חוויית הילדות, כלומר להיות שקוף גם בזוגיות. מובן שיכול גם להיות בדיוק ההיפך - לחפש בן זוג שממוקד בי, לפתח זהות עוצמתית ונוכחות בלתי מתפשרת", היא מוסיפה.
ואם לא די בכך, הרי שעל שמו של "ילד הסנדוויץ'" אפילו הומצא סינדרום מיוחד. "סינדרום הילד האמצעי מדבר על כך שלילדי הסנדוויץ' חסרה אישיות העומדת בפני עצמה, מאחר שהם נמצאים בתווך בין אחיהם ולמעשה מושפעים מהם", מסבירה ד"ר תרצה יואלס, ראש התחום היישומי במרכז לחקר התפתחות הילד וראש המגמה לפסיכולוגיה התפתחותית בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה.
"כאשר מדובר במערכות יחסים, הם תמיד נוטים להרגיש מוזנחים או שאינם מקבלים בכלל תשומת לב, מאחר שהוריהם לא התייחסו אליהם כמו לאחים שלהם. הם אף פעם לא מרגישים פייבוריטים, ובגלל החוויות האלה הם יגדלו להיות אנשים עם צורך עז לרצות ולפשר או עם תחושה של חוסר נאהבות".
יש לסינדרום הזה גיבוי מבחינת מחקרית?
ד"ר יואלס: "המחקר מעולם לא תמך באמונות אלה לגבי הילד האמצעי, ולא באמת הוכיח כי קיים סינדרום הילד האמצעי, לא על המדדים האלה לפחותֿ. יחד עם זאת, ישנם מחקרים המדברים על תחושת ריחוק של ילדים אמצעיים מהוריהם. ואכן, מחקר שנעשה בשנת 2018, ובדק עמדות וסגנון חיים מיני בקרב גברים ונשים בגילי 74-16 בבריטניה, העלה כי ילדים אמצעיים הרגישו פחות נוח לדבר עם הוריהם על מיניות מאשר ילדים בכורים וילדי זקונים. בשאר המדדים הבודקים את מצבם, מבחינת חרדות, דיכאון וכדומה, לא נמצא הבדל או השפעה של סדר הלידה.
"לעומת זאת, מחקר אחר שנעשה בבריטניה בשנת 2015, ובחן את השפעות סדר הלידה על האישיות, לא מצא מאפיין מיוחד לילדי הסנדוויץ'. למעשה, המחקר מראה שמה שמשפיע על האישיות שלנו קשור לכל כך הרבה גורמים שמבטלים לחלוטין את סינדרום הילד האמצעי".
לאחרונה חל שינוי במגמה הנוגעת לתפיסת הילד האמצעי כמי שסובל מהשפעות בעייתיות על אישיותו בשל מיקומו במשפחה: "סינדרום הילד האמצעי נבחן שוב, ומחקרים חדשים קובעים שלילדים אמצעיים יש דווקא יתרונות רבים", מסבירה ד"ר מעוז. "למשל, הם בני זוג טובים".
דוגמה לכך ניתן למצוא, למשל, במחקרים שערך פרופ' ג'ון גוטמן מאוניברסיטת וושינגטון, שהצביעו על כך שזוגות שבזמן ויכוח מסוגלים להתפשר מצד אחד ולהבהיר את עמדתם מצד שני, כפי שנוהגים רבים מ'ילדי האמצע', זוכים לחיי נישואים טובים וארוכים. "ילדי הסנדוויץ' מצליחים לרוב להיות בני זוג טובים בזכות העובדה שהם ניחנו ביכולות גבוהות לפתרון מחלוקות, לניהול משא ומתן ולגמישות, וכן לכישורים חברתיים טובים", מסבירה ד"ר מעוז.
לדבריה, "הפסיכולוגית פרופ' קתרין סלמון טוענת שילדים אמצעיים, שמוקפים באחים גדולים וקטנים מהם, חייבים למצוא את מקומם ולהתחרות על תשומת הלב המשפחתית. הם גם רגילים לחלוק מגיל צעיר ולהתחשב באחרים. מכל הסיבות הללו הם נעשים בעלי מסוגלות גבוהה לראות דברים מעיניהם של אחרים, תכונה שעוזרת להם בהמשך חייהם לפתור בעיות ולהתנהל בסיטואציות חברתיות שונות בבית ובעבודה".
בניסיון להבין מה משפיע על התנהגותם של ילדי האמצע, חוקרים רבים בוחנים את יחסם של ההורים כלפיהם: "הורים הודו שהם פחות משגיחים על ילדי האמצע, אך דווקא משום כך ילדים אלה חופשיים יותר לפתח יצירתיות, חדשנות ואף מרדנות וליטול סיכונים מחושבים", מסבירה ד"ר מעוז.
"כמו כן הם פחות נתונים ללחץ ההורים לעומת אחיהם. וכך, בעוד הילדים הבכורים נתונים לרוב ללחץ ולציפיות מצד הוריהם, שעלולים ליצור אצלם חרדות ודיכאונות, ילדים אמצעיים משוחררים לרוב מהציפיות המוגזמות הללו. דבר זה גורם להם להיות פחות ביקורתיים כלפי עצמם. כמו כן, הוריהם פחות לוחצים עליהם להתחתן ולמצוא עבודה כפי שהם מצפים מבכוריהם, כך שלהיות ילד אמצעי מאפשר לך לקחת את הזמן, ולקבל החלטות המתאימות לך", היא אומרת.
גם לפער השנים יש השפעה, וישנם גם פרמטרים נוספים המשפיעים על התנהגותם של ילדי האמצע, וכן על עיצוב אופיים. "התנהגות ילדי אמצע קשורה למרכיבים רבים, ומיקומם במשפחה דווקא לא נחשב לעניין המרכזי בהם", מסבירה ד"ר יואלס. "הורים מגיבים בצורה שונה לילדיהם בשל מה שהם מעוררים בהם. רגשות אלו קשורים לגורמים כגון הטמפרמנט של הילד, וטיב ההתאמה בין הטמפרמנט של הילד להוריו ולסביבה שלתוכה הוא נולד, כמו למשל אם הוריו עובדים, אם הם מרוצים בעבודה שלהם, מערכות היחסים בין ההורים למשפחה המורחבת ועוד".
גורמים נוספים המשפיעים על התנהגותם של הילדים הם, בין היתר, מגדר וכן פער השנים הקיים בין הילדים במשפחה: "ילד סנדוויץ' השונה מגדרית משני אחיו, למשל בן בין שתי בנות, יזכה לתשומת לב מוגברת בשל השוני ועשוי להיות יותר מרכזי במשפחה", אומרת ד"ר מעוז. "בנוסף לכך, מרווח גדול של שנים בין האחים יכול אף הוא לשנות את התמונה. כך למשל, ילד שני שנולד עשר שנים אחרי הבכור יהפוך לילד 'בכור' לאחיו הקטנים כשהגדול יתגייס או ייצא מהבית".
ומה קורה במשפחות שבהן יש ארבעה ילדים ואף יותר?
"ילד יכול להיות במעמד של סנדוויץ' למשך תקופה מסוימת, עד שנולד ילד נוסף, רביעי, ואז מעמדו משתנה. ברוב המקרים הוא מקבל מעמד בוגר יותר, יחד עם אחיו הבכור. פעמים רבות נוצרים שני 'זוגות' - של הגדולים ושל הקטנים".
לדברי ד"ר גיא, במשפחות מרובות ילדים סוגיית הסנדוויץ' הולכת ומתעמעמת. "ככל שיש יותר ילדי סנדוויץ' במשפחה, המיקום פחות משמעותי. צריך גם לזכור כי במשפחות מרובות ילדים, היבט גידול הילדים והדגש על האינדיבידואליות של כל ילד שונים מאוד מבמשפחות שבהן יש שלושה ילדים".
גם התקופה הנוכחית בצל מגפת הקורונה עלולה להשפיע על נפשם ועל התנהגותם של ילדי האמצע. "תקופת הקורונה, כמו כל משבר, עלולה להחריף קשיים קיימים במשפחה ולהקצין את התפקידים הקיימים", אומרת ד"ר גיא, "ולכן סביר להניח שזוהי תקופה מאוד מורכבת עבור ילדי אמצע.
"אם נצא מנקודת הנחה כי מלכתחילה זהו מיקום שנבלע, הרי שכיום הילד האמצעי ממוקם בפוזיציה שבה הוא יכול לשחק אחד משני תפקידים: הוא יכול להיות חוליה מקשרת או זה שמייצר מלחמות. פעמים רבות יכולה גם להיות התאגדות של האחים נגדו".
מהו תפקיד ההורים בתקופה זו בכלל, ובכל הקשור לילדי הסנדוויץ' בפרט?
"תפקידם הוא בעיקר להיות מודעים למורכבות שהמיקום המשפחתי מזמן עבור ילדי הסנדוויץ'. כאשר הילדים בגילים גדולים, מומלץ לשוחח עימם על כך, וכמובן - זמן איכות, אחד על אחד, היכרות מעמיקה עם הילד או עם הילדה ומתן מענה מותאם לצרכים שלו או שלה. זה כמובן נכון לכל ילד, אבל עלול להתפספס בקרב ילדי האמצע".
ד"ר מעוז אף מוסיפה כי בתקופה זו חשוב לתת לילד האמצעי את ההרגשה שהוא מיוחד, וכן למצוא את החוזקות שלו ולחזק את מקומו במשפחה. "כדאי לזכור כי במקרים רבים הממצאים הללו הם נבואה שמגשימה את עצמה", היא אומרת. "לא כל הילדים הבכורים הם שמרנים והולכים בתלם, ולא כל הקטנים מרדנים. לכן יש לאפשר לכל ילד, ללא ציפיות מוקדמות או תיוג כלשהו, לבטא את הנטיות שלו ואת הייחוד שלו".