"הורות דורשת שאדם ילמד דרכים להשיג איזון בין מילוי הצרכים של הילד לבין מילוי צרכיו שלו". חיים עמית בספרו "הורים כבני אדם". כבר חודשיים שאני בבית עם איתן הקטן, שמתגלה כמתנה אמיתית. אני מתחילה להכיר אותו יותר, את שגרת היום שלו וגם את השגרה שאני בונה איתו עבורו ועבורי. השגרה שלנו מורכבת מזמני הנקה ומזמני שינה, מטיולים בחוץ כאשר מזג האוויר אינו חם מדי ומזמן של בית.
כשהוא ישן אני מספיקה לסדר קצת את הבית, לרחוץ כלים ולטפל בכביסה, לפעמים אפילו לדבר עם חברה או לעבוד קצת על המחשב. כשהוא ער אני כולי שלו. אין לי צורך גדול לצאת מהבית. השגרה הזאת נעימה לי ואני רגועה.
לא תמיד הייתי כזו. אני אדם שחובב עשייה, שרוצה להספיק עוד ועוד, תמיד עסוקה ותמיד בכמה דברים בעת ובעונה אחת. לעיתים, כשאני בוחרת לעסוק בדבר אחד בלבד, אני חושבת כבר על הדבר הבא שיש לעשותו. המירוץ הזה די מתיש. התיאבון גדול יותר מהקיבולת ופוגע בהנאה וביכולת שלי להיות שלווה, מרוצה ומסופקת.
אבל הפעם הזאת אני אחרת. איזה שילוב קסום ביני לבין איתן מאפשר לי להיות נוכחת וליהנות מהרגע בלי לחשוב על כל מה שהחמצתי. אני נהנית מהאימהות, מההנקה, מלקלח אותו מדי יום בלי להרגיש שזה עול. אני מצליחה להרגיע את עצמי שגם הקשיים חולפים ושאוכל ליהנות גם מחוסר האונים שלו, מהתלות שלו בי ומההתמסרות שלי כלפיו. איני בטוחה שקל לי לייעץ לך איך משיגים זאת. אולי הצלחתי רק כשנרגעתי, כשהפסקתי לדאוג להווה ולעתיד, כשחדלתי להשוות ולהתאים את עצמי לציפיות ממני והשגתי שלוות נפש וביטחון עצמי אימהי.
קראו עוד:
אבל גם אחרי הלידה השלישית אני לא תמיד מצליחה להיות רגועה ומסופקת. יש גם רגעים מתישים: כשהגזים מציקים, כשאיתן אינו שקט ורוצה שאחזיק אותו על הידיים, כשהוא בוכה ואני חסרת אונים, כשאני משכיבה אותו לישון והוא מתעורר ולא נרדם שוב. גם כשאני עייפה ורוצה לישון והוא ערני לגמרי, כשכבר מאוחר בלילה והוא אינו נרדם, ואני חסרת סבלנות אחרי יום ארוך. לפעמים להכיל רגע אחד כזה זה כמו להכיל יום שלם, והוא מתיש נפשית לעיתים אף יותר מפיזית. אז למרות שאני מצליחה ליהנות מהסימביוזה שלי עם איתן, יש רגעים שאני מתגעגעת לזמן שהוא רק לעצמי.
מהו המינון הנכון בין הזמן שלי לעצמי לזמן שלי עם איתן? מתי נכון לי לחזור לחיים הכוללים גם עבודה ונסיעות? ואיך אפשר לדעת מתי הזמן הנכון? נשים רבות יכולות לבחור היום להאריך את חופשת הלידה, אבל גם יכולת הבחירה הזאת עלולה לבלבל. אז איך יודעים מה נכון? ומהם השיקולים המשפיעים על ההחלטה? שיקולי פרנסה? צורך לַרַצוֹת? חשש מפני כעס של אחרים? רצון לתת לאחרים? חשש לאבד את מה שיש? עד כמה אנחנו שמות את עצמנו ואת התינוק שלנו במרכז?
אני מציעה לך להיות קשובה לעצמך ולא לפעול על פי מודלים וציפיות חברתיות מקובלות. רק את יכולה לדעת מה נכון עבורך ועבור התינוק שלך. דן אריאלי כתב בספרו "לא רציונלי ולא במקרה": "הניסיון לנבא במצב רגשי אחד מה נעשה במצב רגשי אחר הוא לא קל ולא תמיד זה אפשרי אבל אם אנחנו רוצים לקבל החלטות מושכלות, חשוב שנצליח, איכשהו לחוות את המצב הרגשי העתידי ולהבין אותו".
"הדברים אינם 'שחור או לבן' בדרך כלל והמציאות המורכבת מאפשרת מרחב למשחק עם מגוון האפשרויות"
בינתיים החלטתי להאריך את חופשת הלידה ולהיות בבית חמישה חודשים, עד סוף הקיץ. כך אוכל לבלות את חופשת הקיץ בנחת גם עם הגדולים. אולי אתחיל לשבץ פה ושם גם פגישות עבודה, אבל אשמור על הנועם ועל הרוגע שלי. ברגעים הקשים אני חוששת שזו טעות ושאני צריכה לחזור לעבודה קודם לכן, ויש אפילו רגעים של דאגה שמא לא תהיה לי עבודה לחזור אליה, אבל אני יודעת בתוכי שהפחד הזה אינו רציונלי ושאני צריכה להרגיע אותו כמו שמרגיעים בכי של תינוק.
איך תחליטי מתי לחזור לעבוד?
1. רשמי את כל הגורמים המשפיעים על ההחלטה שלך. תני מקום לשיקולים השכלתניים והרגשיים כאחד. כולם חשובים.
2. מהם שיקולי הפרנסה הקשורים למועד החזרה?
3. מהם השיקולים המקצועיים? למשל: אילוצים של מקום העבודה, תפיסות וציפיות שלך מעצמך כאשת מקצוע.
4. מהם השיקולים המשפחתיים? מי יכול להישאר עם התינוק שלך במקומך? מהן האפשרויות שלך?
5. מהם השיקולים הרגשיים? למשל: תחושות הקשורות למקום העבודה, תחושות הקשורות להתפתחות הקריירה שלך, תחושות הקשורות לחופשת הלידה ולזמן שלך עם תינוקך, פחדים הקשורים לעזיבת התינוק או לאיבוד מקום העבודה ומשאלות הלב.
6. מייני את הגורמים ברשימה ל"בעד ונגד" הארכת חופשת הלידה - מהן הסיבות להישאר בבית ומהן הסיבות לחזור לעבודה?
7. נסי לדמיין את עצמך בעוד כשנה מהיום - איזו החלטה שתקבלי כעת את עשויה לחוות בעתיד כהצלחה ואיזו את עלולה לחוות כהחמצה?
8. נסי לחשוב מחוץ לקופסה - אילו עוד אפשרויות עומדות לפנייך? האם אפשר לשלב עבודה ובית באופנים שעדיין לא חשבת עליהם? הדברים אינם "שחור או לבן" בדרך כלל והמציאות המורכבת מאפשרת מרחב למשחק עם מגוון האפשרויות.
9. עם מי את יכולה להתייעץ?
10. והכי חשוב - מה את באמת רוצה?
הדס אגוזי פרקש, פסיכולוגית קלינית מומחית ומאמנת אישית וארגונית בכירה המתמחה בחוסן אישי, מחברת הספר "פעימות אם", מדריך לאם לאחר הלידה.
