כבר כמה לילות שגל בן השלוש מתעורר בלילה צועק, בוכה ונשמע במצוקה. כשהוריו המבוהלים מגיעים לחדרו הם רואים שגל יושב במיטה, בוכה, צועק, נראה מפוחד עם עיניים פקוחות אך מבט שלא מתמקד במשהו ונדמה שהוא אפילו לא רואה אותם. בחלק מהלילות הוא אפילו נעמד או הולך, לפעמים הוא אף מדבר בחלקי משפטים קטועים ולא מובנים.
הם נבהלים, מרימים אותו ומנסים להרגיע אותו אך לרוב זה רק מחמיר את המצב, הוא מתנגד להם, דוחף אותם וצועק יותר. אחרי כמה דקות לרוב זה נפסק מאליו. הוא חוזר לישון ובבוקר לא זוכר כלום ממה שהיה. אבל ההורים נותרים בתחושה ממש קשה, חוששים שנגרם לו נזק, ומתוסכלים מכך שלא הצליחו להרגיע אותו.
מה שעובר על גל מוגדר על פי ה-ICSD-3, המדריך הבינלאומי לסיווג הפרעות שינה (International Classification of Sleep Disorders) כ"ביעותי לילה". מדובר בתופעה הקשורה לשלב של שנת ה-N-REM, שמתרחשת כשעתיים לאחר ההירדמות. בשלב זה, השינה מאוד עמוקה ומכונה גם שנת גלים איטיים משום שאז מופיעים גלי דלתא בפעילות המוחית.
"למרות שזה נראה מאוד מלחיץ ועוצמתי מדובר בתופעה פיזיולוגית בעיקרה שלא פוגעת בילדים"
זהו שלב בשינה שבו לרוב עדיין לא מופיעים חלומות והגוף עסוק בעיקר בשיקום והפרשת הורמונים כגון הורמון גדילה. למעשה, תוך כדי השינה העמוקה מתרחשת עלייה בכמות גלי הדלתא במוחנו ובמקרים מסוימים בד בבד עם העלייה בגלי הדלתא מופיעים ביעותי לילה.
ביעותי הלילה עשויים להופיע לרוב בין גיל שנתיים לגיל 12, אם כי יש גם עדויות להופעה מוקדמת יותר. נראה שהתופעה שכיחה מעט יותר בקרב בנים ובדרך כלל נפסקת בגיל ההתבגרות. בדומה למה שתיארו הוריו של גל, הילד או הילדה עשויים להיראות במצוקה, מפוחדים או מבוהלים ולעיתים מבולבלים. הם עשויים לצעוק או לבכות, להתיישב ולעיתים אף להיעמד או אפילו ללכת. כל העניין נמשך לרוב כמה דקות, בדרך כלל לא יותר מעשר דקות, אם כי לעיתים עשוי להימשך גם יותר. לאחר מכן הילד או הילדה חוזרים לישון ולא זוכרים מכך כלום בבוקר למחרת.
קראו עוד:
למעשה, לא מדובר בסיוטים או בחלומות רעים, אלו בדרך כלל מגיעים בשלב מאוחר יותר במהלך השינה. לכן גם אם נראה כאילו הילד מבוהל או מפוחד ממשהו זוהי למעשה תגובה פיזיולוגית ועוררות של מערכת העצבים המרכזית שלא מקושרת לתוכן כלשהו.
מה עשוי לגרום לביעותי לילה או להחמיר את התופעה?
1. גנטיקה
בחלק מהמקרים מדובר בגנטיקה, כך שפעמים רבות במידה וקיימים ביעותי לילה בהיסטוריה המשפחתית של ההורים גדלה הסבירות שזה יופיע גם בילדים.
2. איכות שינה ירודה או שינה משובשת
הואיל ומדובר בהפרעה במהלך השינה אז גורמים אשר משפיעים על איכות השינה עשויים לגרום או להחמיר את התופעה כגון: לשכב לישון בשעה מאוחרת מדי, כך שנמצאים במצב של עייפות יתר, מחסור בשעות שינה, היעדר שעת השכבה קבועה ושינה שאינה במקום הקבוע והרגיל למשל שינה מחוץ לבית. גורמים נוספים שעשויים להשפיע הם מחלה, חום גבוה, שתייה של קפאין, הפרעות פיזיולוגיות לשינה כמו אף סתום המקשה על הנשימה או הפרעות אחרות בשינה, תרופות מסויימות וכדומה.
3. לחץ ודחק
לפעמים תחושות של לחץ, דאגה ומתח, שלא בהכרח קשורים לשינה, עשויים לבוא לידי ביטוי בשינה טרופה ואף בביעותי לילה. גם מעבר חד מערות לשינה עשוי לעורר תחושות כאלו, על כן מומלץ קודם כל זמן מה לפני השינה, בהדרגה, להפחית גירויים. בנוסף, כדאי לקיים טקס שינה קבוע במהלכו אפשר כחלק מהטקס להתקלח, לקרוא ספר, לדבר קצת במיטה על מאורעות היום וכל דבר נוסף המשרה רוגע על ילדיכם, ובכך לסייע בהורדה של מתח בגוף או תחושות של לחץ.
"לפעמים תחושות של לחץ, דאגה ומתח, שלא בהכרח קשורים לשינה, עשויים לבוא לידי ביטוי בשינה טרופה ואף בביעותי לילה"
מה לעשות כשזה קורה?
1. קודם כל קחו נשימה עמוקה ונסו להירגע (ההורים) - למרות שזה נראה מאוד מלחיץ ועוצמתי מדובר בתופעה פיזיולוגית בעיקרה שלא פוגעת בילד. וכאמור, הואיל ולא מדובר בסיוטים או בחלומות רעים ומעוררי מצוקה, זה לא יחקק בזיכרון של הילד. לכן המצוקה היא יותר של ההורים מאשר של הילדים. השתדלו ברגעים הללו פשוט להיות לצד הילד או הילדה בנוכחות מרגיעה ושקטה. שבו או עימדו לצד המיטה, ואפילו זמזמו מנגינה נעימה שעשויה להרגיע (גם אתכם). מגע עשוי דווקא להרתיע את הילדים לכן לרוב עדיף להימנע מכך ברגעים הללו.
2. שמרו על הילדים מפני פגיעה - במידה וישנה סכנה, הילד עומד במיטה ועשוי ליפול, להחבל ממשהו וכדומה, חשוב לדאוג לבטחונו ולהשגיח עליו. במידה ומדובר באירוע שחוזר על עצמו כדאי אפילו להיערך מבעוד מועד ולחשוב על סיכונים אפשריים בסביבת השינה. בנוסף, במידה וישנם אחים שחולקים חדר שינה אז כדאי לשמוע איך האחים חווים את התופעה ולמצוא דרכים להקל עליהם במידה והם מתעוררים מכך.
3. לא כדאי לנסות להעיר את הילדים - כאמור מדובר בשלב של השינה העמוקה, גם אם העיניים פקוחות ואפילו אם הילדים מדברים או הולכים, ולפעמים אפילו מתנגדים או דוחפים כשמנסים להרים אותם, הם עדיין בשלב של שינה עמוקה. קשה להעיר מישהו בשלב הזה, וכאשר מתעוררים משלב השינה העמוקה לרוב חשים מאוד מבולבלים, חסרי אורינטציה ואפילו נסערים. יתר על כן, אם הילד יתעורר ויגלה את הוריו המבוהלים לצידו הוא עשוי להיבהל מהסיטואציה הזו ולהתקשות לחזור לישון.
4. לא כדאי לתאר את החוויה כקשה או מלחיצה באזני הילדים - הואיל והילדים לא זוכרים את המאורע בבוקר עדיף לא לתאר בפניהם את החוויה כקשה או עוצמתית. הילדים ברוב המקרים לא יעלו את הנושא מעצמם, אך במידה ומדברים על הנושא בבית כדאי לומר שלפעמים הוא או היא מתעוררים בלילה ואחר כך חוזרים לישון ואבא ואמא שומרים עליהם. יש ילדים רבים שעוזר להם בשלב טקס השינה לשמוע שההורים איתם בבית ושומרים עליהם, ללא כל קשר להופעה של ביעותי לילה. זה משרה תחושת רוגע וביטחון ומפחית תחושות של מתח ודאגה.
5. פנייה לבירור מקצועי - במידה ואתם מודאגים, או במצבים בהם התופעה מתרחשת בתדירות גבוהה ומתעורר חשש לבעיות שינה נוספות מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע.
הכותבת היא פסיכולוגית המתמחה בפסיכולוגיה קלינית
