בעוד יומיים אנחנו שוב נכנסים לסגר, ולמרות שנראה שהילדים שלנו כבר התרגלו להכול, דווקא הפעם חשוב כל כך לדבר איתם ולהעביר מסר אופטימי, כי גם הם מבינים שלא מדובר בזבנג וגמרנו, אלא בתקופה שלא הולכת להסתיים כל כך מהר.
"לילדים צעירים אפשר לומר כל מה שרוצים. הם מאמינים להורים ורוצים לשמוע מהם דברי הרגעה", מסבירה מיכל דליות, אשת חינוך ויועצת משפחתית. "מספיק להעביר מסרים של 'יהיה בסדר', 'אבא ואני חזקים ויודעים להתמודד' ו'תמיד נשמור עליך ועל אחיך'.
"לעומת זאת, בשיח עם המתבגרים צריך להיות יותר אותנטיים ועם יותר מידע. למתבגרים אפשר לומר, 'אומנם קשה, אבל המשפחה שלנו יודעת להתגבר. כמו שפעם...' וגם 'נכון שאבא/אמא לא עובד/ת אבל יש לנו כוחות, ומשפחה מחבקת ובית לגור בו, ורק צריך כמה חודשים של התגברות'. אני ממליצה להורים להאמין במה שהם אומרים. שמירה על אופטימיות חשובה מאוד בימים לא פשוטים אלה".
משיחות שלך עם הורים – מה הקושי הכי גדול מבחינתם?
"הקושי הגדול ביותר הוא אי הוודאות ותחושת אובדן השליטה, אובדן שליטה בהחלטות ובסדר היום. זה לא מאפשר להם להציב לילדים סדר יום ולייצר שגרה, ומתוך כך עולים ספקות, התלבטויות ורגשות אשם".
"הורה צריך להבטיח לעצמו להפסיק לעבוד בשעה מסויימת או לייצר חלונות של זמן, שבהם ייתן את מלוא תשומת הלב לילדים"
עד כמה כדאי לשתף ילדים בקשיים כלכליים שנוצרו עקב המצב?
"אני חושבת שיש לשתף ילדים בשינויים כלכליים. לצעירים אפשר לדבר בפשטות, 'בגלל שאין לנו הרבה כסף כמו קודם, לא נוכל לקנות... לנסוע ל... ונחכה לקיץ הבא'.
"למתבגרים יש לתת יותר מידע וגם לרתום אותם למאמץ המשפחתי. משפטים כמו 'אתה רואה שהמצב הכלכלי הורע והוא גם לא יעבור בקרוב, וזה מצריך מאיתנו הידוק החגורה. המשמעות היא שלא נוכל...'. לא להפחיד ילדים בכך שאולי נאבד את הבית, אבל כן לשתף אותם. העמדת פנים לא תעבוד כאן".
אחד האתגרים שהורים שעובדים מהבית מתמודדים איתו הוא השילוב בין העבודה לזמן עם הילדים, שאם עד עכשיו היו כמה ימים במסגרות, בקרוב גם זה לא יהיה. "כשהורה עובד, הוא עובד", אומרת דליות.
"הוא רק צריך להבטיח לעצמו להפסיק לעבוד בשעה מסוימת או לייצר חלונות של זמן שבהם ייתן את מלוא תשומת הלב לילדים. עשר דקות, חצי שעה, שעה. כמה חלונות כאלה, כמה פעמים ביום, והנה זמן איכות מדליק". לדבריה, "אפשר לעמוד ביחד עם אבא במטבח ולהכין ארוחת ערב או ללכת עם אמא לסיבוב ליד הבית ולדבר מלב ללב".
מה כדאי לעשות אם לילדים קטנים יש רגרסיה בהתנהגות?
"לא רק לקטנים, גם לגדולים יש רגרסיות. יש דברים שאני ממליצה לשתף איתם פעולה, כמו: ילד שיכול להירדם רק בנוכחות הוריו, ויש דברים שכדאי להגיב אליהם בהרבה אמפתיה וסבלנות, כמו ילדה שמדי שעה רוצה לשטוף ידיים. יהיו מצבים שבהם אמליץ ללכת לאשת/איש מקצוע כדי לקבל הדרכה. כדאי לזכור שזה זמני ובדרך כלל זה עובר.
קראו עוד:
ואם אתם זוכרים שהמתבגרים שלכם הסתגרו בחדר בסגר הקודם וחשבתם לדבר איתם לקראת הסגר הזה, דליות ממליצה לוותר על הרעיון. "אין טעם 'לדבר' עם מתבגרים. הם כבר פיתחו חרשות הורית כי כל הזמן מעירים להם ובאים אליהם בטענות.
"יש מצבים שבהם כל מה שצריך זה להיות שם, לחבק ולתת לגיטימציה לרגשות העצובים"
"יש טעם לקחת את המתבגרים לעולמכם. לספר להם מה קורה, להגיד להם איפה אתם צריכים את עזרתם, לשבת על קצה המיטה שלהם, לקחת אותם איתכם לנסיעה על אופניים או לאימון כושר.
"הראו להם שאתם חושבים עליהם, דואגים לכל מיני דברים ואנשים, וחכו בסבלנות כי לגייס אותם לשיתוף פעולה איתכם ייקח קצת זמן".
מה אפשר לומר לילדים שמאוכזבים מאירועים שבוטלו - יום הולדת עם החברות, טיול עם הצופים?
"כל מה שנגיד לא יעביר את תחושת ההחמצה והאכזבה. יש מצבים שבהם כל מה שצריך זה להיות שם, לחבק ולתת לגיטימציה לרגשות העצובים, 'ברור שאת עצובה. זה ממש מבאס להפסיד כזה טיול', ולהבטיח שבשנה הבאה יהיה נהדר".
ועם כל ההכלה והאמפתיה, לפעמים גם להורים נגמר הכוח. אם זה אחרי יום מאתגר בעבודה, לחצים סביב המצב הבריאותי והכלכלי או "סתם" ריב מתיש בין הילדים. "כשנגמר להורה הכוח יש לו שתי אופציות", אומרת דליות, "או להרים את עצמו על ידי כך שיגיד 'אין לי זכות/אפשרות להתפרק. יש כאן ילדים שתלויים בי' או שיאפשר לעצמו להיות אותנטי ולהתפרק.
"מותר, ולעיתים אף חשוב, להראות לילדים שאנחנו בני אדם, וככאלה אנחנו לעיתים חסרי כוחות. החכמה היא לדעת להתרומם וגם את זה להראות לילדים על תקן 'הנה, גם גדולים מתעייפים, מתעצבנים, מתאכזבים, עושים טעויות – אבל יודעים לקום ולהמשיך'".
מה את מאחלת להורים לשנה החדשה?
"הנאה בגידול ילדיהם ואפשרות לטעות, אך גם לדעת לתקן".
