לקראת חופשת הפסח הקרובה, הורים רבים תוהים האם הילד בשל לגמילה מחיתולים או שמא הוא צעיר מדי? גמילה היא תהליך חינוכי לכל דבר ועניין וככזה, דורשת תנאי אחד - פניות של ההורה והילד לתהליך.
במידה ואתם וילדיכם פנויים בחג הפסח ורוצים לגמול את ילדיכם, אל לכם להמתין לסימנים מצד הילד, כפי שלא הייתם ממתינים לסימנים מצידו עבור תהליכים חינוכיים אחרים.
לגבי סוגיית גיל הילד, ניתן לגמול את ילדיכם בכל גיל. עם זאת, בגיל שנה וחצי לערך תהליך הגמילה הופך להיות נוח יותר מבחינת המרווחים שהילד יכול להחזיק ומבחינת יכולתו לעצמאות בתהליך.
אם החלטתם לצאת לדרך ולהיפרד מהחיתול - כך תעשו זאת, שלב אחר שלב:
הכנה
מספר ימים לפני הגמילה נכין את הילד לפרידה מהחיתול באופן קצר וברור: "מחר נגיד ביי ביי לחיתול, נלבש תחתונים ותעשה את כל הפיפי והקקי שלך בסיר". בנוסף, רצוי להקריא לו ספרים בנושא גמילה שיסייעו בהבנת תהליך השינוי שיעבור, בהגברת המוטיבציה לגמילה ובהפחתת החשש מהשינוי.
מבחינת הכנת הבית, כדאי להתארגן עם שני סירים, ישבנון, מלאי תחתונים, חומרי ניקוי, גלגול שטיחים וכיסוי ספות. מומלץ גם לשתף את הילד בתהליך הקנייה וההכנה של הדברים.
קראו עוד:
יוצאים לדרך
עדיף להוריד חיתול בבת-אחת למשך כל שעות הערות של הפעוט. הורדת החיתול לאורך כל שעות הערות מאפשרת תהליך למידה מהיר ויעיל וכן יוצרת פחות בעיות גמילה. בימים הראשונים, מומלץ להיות בבית, על מנת להקל על תהליך הלמידה ועל הניקוי.
מספר ימים לפני הגמילה נכין את הילד לפרידה מהחיתול באופן קצר וברור
המשך החתלה בשינה
גמילת לילה היא גמילה פיזיולוגית שלרוב מתרחשת מעצמה כמספר חודשים לאחר ביסוס השליטה ביום. קיימות שתי גישות לגבי גמילת לילה. הראשונה, מורידים את חיתול הלילה במקביל לתחילת הגמילה ומתמודדים עם החלפות סדינים מרובות.
הגישה השנייה היא הגישה היבשה, במסגרתה ממשיכים לחתל את הילד בזמני השינה שלו, וממתינים עד לשלושה חיתולים יבשים ברצף ורק אז מפסיקים לחתלו בשינה. אין עדיפות לאחת השיטות מבחינת מהירות הגמילה על כן אני ממליצה על השיטה היבשה שהיא נוחה ונעימה יותר להורה ולילד.
סיר או ישבנון
מומלץ להתחיל עם סיר ורק בהמשך לעבור לישבנון. לסיר מספר יתרונות: הראשון, ניידות, ניתן להזיזו ממקום למקום בבית ולסייע לילד שהתחיל לעשות את צרכיו "לתפוס" אותם בסיר. בנוסף, ייתכן שבתחילה תתקשו לזהות סימנים מקדימים ויהיה לכם מעט מאד זמן להושיב את הילד לפני שישחרר את צרכיו. הסיר זמין ומהיר יותר מריצה לשירותים.
יתרון שני לסיר הינו גודלו. ילדים רבים חוששים משחרור הצרכים באסלה המאיימת. תחושת הנפילה והתנתקות הצרכים מהגוף עלולה להיות מפחידה עבור הילד ואף לעורר חשש כי הוא עלול לפול בעקבותיהם לאסלה. הסיר, מפאת גודלו, מאפשר לצרכים להישאר קרוב לגופו של הילד, החשש מההתנתקות של הצרכים פוחת והילד חש בטוח ונינוח בישיבה עליו.
הורים רבים מדלגים על שלב הסיר ועוברים ישר ללימוד של עשיית הצרכים באסלה, מתוך אמונה כי כך הם יחסכו את ה"גמילה מהסיר". עם זאת, מניסיוני דווקא לאחר גמילה שבוססה היטב בסיר הילד מתקדם בעצמו ומבקש לעבור לישבנון.
ילדים שונים זה מזה במשך תהליך הגמילה. יש ילדים הנגמלים תוך ימים בודדים ויש כאלה הדרוש להם זמן ארוך יותר של למידה
פינויים יזומים
ההורים הם אלו שאחראים על תהליך הגמילה ועל ייצור ההצלחות עבור הילד. על כן, מומלץ לעקוב אחר הסימנים של הילד לפיפי ולקקי ולהושיבו על הסיר באופן יזום. בנוסף, עקבו אחר מרווחי הזמן שבין כל התפנות של הילד, וכך תוכלו לדייק את תזמון ההתיישבות בסיר. על מנת להקל עליכם ועל הילד, הציבו תמיד סיר אחד בקרבת הילד (בשעת האוכל במטבח, בשעת המשחק בסלון וכן הלאה).
בנוסף, אם אתם מתקשים לעקוב אחר הסימנים של ילדכם נהלו רישום של שעות ההתפנות והפספוסים ונסו להבין מתוך כך מהם הדפוסים שלו ומתי כדאי להושיבו. לרוב, עבור ילדים צעירים נתחיל בפינוי יזום בכל כ-20 דקות ועבור ילדים גדולים יותר (גילאי שנתיים וחצי-שלוש), לרב ניתן להתחיל בפינויים יזומים בכל שעה.
הגברת שתייה וסיבים תזונתיים
בימים הראשונים לגמילה נרצה כמה שיותר הזדמנויות להצלחה, ולכן נגביר את השתייה על מנת להגביר את תדירות מתן השתן של ילדנו. כך, נוכל לזרז את הלמידה שלו כיוון שיהיו לנו יותר הזדמנויות לתרגל התפנות בסיר לפיפי.
כמו-כן, ישנם ילדים המגלים מעט חשש משחרור הקקי בסיר בתחילת הגמילה, וכתוצאה מכך מתאפקים. הגברת הסיבים תקשה על הילד להתאפק ימים רבים ותתרום ליציאה בסיר, אשר תפיג את החשש במהרה.
אל תפחדו מפספוסים
הורים רבים מוטרדים מריבוי פספוסים בימים הראשונים לגמילה. עם זאת, פספוסים הינם הכרחיים על מנת שתתרחש למידה. על מנת שהפעוט יתחיל לזהות את הסימנים המקדימים בגופו לפיפי וקקי, עוד לפני הפספוס, הוא חייב להתנסות בלפספס.
יש ילדים שלאחר הפספוס מעט נבהלים (בכל זאת מדובר בתחושה גופנית חדשה) ואז הנטייה של ההורה הוא לנחם את הילד בדמות: "לא נורא, לא קרה כלום". תגובה כזו מעבירה לילד שאין ממה להתרגש ומה שקרה כרגע יכול להמשיך לקרות, וזה כמובן לא המסר שהיינו רוצים להעביר.
במקום זאת, נחמו את הילד במגע, והגיבו בצורה עניינית באופן הבא: "אוי! עשית פיפי בתחתונים. בפעם הבאה נצליח לתפוס את הפיפי בסיר". כך, המסר שנעביר יהיה שאיננו מרוצים מהמצב הקיים (פספוס) אבל יאפשר לפעוט להבין מה עליו לעשות להבא כדי שזה לא יקרה.
חוגגים הצלחות
חשוב מאד לחזק את הילד על עצם הישיבה על הסיר וכמובן גם על הצלחה של פיפי או קקי. הורים רבים נוהגים לתת "פיפי/קקי פרס". איני ממליצה לפעול כך, היות וזה מעביר את המוטיבציה להתפנות להיות חיצונית (על מנת לקבל פרס) במקום פנימית (על מנת להפסיק תחושת לחץ גופנית). במקום זאת, תוכלו לחזק את הילד באופן ספציפי ולשמוח יחד איתו על שהצליח ("כל הכבוד! עשית פיפי בסיר! איזה כיף עכשיו לא לוחץ בבטן").
סבלנות
ילדים שונים זה מזה במשך תהליך הגמילה. יש ילדים הנגמלים תוך ימים בודדים ויש כאלה הדרוש להם זמן ארוך יותר של למידה. זה מאוד מפתה להתבונן ולהשוות את ילדיכם לילדים אחרים, אך השוואה כזו לא מקדמת את הילד ולרב מכניסה תסכול וכעס מיותר לתהליך הלמידה.
הובילו את הגמילה של ילדיכם בסבלנות ונחישות ואפשרו לו את הזמן הדרוש לו להשלים את תהליך הלמידה. אם אתם חשים שתהליך הגמילה הסתבך, כדאי לשקול התייעצות עם איש מקצוע. לעיתים, הובלה נכונה ומקצועית יכולה לסייע לפתור תקיעויות בגמילה במהירות ויעילות.
