אין טיימינג טוב למחלות, חופשות ולידות. זה תמיד נופל על משהו. אז אם מדברים על טיימינג להורות, בעידן שהכול בו מעוכב, גם הסוגיה הזו נדחת: יוצאים לעצמאות בגיל מאוחר, גרים בבית של ההורים כמה שיותר כדי לחסוך, מוסיפים טיול ארוך בעולם (לפחות בימים טרום הקורונה), לימודי תואר, אולי איזו עבודה זמנית, ובין לבין מתלבטים בבחירת פרטנר/ית.
אבל יש כאלו שבוחרים אחרת. כאלו ששנה או שנתיים אחרי הבקו"ם במקום לעשות טראק על המאצו פיצ'ו או לחפש ריגושים בטינדר, נמצאים במרתון החלפת חיתולים וחיטוי מוצצים. אז איך זה להיות אמא או אבא לפני כולם? ועם אילו דילמות מתמודדים הורים לילדים, שהם לפעמים קצת ילדים בעצמם?
זרמו עם הסיטואציה
הדר בן סימון (28) מאמן כושר ובעל סטודיו מגבעתיים מחזיק בפז"ם של חמש שנים כאבא. לפני שבועיים נולד הילד השלישי במספר, ראם, אח של נגה (5) ושל מיה (2).
אשתו הודיה (29), הגדולה ממנו בשנה, היא שחקנית ורקדנית בתיאטרון אורנה פורת ותיאטרון הרצליה. את המשפחה המורחבת הם מודים שלא הקימו מתוך תכנון אבל "זרמו עם הסיטואציה". פעם אחת, פעם שנייה וגם בפעם השלישית.
"הכרנו בפייסבוק כשהודיה למדה בבית צבי כשהייתי לקראת מעבר למרכז", מספר הדר. "היינו ביחד בערך שלושה חודשים ואז גילינו שהיא בהיריון. היו התלבטויות, ריבים, התערבות של המשפחה, הזמן עבר והיא כבר הייתה בחודש מתקדם. לקחתי אחריות וברגע שהחלטנו שהולכים על זה, התחתנו בחודש השביעי להיריון".
עם אילו אתגרים התמודדתם?
"הייתי בן 23 והודיה בת 24. הייתה אהבה אבל לא היינו מוכנים לחתונה ולא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. הייתי אבא מאד קול ומגניב, היינו לוקחים את הילדה איתנו, לא היו הרבה ברירות, כי לא היה לנו כסף לבייביסיטר ולא סבא וסבתא כי המשפחות שלנו גרות באילת.
"אז היינו קלילים, ברמה של לצאת לפאב ולשים את נגה הבכורה שלנו לישון לידינו. היינו מטיילים ברוטשילד בלילה איתה, למדנו לחיות עם זה שהיא איתנו ואפילו מאוד נהננו מזה. מצד שני כן הרגשתי שזה מעכב אותי. הייתי אמור להתקדם בעבודה והרגשתי ששופטים אותי, בגלל שהייתי פחות זמין. זה אגב אחד הגורמים לכך שהפכתי להיות עצמאי.
הודיה: "בהמשך למשל לקחתי את שתי הבנות לעבודה שלי כמורה בהרצליה והעברתי ככה שיעור. גם הדר העביר שיעורים עם תינוקת בת חודשיים על המנשא".
לדברי הדר, מעבר לחוסר הניסיון והעזרה, החששות היו סביב המצב הכלכלי. "שנינו לא היינו יציבים מבחינת עבודות, מה שגרם לנו לחשוש איך נעבוד, איך נעשה חילופים בינינו, איך נצא, איך נהנה.
"ידענו שזה הולך לפגוע לנו באיכות חיים וניסינו לסגל את עצמנו. בהתחלה החברים אמרו שאני משוגע. הם נבהלו בשבילנו, איך נצליח לחיות במרכז, כל ילד זה עוד כסף".
לכל הורה יש רגעי משבר, איפה היו שלכם?
הדר: "שלושה ילדים זה בכלל בלגן, אתה מסיים עם אחד ועובר לשני, וזה סופר קשה, אבל החיוך שלהם שווה הכול ולמדנו לחלק את המטלות בינינו. באופן כללי אנחנו לא טיפוסים של בילויים ויותר אוהבים את הקפה של הבוקר, אבל כן היו כמה פעמים רגעי תסכול של: 'למה אני צריך לבטל אימון?', 'מי יהיה עם הילדה?' לגמרי זה צף לפעמים.
"עשיתי תואר במינהל עסקים תוך כדי, זה היה מאמץ קשה. אם הייתי רוצה ללמוד משהו שדורש ממני יותר כמו רפואה או הנדסה, הסינכרון עם אישתי יחד עם הלחץ הכלכלי והמשמרות עם הילדות - היה הופך את זה לכמעט בלתי אפשרי.
"התרגלתי למחשבה שצריך לעבוד יותר קשה ולהרוויח יותר ולעשות הכול כדי שהילדים יחיו בכבוד. אנחנו מנסים לשמור על באלאנס ולצד הקושי, מאוד שלמים עם ההחלטה שלנו".
בטוח יש גם הרבה יתרונות.
"כיף לראות שאני יותר צעיר משאר ההורים באסיפות שהיו, אנשים כבר קירחים עם שיער לבן, מתעייפים מלרדוף אחריהם בגן השעשועים ואני כולי צעיר ורענן. אני רץ איתם, קופץ איתם ועוד כמה שנים, אפשר יהיה לקצור את הפירות".
הודיה: "נוכל לצאת ולקרוע את העולם. בקיצור תעשו ילדים כמה שיותר מוקדם ואז תנוחו כמה שיותר מהר".
קראו עוד:
לא מכירים הורות אחרת
מארק ואנה ריי מחולון, כיום בני 30, הביאו לעולם את בתם אמה בת השש בשנת 2014. הם הכירו בצבא בפרויקט תגלית, הוא כחייל ועולה ותיק והיא כמבקרת, הפכו לזוג והשתקעו בישראל. בגיל 23 אנה נכנסה להיריון והם הפכו להיות הורים צעירים. "האמת שזה נפל עלינו בהפתעה", אומר מארק. "היו הרבה מאוד חששות. לא ידענו איך זה הולך להיות, האם זה קשה או יקר, מה נעשה ואיך, הרי אנחנו לא מבוססים כלכלית ובכלל מה 'ילדים' בגיל 24 מבינים בהורות".
יש רגעים שאתה מרגיש פספוס?
"הייתה הרגשה של פספוס כמובן, החברים טסים ליעדים מגניבים, לומדים באוניברסיטה ואתה מחליף חיתולים וחושב על הרגע שהילדה כבר תלך לגן הפרטי. לא מקובל בישראל להביא ילדים בגיל כל כך צעיר. החברים התבאסו כי נעלמתי בחודשים הראשונים בגלל כל העומס שנוצר מסביב, אבל לאט לאט או יותר נכון - מהר מאוד מתבגרים ומבינים שאפשר לשלב הכול.
"הלכתי ללימודי ערב והצלחתי להשיג מקצוע חדש גם בתור אבא טרי ואפילו הצלחנו אישתי ואני לטוס לחו"ל בעזרת ההורים המדהימים שלי ששמרו על הילדה. ברגעים כאלה אתה מבין שהחיים ממשיכים".
אל האתגר הכלכלי והחברתי, וחוסר הניסיון של השניים התווספה בהמשך התמודדות מאתגרת כשהתברר שאמה מתמודדת עם תסמונת נדירה בשם תסמונת רט שמונעת ממנה אפשרות דיבור ותנועה מוטורית תקינה. "כשגילינו את זה העולם שלנו התהפך עלינו. נהיינו מאוד קשוחים בנפש שלנו כי אי אפשר לשרוד בשורה כזו בלי זה.
"אנחנו לא מכירים הורות אחרת, כי אמה היא הבת היחידה שלנו, אבל אנחנו משתדלים לשמור על קור רוח ולנסות להתנהג כרגיל. אנחנו מטיילים איתה, מדברים איתה רגיל כי היא מבינה הכול ומשתדלים להיות ההורים הכי טובים בשבילה. להיות אבא לוקח הרבה אנרגיה ודורש הרבה מולטיטאסקינג. בסופו של דבר אבא צעיר זה כמו לקום מוקדם לעבודה - קם מוקדם מסיים מוקדם".
"תמיד רציתי להיות אמא צעירה"
במקרה של אביגיל אלפטוב-בובליל (24), אמא לאריאל בן שנתיים ודור בן חמישה חודשים, רק היא מהווה את הצלע הצעירה במשוואה, לאחר שנישאה ליוסי בובליל, מנהל תיקי לקוחות פיננסיים וגם כוכב העונה השמינית של הישרדות, המבוגר ממנה ב-15 שנים.
השניים, המתגוררים כיום בישוב שושנת העמקים בעמק חפר, נישאו כשהיא הייתה בת 21, חודשיים אחרי היא כבר הייתה בהיריון. "היה לי ברור וטבעי שלא מחכים, כי תמיד רציתי להיות אמא צעירה. בית, משפחה וילדים זו הייתה המטרה הראשונה ואחרי זה כל השאר".
אלפטוב-בובליל, נערת ישראל לשנת 2015, הייתה בעברה אלופת הארץ בסיף, רומח וחרב וייצגה את ישראל בתחרויות בינלאומיות, מספרת שהיא לא מרגישה החמצה בשל ההתחייבות שלקחה על עצמה בגיל מוקדם. "מגיל 11 טסתי לבד לתחרויות, הייתי במיס יוניברס, חוויתי, עשיתי וטיילתי", היא אומרת.
"גם עכשיו המשכנו לטייל, לעשות דברים וללמוד. זה אולי יותר קשה ומסובך אבל אפשרי וכיפי. דווקא ממלכות היופי מהשנים שלי הרבה ילדו בגיל צעיר כמוני כמו מור ממן, דורון מטלון ומעיין קרן, זה גרם לי להרגיש לא חריגה במיוחד".
עם מי את מתייעצת כשרוב החברות לא בשלב הזה?
"אני לא מהאמהות הלחוצות. כשאריאל נולד הלכתי עם תחושת הבטן שלי וניסיתי לבד. כן שאלתי את אמא שלי, אבל הדברים שעשו פעם לא תמיד רלוונטיים. בגלל זה הלכתי ללמוד ליווי התפתחותי לתינוקות ובזה אני עוסקת היום".
קורה שלא מבינים שאת האמא של הילדים?
"חד משמעית, הרבה פעמים חושבים שאני הבייביסיטר. שאלות כמו - 'הם שלך? וואו את נראת בת 16'. כשאני אומרת שאני אמא שלהם, לרוב שואלים אם זה לא קשה, איך אני מסתדרת ואומרים כל הכבוד".
