עד כה שמענו בעיקר על מבוגרים שחלו בקורונה אבל שלוש אימהות מספרות על ילדיהן שחלו ואיך זה השפיע על המשפחה. "הסייעת שלנו הודיעה שהיא חולה, וכל הגן נכנס לבידוד", מספרת עדי מרגלית. "למחרת עשינו בדיקה, ומתוך 34 ילדים שני ילדים יצאו חיוביים שאחד מהם זה עומר הבן שלי, שהוא בן 4.5. התחושות היו מאוד מלחיצות. הרבה חוסר וודאות, הרבה שיחות עם משרד הבריאות, בידוד, אני ושני הילדים היינו 23 ימים בבית בבידוד".
עוד היא מוסיפה: "היה לו קצת חום יומיים, הוא היה קצת עייף, אבל חוץ מזה לא היו תופעות קשות. הוא הרגיש בסך הכל בסדר גמור. הקושי היה יותר בלהיות בבית כל התקופה הזאת שאסור לצאת. הוא עשה גם חמש בדיקות קורונה. עשינו הרבה הכנה לקראת הבדיקה - מה הולך להיות, מה נרגיש וגם העובדה שזה לא הולך להיות נעים".
שרון קורנפלד מספרת ששני ילדיה חלו בקורונה והיא ובעלה לא חלו לכן החליטו שהילדים יעברו את הבידוד ללא ההורים. "בהתחלה יותם אובחן ראשון ורק מיקה אחרי יומיים הצטרפה אליו בעצם, ואז הם עשו את הבידוד ביחד, מה שמאוד הקל על העניינים", מספרת קורנפלד.
"אבל הם שרדו את זה כמו גדולים. אנחנו הסתובבנו ממוגנים בבית, והם אכלו בחדרים והיו שם רוב הזמן. יש לנו גם חצר אז הם יכלו לצאת החוצה, מה שהקל על הדברים. הם היו גיבורים".
קראו עוד:
היו פחדים כשגילתם שהם צריכים להיכנס לבידוד?
"הילדים מאוד פחדו כי מתעסקים עם הקורונה שנה שלמה בחדשות. יותם היה מאוד מבוהל כשפתאום הוא גילה שזה בגוף שלו. גם ישר עלתה המחשבה שהכנסנו את הכיתות ואת המורים לבידוד. היה פחד אם הדבקנו מישהו או לא הדבקנו מישהו.
"למרות שבסופו של דבר, תודה לאל, אף אחד לא נדבק מהם. באמת הצלחנו מהר לגלות את זה ולבודד אותם, מה שהיה טוב. גם הרעיפו עלינו כל כך הרבה אהבה. כל היום חיכתה לנו הפתעה אחרת על יד השער, וזה היה מאוד מרגש ומחמם את הלב".
לירון יחזקאל, אחות בבית החולים שנדבקה מתינוק, הדביקה שניים מילדיה. "יש הרבה אחריות כי אני עובדת בשלושה מקומות עבודה", היא מספרת. "חשפתי הרבה סטודנטים כשהייתי חיובית ולא ידעתי עדיין. גם חשפתי עוד אוכלוסייה חולה יחסית, אז חששתי מאוד שלא הדבקתי אחרים.
"עד שכל הענן הזה מתפזר ורואים מי נדבק, מה עשית ומה הנזק, היו ימים קצת מורכבים. הימים הראשונים היו אפלה גמורה. פתאום בעלי צריך לעבוד מהבית בלי יכולת אפילו להגיע למשרד להביא את החומר. כל המצב פשוט סגר עלינו את הדלתות.
"הבן הגדול שלי שהיה בבידוד ללא קשר אליי, ולא נחשף אליי, בחר לצאת מהבית ולא לעשות איתנו את הבידוד כדי לא להיחשף אז גם אותו לא ראינו שלושה שבועות, הוא היה אצל המשפחה. זאת אומרת המחלה עצמה לא הייתה מאוד קשה, אבל כל ההתארגנות מסביב וכל הבידודים זה היה הקושי".