(שחר גולדשטיין)
במענה לפניית ארגוני גנים פרטיים, קורא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, לעודד הסכמות בין הורים לילדים לבין בעלי גני הילדים הפרטיים, ולחלק ביניהם, "בצורה הוגנת ככל שניתן", את הנזק שנגרם בעקבות משבר הקורונה ואת הסיכונים לנזק עתידי במקרה של "גל שני".
"צריכים רשת ביטחון"
"הגשנו פנייה כבר ב-10 במאי, ביום חזרת המשק לפעולה, שבעצם מבקשת הסדרה של המדינה להערכות לסבב ב'", אומרת קרן אוחנה איוס, יו"ר חיבה, האיגוד הארצי לגני ילדים, בראיון באולפן ynet.
"צפינו את הדברים קורים על אף שכולם אמרו שילדים הם יותר חסינים ופחות פגיעים אבל ידענו שבסוף במעגלים קטנים זה ייגע בנו חזרה ואנחנו צריכים רשת ביטחון. ברור לנו שבסוף במלחמת הישרדות כל אחד בונה את רשת הביטחון שלו ומנסה לייצר בעצם מנגנוני הגנה".
מה בעצם אתם רוצים?
"אני מחזירה את הכדור אל הממשלה, אל המדינה. אני חושבת שהקרן שנפתחה לסיוע לעסקים צריכה להחזיק בתוכה חיזוקים שיתנו רשת ביטחון לבעלי עסקים כדי שבסופו של דבר לא נצטרך להגיע למצב שבו ההורים מול הגננת כי זה לא נעים בעליל".
מה את אומרת להורים בגן שלך?
"אני לא גביתי בחודש אפריל ולא הכנסתי שום סעיף או נספח לחוזה שאומר שבמקרה של סבב ב' אני אחזיק תשלומים, כיוון שאני לא מחזיקה שבויים אבל אני לא מקרה מייצג.
"בסופו של דבר לכל אחד יש את המסגרת הכלכלית שלו ואת היכולות שלו לעמוד מאחורי הדברים, ההגינות האישית שלו וטובת תום הלב. אני חושבת שיש הרבה מקומות שיצטרכו את העזרה הזו להחזיק ידיים יחד כדי שיהיה לילד לאן לחזור".
קראו עוד:
"איך אני יכולה לפרנס עסק אחר?"
מור דקל, יו"ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, אומרת שהיא מסכימה עם הרבה דברים שקרן אמרה אבל היא לא מדגם מייצג. "יש המון מקרים שמגיעים אלינו שבאמת גנים באים ודורשים כסף על תקופה שהם לא נותנים את השירות. הסכומים לא נהיים שקופים לרוב מול ההורים וזה גם משהו שאנחנו דורשים בדרך כלל.
"אני הייתי בין ההורים הראשונים שפנו להורים אחרים וגננות ואמרו - בואו תחשבו יחד, תראו איך אפשר לפתור את המשבר. בסופו של דבר אנחנו המשק, אנחנו ביחד. אני מוציאה את הילד שלי לתקופה אבל אני רוצה להחזיר אותו לשם ביום למחרת אז אני צריכה מצד אחת שהגן יישאר וישרוד אבל מצד שני גם אני צריכה לשרוד, וכאן הבעיה.
"כאשר הממשלה זורקת את הכדור לשני הצדדים להתנגח. כשאני היום במצב כלכלי שאני לא יודעת מה יהיה איתי מחר, אין לי אפשרות לפרנס עסק אחר כרגע כדי לתת לו לשרוד אז זו בעיה".
קרן, למה שאנחנו נפרנס עסקים?
"אני מבינה לגמרי אבל צריך להסתכל על גן ילדים לא ככל עסק. זאת אומרת כאשר הורה וגן בוחרים לגדל יחד את הילד הזה במשמורת משותפת. להסתכל על זה כמוסד חינוך, כאל מקום שצריך להישמר ליום שלמחרת".
אבל אם הילד לא הולך לגן למה הורים צריכים לשלם? זה גן פרטי.
"אני מסכימה לגמרי. אין סיבה בעולם שהורה יצטרך לתחזק משהו אבל צריך ליצור איזו שהיא היתכנות או סיכוי סביר שיהיה לילד לאן לחזור. עכשיו הפנייה שלנו המשותפת היא בהחלט לממשלה. יש לנו שאיפה בהחלט לסיים את השנה. יש לנו כמעט 2,000 גנים שנסגרו, מה שהעלה את רף הביקוש על היצע".
איפה הילדים האלה נמצאים?
"בשוק הפתוח או הורים שעוד בחל"ת או שפוטרו ממקום עבודתם וגנים שהגדילו את הכמות התקינה בתוך הגן כדי לקבל ילדים ממסגרות אחרות".
דקל: "אנחנו שוב פעם צריכים לחשוב מעבר ולהביא את כל האחריות לממשלה. אנחנו בתקופת משבר. יש תקנות לשעת משבר, יש החלטות והמדינה צריכה לפתוח את הכיס.
"אני לא יכולה לחזור לעבודה אם היא לא מפעילה את העסק שלה ולכן זה לא נכון לבוא לדרוש מההורים, זה לא נכון לתת להם ליפול".
