כשאמא או אבא קוראים לילד ושואלים בחיוך "מי בא אליי?" התגובה הספונטנית של הילד תהיה ריצה אל ההורה וחיבוק גדול. גם בתקופת הקורונה, הורים עדיין מחבקים את ילדיהם, וזה חשוב מאוד להמשיך ולחבק מפני שהמגע מעניק לשני הצדדים תחושת הגנה, חום, אהבה ורוגע.
גם החיבוק לשאר הסביבה חשוב - לסבא, סבתא, דודים וחברים אך מה עושים כשאי אפשר ממש לחבק? יוצרים הזדמנויות להביע אהבה בדרכים אחרות:
1. מצאו פתרונות
דברו באופן פתוח על המגבלות: בבית אפשר לחבק את ההורים או האחים, אבל כשיוצאים החוצה, בהתאם להנחיות, מתרחקים ונשמרים. מדברים על הנושא לא בהיבט של פחד אלא של סיטואציה זמנית קיימת שמתמודדים איתה, בדרכים אחרות.
2. לתת לרגש מילים
ילד לא תמיד יודע איך לומר את המילים "אני אוהב אותך". במקום חיבוק ללא מילים, למדו את הילדים לתת לרגש מילים, להביע את האהבה בשפה: "סבא אני אוהב אותך" או "סבתא, אני מתגעגע" או "חלמתי שאני באה אליך ואת נותנת לי חיבוק", יסייעו לילדים לבטא את התחושה העמוקה שלהם, והצד השני, הסבא או הדודים יתרגשו לשמוע את הבעת האהבה.
כדאי להראות לילדים אילו פתרונות יצירתיים יכולים לשמש אותנו ולחשוב יחד על דרך ההבעה
3. זמן ליצירתיות
אהבה אפשר להביע גם בציור, אמנות, פנטומימה, אימוג'י, צילומים או בדיבור. חשוב להראות לילדים אילו פתרונות יצירתיים יכולים לשמש אותנו ולחשוב יחד על דרך ההבעה. "סבתא אוהבת שוקולד - אולי נכין לה עוגה?" או: "מה דעתך שנכין לסבתא סרטון של חיבוקים ונשיקות באוויר ונשלח לה?"
קראו עוד:
4. יכולת האיפוק
לא רק בקורונה - החיים מזמנים לנו הרבה פעמים אירועים שלא מאפשרים מגע. ניתוח, מחלה, שבר ביד או ברגל של אחד ההורים, נסיעת עבודה ארוכה ועוד.
כדאי להתאים את המסרים של מתי מותר לגעת ומתי לא, בהתאם להתפתחות ולגיל הילד, ולתרגל איתם את יכולת האיפוק. מומלץ לעשות זאת ברוגע ולא מתוך דרמטיות או בכי, אלא בשיח שבו הילד לומד להתאפק ולא לחבק, כי כעת לא ניתן, אלא להביע את אהבתו בדרך אחרת.
חשוב לציין בפני הילדים שגם אתם מאוד רוצים לחבק, אך הבריאות של סבא וסבתא חשובה יותר בזמנים כאלו ועדיף להתאפק ולא לסכן אף אחד.
ברגע שההורה מתווך את הפעולה לילד ומסביר אותה באופן הגיוני ורגוע, המסר נקלט והילד פועל בהתאם. אפשר לשנן עם הילדים משפט כגון: "אני מאוד מתגעגע ורוצה לחבק אותך, אבל בגלל הקורונה אנחנו רוצים לשמור עליך".
האם להימנעות ממגע יש השלכות?
כל עוד זה לתקופה מוגבלת, ההשפעה אינה קשה במיוחד, ובפרט כאשר מקפידים לתווך את הדברים באופן מותאם לילדים. כל עוד יש היגיון מאחורי הדברים, והם מוסברים בצורה נעימה, הילדים מסוגלים לשאת העמימות או המגבלה ומתנהלים בהתאם.
בנוסף, הם אמנם לא יכולים לגעת בסבא וסבתא, אך הם לא נעלמו מחייהם - הם רואים במהלך הסגר דרך הזום או שיחות הוידאו בטלפון, הם מדברים איתם וחשים את הקרבה שלהם, ואפילו לומדים להסתגל למציאות החדשה באמצעות חלופות.
בסופו של דבר, למרות המגבלה, חשוב להסתכל על ההזדמנויות שנוצרו ועל הדרך בה ניתן לבטא רגשות בדרכים מיוחדות, מרגשות ויצירתיות, הן מצד הילדים והן מצד המבוגרים סביבם.
הכותבת היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה ותואר שני לחינוך בגיל הרך, מנהלת מנהלת תחום מרכזי ההורות והמשפחה בחברה למתנ"סים הארצית
