כל הפעוטות יושבים במעגל במרכז הגן ומאזינים בעניין לגננת, שמקריאה להם את "איה פלוטו". מדי פעם היא עוצרת, שואלת שאלה והקטנטנים משיבים לה במקהלה. לכאורה, עוד יום שגרתי בגן ילדים. רק דבר אחד קצת יוצא דופן: הגננת מקריאה את Where is Pluto באנגלית, והילדים כולם משיבים לה באנגלית. זה היה הגיוני אם הגן שאנחנו מדברים עליו היה בלונדון או בלוס אנג'לס, אבל האמת היא שהוא בכלל בנתניה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
ברוכים הבאים לגן הומלי, גן פרטי המיועד לבני ארבעה חודשים עד שלוש שנים. באתר הרשמי שלו הגן מוצג כגן דו-לשוני, אולם בפועל רכזת האנגלית של הגן, ליאור רומשוביץ, מסבירה שהומלי איננו גן דו-לשוני, פשוט יש בו דגש גדול על לימודי אנגלית.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"הילדים לא סופגים אנגלית כל היום, אבל היא כן באה לידי ביטוי בכל מיני דרכים. נגיד, בבוקר כשיש שולחנות משחק אז תמיד יהיה שולחן אחד של אנגלית עם פעילות מתחלפת: הקראת סיפור, עבודה על כרטיסיות וכו'. במהלך היום יש מפגש אחד באנגלית לכל ילדי הגן, ואין בו מילה אחת בעברית. יחד עם זאת, בזמן האוכל אין דיבור באנגלית, ובזמן המשחק החופשי גם אין אנגלית. זה יותר כמו העשרה יומיומית. לאט-לאט אנחנו מתחילים לראות ילדים שמעדיפים לספור באנגלית או לומר שמות של חיות באנגלית".
רומשוביץ עובדת בגן כבר קרוב לחמש שנים. הרעיון לפתיחתו נוצר אחרי שעבדה כמורה לאנגלית בבתי ספר. "ראיתי קושי גדול אצל הילדים. בכל כיתה כמחצית מהתלמידים מתקשים מאוד לרכוש את השפה, ולא הבנתי למה. הרי אנגלית היא בסך הכול עוד שפה, ממש כמו עברית, ועברית הרי בסופו של דבר כולם יודעים, אז למה אנגלית כל כך קשה? הבנתי שנדרש פה שינוי מהותי. מחקרים כבר הוכיחו שככל שהילדים יותר קטנים יש להם פוטנציאל לקלוט יותר, והשפות לא באות האחת על חשבון השנייה. כל שפה תופסת את המקום שלה. אם המוח בגילים האלה הוא כמו ספוג ויש לו יכולת לקלוט המון, אז למה לא להתחיל מוקדם יותר? הגן הוא סוג של מקפצה עבורם".
לכאורה נשמע נהדר, אולם יש בעיה אחת: גן פרטי נגמר מתישהו, וכשמסיימים אותו רוב הילדים עוברים לגן עירייה שחוסה תחת צילו של משרד החינוך. שם, אם תהיתם, אף אחד כבר לא ידבר איתם אנגלית.
"אם ההורים לא יעשו עם זה משהו כשהגן יסתיים, סביר להניח שהכול יירד לטמיון", היא מודה. "הילד כבר לא יהיה במסגרת שבה הוא שומע אנגלית. אם אין דיבור בבית באנגלית או חוג קבוע, זה לא יחזיק מעמד. טלוויזיה באנגלית זה נחמד וטוב, אבל זה לא מספיק".
בהיותה שפה בינלאומית, לכל אנשי החינוך ברוב מדינות העולם ברור כיום שידיעת השפה האנגלית היא כלי משמעותי להצלחה כלכלית בבגרות. היכולת לתקשר באנגלית היא קריטית בעולם העבודה עד כדי כך, שקשה לחשוב על משלח יד שמאפשר להימנע לחלוטין משימוש בשפה. בעלת עסק? יהיו לקוחות תיירים שתצטרכי לדבר איתם. נהג מונית? חלק מהנוסעים שלך ידברו רק אנגלית. טכנאי מחשבים? הכול בכל מקרה באנגלית. ועוד לא אמרנו מילה על היי-טק, אקדמיה או רפואה.
אם נקודת המוצא היא שאנגלית היא חיונית, נשארנו רק עם שאלה אחת: איך מלמדים אותה? איך גורמים לדור הבא לשלוט בשפה?
פטרישיה קוהל, פרופסור למדעי הדיבור והשמיעה ומנהלת שותפה במכון למדעי הלמידה והמוח באוניברסיטת וושינגטון, היא אחד הקולות הבולטים בעולם במחקרי רכישת שפה. את מחקריה ערכה על פעוטות וילדים, ואת המסקנות הציגה כבר בפני שלושה נשיאים אמריקנים (קלינטון, בוש הבן ואובמה) ועשרות שרי חינוך בכל העולם. בהרצאת טד שהפכה לפופולרית במהרה, עם למעלה מ-3 מיליון צפיות, היא מסבירה גם לפשוטי העם כיצד תינוקות רוכשים שפה.
לדבריה, ישנו פרק זמן קריטי בחיי אדם בכל הנוגע לרכישת שפה חדשה. השנה הראשונה היא הכי משמעותית וכעיקרון, עד גיל שבע כולנו גאונים. לאחר מכן חלה ירידה תלולה ומתמשכת ביכולת הזו, ובבגרותנו היא כמעט שלא קיימת. זה לא אומר שבלתי אפשרי ללמוד שפה בגיל מבוגר, אלא שגם מאמץ עיקש ומתמשך לא יביא אותנו לשליטה ברמת שפת אם. אף מדען לא חולק על עקומת הלמידה הזו, אבל כולם מנסים לגלות מדוע היא קיימת.
לפי התיאוריה של קוהל, המכונה "תורת המגנט לשפה מקומית", כשתינוק נולד יש לו היכולת להבחין בכל הצלילים של כל השפות, לא משנה באיזו מדינה מדובר ובאיזו שפה אנו משתמשים. מבוגרים, לעומת זאת, הם מאזינים מוטי-תרבות, כלומר הם יודעים להבחין בצלילים של השפה שלהם אבל לא באלו של שפות זרות. המוח שלנו בראשית חיינו הוא כמו מחשב שדוגם את הצלילים שהוא שומע. כאשר התינוקות מאזינים, הם נוטלים דגימות של השפה שהם שומעים והם רגישים מאוד להבדל בין הצלילים השונים. בעת הדגימה המוח מייצר את השרירים שאחראיים על הגיית הצלילים האלה בגוף שלנו. זו הסיבה לכך שכישראלים אנחנו יכולים לבטא חי"ת ועי"ן בקלות, אבל מתקשים מאוד להגות מילים מסוימות עם R ו-W שאמריקנים מבטאים בטבעיות.
תהליך העיצוב של שרירי ההגייה שלנו מתרחש בשמונת החודשים הראשונים לחיינו. המוח שלנו משתנה, ואנחנו הופכים מאזרחי כל מדינות העולם למאזינים מוטי תרבות. לפיכך, לדברי קוהל, שכבת הגיל החשובה ביותר להשקעה כדי להפיק את מירב היתרונות היא מגיל לידה ועד גיל שנה.
בהתאם לממצאים הללו, ישנן מדינות כמו סין ודרום קוריאה שמתחילות ללמד אנגלית החל מגיל אפס. בישראל, שבה מתחילים ללמוד אנגלית באופן רשמי רק בכיתה ג', קמה תעשייה שלמה של גנים דו-לשוניים, חוגי אנגלית לגיל הרך ושיעורים פרטיים לתינוקות שמטרתם ללמד אנגלית מגיל ינקות. ורק שאלה אחת נותרה מרחפת באוויר - אם הוכח שישנה תקופה קריטית לרכישת שפה, מדוע במערכת החינוך הישראלית מתחילים ללמוד אנגלית שנה אחרי שהיא מגיעה לקיצה?
אנגלית היא אחד ממקצועות הליבה המרכזיים במערכת החינוך הישראלית. מדיניות משרד החינוך בדבר גיל תחילת הלימודים ואופן הלימוד השתנתה במרוצת הזמן. אחרי שנים רבות שבהן החלו הלימודים הרשמיים בכיתה ה', הורד גיל ההתחלה לכיתה ד' וללימודים הוקצו שלוש שעות שבועיות. החל משנת הלימודים הקודמת הוחלט להקדים באופן רשמי לשעתיים בשבוע בכיתה ג'. בפועל, 95% מבתי הספר בישראל לא המתינו להחלטה הרשמית של משרד החינוך והחלו ללמד אנגלית בכיתה ג'. כ-50% מבתי הספר בישראל מתחילים בכיתה א' או ב', והלימודים ממומנים משני מקורות: מתוך התקציב הכללי של בית הספר, כתוצר של תעדוף לימודי אנגלית, או מהרשויות המקומיות.
"לא מדובר בהכרח בבתי ספר חזקים. ההחלטה להתחיל מוקדם תלויה בלחץ ההורים ובתפיסת העולם של מנהל בית הספר", מסבירה ד"ר ציונה לוי, מפקחת מרכז אנגלית במשרד החינוך. "יש פה גם עניין של יוקרה. לפעמים הלימודים מסתכמים בשעה שבועית אחת - זו לא מאסה קריטית אבל זה נשמע טוב".
ד"ר לוי היא האדם הבכיר ביותר במערכת החינוך בישראל בכל הנוגע ללימודי אנגלית. מאחוריה 27 שנות הוראה באנגלית בכל הרמות ולכל הגילים, ומגון רחב של תפקידים הקשורים להוראת שפה בבית ספר.
ד"ר לוי, למה אנחנו מתחילים כל כך מאוחר?
"ישנה אמונה רווחת שככל שמתחילים מוקדם יותר ללמוד שפה זרה אז המוח יותר גמיש, ולילדים קל יותר ללמוד. יחד עם זאת, יש לא מעט ילדים שקשה להם לרכוש שפה ראשונה. מחקרים לא רק מצביעים על גמישות המוח בגיל ינקות, אלא גם על זה שאם השפה הראשונה יושבת טוב אצל הילד, יש לו עושר לשוני והוא יודע לקרוא כמו שצריך - יהיה לו קל מאוד להעביר את זה לשפה זרה. אבל אם השפה הראשונה לא יושבת טוב, זה כבר יותר בעייתי".
8 צפייה בגלריה
''כדי ללמד אנגלית בצורה משמעותית נדרשות המון שעות''. כיתה בבית הספר
(צילום: Shutterstock)
ןלמרות המחקרים שמצביעים על היכולת של ילד ששולט בשפה ראשונה לרכוש במהרה שפה שנייה, גם לוי מודה שהסיבה העיקרית שבגינה במדינת ישראל מתחילים ללמוד אנגלית מאוחר איננה ויכוח עקרוני על טובת הילד, אלא פשוט מחסור בתקציב.
"כשגלנט נכנס לתפקידו כשר החינוך, הדבר הראשון שהוא רצה לקדם זה לימודי אנגלית בגיל צעיר, אבל בסופו של דבר לא היה תקציב ולא הייתה ממשלה. ברמה העקרונית אין התנגדות להקדמת הגיל, ברמה המעשית צריך לראות איך לעשות את זה כדי שזה יעבוד טוב. כדי ללמד אנגלית בצורה משמעותית נדרשות המון שעות. אני למדתי כיתה א' בבית ספר יהודי בחו"ל. חצי מהיום למדתי בעברית וחצי מהיום באנגלית, וכך קיבלתי את שתי השפות, אבל לימודים באנגלית חצי מהיום לא אפשריים כאן. לימודי אנגלית הם עסק מאוד יקר. אם מחליטים להקדים את הלימודים במערכת אז צריך להקדים אותם לכולם. זה חייב להיות משאב שוויוני. אם מדינת ישראל תחליט שהכסף עומד לרשותה כדי להוסיף מספיק שעות אנגלית לכולם, לא יהיה מי שיתנגד, אבל צריך להבין שמדובר פה בהמון כסף. תוספת של שעה אחת תקנית לכל כיתה א' בארץ היא כמעט 15 מיליון שקל. השאלה היא אם זה שווה את זה כשמדובר בשעה בודדת. כמו כן, יש בעיה של כוחות הוראה. אין לנו מספיק מורים לאנגלית, מה שאומר שצריך להכשיר מורים חדשים ואיכותיים למטרה הזו, והכשרת מורים היא כשלעצמה סיפור ארוך, לא משהו שקורה בלחיצת כפתור".
זה יקרה מתישהו?
"אני אעשה כל מה שאני יכולה כדי להעלות את זה לסדר היום. הכנתי תוכנית גדולה שמשלבת בין הקדמת גיל הלימודים, שפה דבורה בגיל צעיר ושימוש נרחב בטכנולוגיות חדשות עבור כל בתי הספר. אני רק מחכה להגשים אותה".
"השאלה מתי נכון להתחיל הייתה ותמיד תהיה דילמה מרכזית בדיון על לימודי אנגלית", אומרת ד"ר ריבי כרמל, מרצה בכירה בסמינר הקיבוצים ומדריכה פדגוגית להוראת אנגלית. "סוגיית הגיל המוקדם מעלה דילמות שהן גם עקרוניות וגם פרקטיות".
ומהי עמדתך?
"אני חושבת שסוגיית הגיל לא באה לבד. בבואנו לבחון מתי נכון להתחיל, עלינו לשים לב לשלושה פרמטרים משמעותיים מלבד הגיל - מה, איך וכמה. 'מה' מתייחס לתשומה הלשונית (אינפוט) שהילדים מקבלים מבחינת שפה, כלומר מה כוללת תוכנית הלימודים. 'איך' מתייחס לדרך שבה הם לומדים: מי המלמד? האם מדובר בקבוצות קטנות? בשיעור פרטי? בכיתה של 35 תלמידים? ו'כמה' מתייחס למינון. אם לומדים בכיתה של 35 תלמידים שעה אחת בשבוע אז זה משהו אחד, שאני לא בטוחה לגבי הערך שלו, ואם מדובר על למידה אינטנסיבית של שלוש-ארבע פעמים בשבוע בקבוצה קטנה זה כבר סיפור אחר".
צריך להתייחס גם לקושי לתחזק מוטיבציה ללמידה לאורך שנים רבות: "בהוראת שפה זרה יש הרבה היבטים רגשיים שלא תמיד שמים לב אליהם. אני מבקרת המון בבתי ספר, ולצערי נתקלת בהמון ילדים בכיתה ג'-ד' שאומרים 'אני שונא אנגלית' או 'אני ממש לא טוב באנגלית'. זה לא עוד מקצוע. הילדים בארץ לומדים בסך הכול 12 שנים. אם הם מתחילים בכיתה ב', זה אומר שלפניהם 11 שנים של לימודי אנגלית. הם מתעייפים מזה, ונדרשים פה גיוון ויצירתיות ורלוונטיות כדי לא לאבד את המוטיבציה שלהם ללמידה".
איך מגוונים?
"אנגלית נכנסת לחיי הילדים כל הזמן והמורים, למרבה הצער, לא הופכים את זה לחלק משגרת חייהם. קחי לדוגמה את המשחק פופ-איט. הילדים מתעסקים עם זה כל הזמן, והמורים נלחמים איתם כדי שיכניסו את זה לתיק במקום לעשות בזה שימוש להוראה. פופ-איט זו הרי מילה באנגלית, אבל רוב הילדים בכלל לא שמים לב לזה כי אף אחד לא טורח להפוך את הדברים לרלוונטיים עבורם.
"אם כבר רוצים ללמד אנגלית בגן או בכיתה א', זו הדרך היחידה שהיא איכשהו משמעותית ללמד את השפה. זה מאוד קשה, כי לא מדובר פה בספרי דקדוק ובשיעורים מובנים. צריך להיות מאוד יצירתיים, רלוונטיים וחדשניים. צריך לגעת ברגש כדי לתחזק את המוטיבציה ולא להגיע לעייפות החומר, ופה קבור הכלב. מאוד קשה לבצע פרקטיקות טובות".
הורים רבים בכלל לא מחכים למערכת החינוך, ושולחים את הילדים שלהם לחוגי אנגלית עוד לפני כן.
"זה נכון. בגלל שאנגלית היא שפה גלובלית היא מאוד פופולרית. יש הרבה הורים שלא יודעים אנגלית, ומאמינים שאנגלית בגיל צעיר תאפשר לילדים שלהם התחלה וקריירה טובות יותר ממה שהם חוו".
וזה לא נכון? אנגלית לא פותחת דלתות?
"ידיעת השפה באופן כללי ודאי שכן, אבל זה לא אומר בהכרח שלהתחיל בגן זה מה שיפתח את הדלת. צה"ל לוקח ילדים חכמים בני 18, ואחרי חצי שנה-שנה של קורס אינטנסיבי והרבה השקעה הם יודעים פרסית על בוריה - והם לא התחילו בכיתה א'. פשוט זה מה שהצבא צריך, והוא יודע איך לעשות את זה. אז יכול להיות שאפשר לקחת ילד בן עשר, לדחוף לו מלא אנגלית לווריד בכל מיני דרכים, וגם הוא יידע בסופו של דבר את השפה על בוריה. ברמה העקרונית זה אפשרי".
דבר נוסף שד"ר כרמל מבקשת לתת עליו את הדעת הוא ההבחנה בין שפה זרה לשפה שנייה.
"שפה שנייה היא שפה שמדברים אותה במקום המגורים. לדוגמה, עבור עולים מברית המועצות, שפת האם היא רוסית והשפה השנייה היא עברית. זו השפה שהם שומעים ברחוב, בסופרמרקט ובתקשורת. יש מין מיתוס כזה שכולנו חשופים לאנגלית כל היום, ושהילדים נולדים לתוך עולם טכנולוגי שכולו באנגלית ולכן אנגלית היא שפה שנייה. אני טוענת כבר שנים ואמשיך לטעון שאנגלית, למרות כל החשיפה לכאורה, איננה שפה שנייה עבור מרבית הילדים בישראל אלא שפה זרה. ילדים, בטח בגילי שש-שבע, לא שומעים אותה ברחוב באופן קבוע והיא לא חלק מעולמם ברמה יומיומית".
מה לגבי טלוויזיה? שלטי חוצות?
"ראשית, ילדים בגיל הזה מעדיפים לצפות בתכנים מדובבים בשפה שהם מכירים. אם יש להם את האופציה לראות תוכניות שתורגמו מאנגלית לעברית, ויש המון כאלה, הם יעדיפו את זה. ברירת המחדל היא עברית. נדרשת איזושהי התערבות חיצונית כדי להחליף את ברירת המחדל הזו.
"נכון, יש ילדים שבאמת לומדים אנגלית דרך שירים ודרך האינטרנט, אבל הם לא באמת יודעים לדבר, כלומר אין להם מסוגלות לתקשר בשפה דבורה. הם יצליחו לשחק משחק מחשב באנגלית, אבל הם לא יידעו את השפה על כל המיומנויות שלה".
בהתאם לתיאוריה שלפיה עדיף להתחיל כמה שיותר מוקדם, הייתם מצפים שהורדת גיל תחילת הלימודים במערכת החינוך תשפר את האנגלית של כלל ילדי ישראל, אולם בפועל הפערים בין האוכלוסיות השונות לא הצטמצמו כלל אלא רק גדלו.
לדברי ד"ר כרמל, אין כיום מחקר שמוכיח חד-משמעית שהורדת הגיל הובילה להתעצמות הפערים, אבל יש עובדות שניתן לראות בצורה בולטת בנתוני בחינות המיצ"ב: "הציונים באזורים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה מצוינים. רבים מהם בעלי אפשרויות, לומדים בחוגים באופן פרטי ויש להם חשיפה יותר גדולה בנסיעות לחו"ל וכו', אז הם מגיעים להישגים יותר גדולים בשפה האנגלית".
כלומר, את טוענת שרכישת השפה כלל לא קשורה לבית הספר? האנגלית של הילדים מגיעה מחוצה לו?
"יכול להיות שזה גם קשור לבית הספר. בהחלט ייתכן שבתי ספר באזורים יותר חזקים מבחינה סוציו-אקונומית מבצעים פרקטיקות יותר טובות בהוראת אנגלית בבית הספר, אבל זה מעולם לא נבדק. יש לנו רק עובדות - באזורים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה ההישגים באנגלית יותר גבוהים".
אז עדיף שהמערכת לא תקדים את גיל תחילת הלימודים?
"זאת שאלת הביצה והתרנגולת. רצוי שמנהלים, אנשי חינוך ורשויות יבינו את הייחודיות שקשורה ברכישת שפה, ויעשו שיקולי דעת ענייניים מתוך מחשבה עמוקה על יעילות ואיכות. אם יש את התשתית שכוללת צוות הוראה ושעות לימוד אז בהחלט אפשר בגיל צעיר, רק צריך להבין את המכלול של הדברים. לאן אנחנו רוצים להגיע איתם בסוף בית הספר היסודי? לאן הם ממשיכים מכאן? הרי אם הם ישבו בכיתה רגילה בחטיבת ביניים כשהם כבר מדברים אנגלית שוטפת, הם ימותו משעמום. נדרש פה תכנון לטווח ארוך".
מה היית מציעה להורים שמצבם הכלכלי טוב? האם ללמד אנגלית מחוץ לבית הספר או פשוט לחכות שהילד יגיע לכיתה ג'?
"הלוואי והייתי יכולה להגיד לך לחכות, אבל אני לא יכולה להגיד את זה. אני חושבת שהמורים עושים עבודת קודש קשה ומפרכת. אין לי מילה רעה אחת להגיד עליהם, אבל בית ספר הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, וזה בא לידי ביטוי גם בכיתות הלימוד".
כאמור, לא כל ההורים מחכים בסבלנות שהילד שלהם יגיע לכיתה ג'. לא רק שיפית עידו-גרינאפל לא חיכתה, החלום שלה הוא שאף אחד מכם לא יחכה.
לפני שמונה שנים עידו-גרינאפל, עו"ד פלילית בהכשרתה, הפכה לאם. כדו-לשונית בעצמה, היא התכוונה להתחיל ללמד אנגלית את בנה הבכור מיד לאחר הלידה, אולם כמעט כולם סביבה הביעו התנגדות.
"אנשים אמרו לי 'מה פתאום? את תבלבלי את הילד'", היא נזכרת בחיוך. האם הטרייה צללה לתוך עולם שלם של מחקרים על בלשנות והתפתחות המוח, ויצאה עם אותה מסקנה של פרופ' פטרישיה קוהל: כדאי להתחיל כמה שיותר מוקדם.
בנה היה בן שלוש כשנפל לה האסימון: במערכת החינוך בישראל מתחילים ללמוד אנגלית אחרי שחלון ההזדמנויות נסגר, ויש המון הורים שם בחוץ שלא מבינים את זה. היא התפטרה מעבודתה במשרד עורכי הדין והקימה את לינגווי, חברה שמטרתה ללמד תינוקות וילדים אנגלית.
לינגווי התחילה כחברה שמספקת חוגי אנגלית פרונטליים. לאחר מכן, והרבה לפני שהקורונה נכנסה לחיינו, הם הציעו חוגי אנגלית בזום. החברה נחלה הצלחה, אבל המייסדת שלה לא ידעה נחת.
"לאורך השנים גיליתי שהדבר הראשון שהמשפחות הכי עשירות בארץ משקיעות בו זה האנגלית של הילדים. ישראל לא מאוד יוצאת דופן בקטע הזה, ככה זה בכל העולם, אבל זה הפריע לי באופן אישי. התפטרתי והקמתי חברה כי רציתי לאפשר לכל הילדים לנצל את חלון ההזדמנויות הזה, ומה שקרה בפועל הוא שמצאתי את עצמי מלמדת רק אנשים עם כסף, משפחות של סלבס ואלפיון עליון, וזו לא הייתה המטרה שלשמה עשיתי את המעבר הזה. בנוסף, חוג אנגלית שמתקיים פעם בשבוע זה נחמד, אבל אם בבית אין המשך תמיכה של האנגלית אז זה חוג פאן ותו לא. הילדים ילמדו כמה מילים, ושם זה יתחיל וייגמר".
לפני שנתיים היא השיקה ערכות ללימוד אנגלית בבית, כדי להנגיש את לימודי האנגלית לכולם ללא תלות במורה.
"החלק הכי קשה זה למצוא מורה. ראשית, זה לא פשוט למצוא מורה טוב לילד לאורך זמן, ושנית, זה מאוד יקר. הערכות מדריכות הורים איך ללמד את הילדים שלהם אנגלית. אותם מחקרים שגרמו לי להתחיל ללמד את הילד שלי אנגלית הראו שלהורים יש יתרון על פני כל מורה בעולם. כלומר, כל הורה יכול ללמד את הילד שלו אנגלית אם מלמדים אותו איך לעשות את זה. הוא ממש לא חייב להיות דו-לשוני בעצמו, שזה מדהים בעיניי. הרבה הורים מפחדים. הם אומרים 'אני לא יודע אנגלית טוב, אני לא רוצה ללמד טעויות'. זה מאוד הגיוני, אבל בעצם ברגע שמעניקים להם את הכלים, נותנים להם כל מיני סרטונים וספרים שהם צריכים להקריא, אז הם יכולים לעשות את זה. הם צריכים, כמובן, לדעת לקרוא אנגלית, אבל שום דבר מעבר לזה. אנחנו ממש מאכילים אותם בכפית".
הורים שנולדו וגדלו בישראל, ומדברים אנגלית בינונית, יכולים להביא את הילדים שלהם לשלוט באנגלית ברמת שפת אם?
"לאורך השנים פגשתי אלפי משפחות ישראליות עם הורים ישראלים לחלוטין, שמדברים אנגלית במבטא ישראלי נוראי, אבל לילדים שלהם יש אוצר מילים מטורף באנגלית. נכון, הם לא מדברים במבטא אמריקאי, אבל הם שולטים נפלא בשפה, ברמה של דוברים, ויש להם יכולות קריאה וכתיבה. זה נותן להם יתרון עצום להמשך החיים. הורים ישראלים לחלוטין יכולים להביא את הילדים שלהם לרמה הזו".
מה הטיעון הכי שכיח שאת נתקלת בו נגד לימודי אנגלית בגיל הרך?
"עיכוב שפתי. אנשים טוענים שללמוד שתי שפות במקביל יגרום לילד להתחיל לדבר מאוחר. זה מיתוס שכל הזמן עולה, והופרך בכל מחקר אפשרי. גם אלה שממשיכים לטעון את זה כיום מודים שבגיל ארבע הכול מתיישר, העיכוב נעלם והילדים שולטים בשתי השפות יחד. המקור ההיסטורי למיתוס הזה נעוץ בתקופה ההגירה הגדולה של אחרי מלחמת העולם השנייה. מהגרים הגיעו למדינות חדשות, ודרשו מהם לדבר בשפת המקום. הסבירו להם שאם הם ימשיכו לדבר בשפה שלהם, הם יתבלבלו. זה ממש מגוחך. כשיהודים גרו בגולה, הם למדו עברית בחיידר כבר בגיל ארבע. העם היהודי באירופה תמיד ידע לדבר גם בשפת המדינה שבה הוא התגורר וגם יידיש. לא היה שום בלבול שפתי".
עידו-גרינאפל לא הסתפקה ביצירת ערכות. בניסיון לשנות את לימודי האנגלית בתוך המערכת היא עשתה הסבה להוראה, ובמהלך הקורונה הצטרפה למשרד החינוך. כיום היא מורה לאנגלית לתלמידי א'-ו'.
"נפגשתי עם גורמים במשרד החינוך והצגתי בפניהם את כל המחקרים שאספתי לאורך השנים, לצד מחקרים שאנחנו ביצענו על הילדים שאנחנו מלמדים, וביקשתי מהם להתחיל ללמד אנגלית כבר בגני הילדים. זה לא הגיוני שמתחילים פה כל כך מאוחר".
גורמים במשרד החינוך טוענים שזה לא אפקטיבי להתחיל מוקדם.
"אפשר למצוא מחקר שתומך בכל טענה שהיא. בסופו של דבר כשמציצים מה קורה בכל המדינות המתקדמות בעולם, רואים ששם מתחילים ללמוד שפות זרות מאוד מוקדם. בארה"ב לומדים ספרדית בגיל צעיר. בחלק גדול ממדינות אירופה לומדים אנגלית כבר בגן. בסין, ביפן ובסינגפור לומדים אנגלית מגיל אפס. ככל שהשנים חולפות ההשקעה באנגלית כשפה שנייה עולה פלאים, וגיל תחילת הלימודים רק יורד".
