כמעט תשעה חודשים עברו מתחילת תקופת הקורונה, ויש זוגות שיגיעו בקרוב מאוד לחדר לידה. כשאני שואלת את שלושת הזוגות איך הם מרגישים לקראת הלידה, אף אחד מהם לא מזכיר את הקורונה. נראה שזה כבר הפך לעניין שבשגרה. "לא נראה לי שזה ישנה לנו משהו בחוויה", אומרת ריקי טובול שנמצאת בהיריון שלישי ואמורה ללדת בעוד שבוע-שבועיים.
"בסוף מה שחשוב שנצא מבית החולים את, אני והתינוק", משלים אותה בעלה, אביעד טובול. "מה קרה לפני, בלידה, עם מסכה, בלי מסיכה, נראה לי שאנחנו לא נזכור אבל בטוח יהיה סלפי עם מסכה", השניים צוחקים. "כשעוד כמה שנים נגיד לו, 'תראה, אתה ילד קורונה, נולדת בתקופה הזאת".
"אני אמורה ללדת בעוד שבוע וחצי", אומרת סהר זיו. "אני מרגישה בעיקר המון התרגשות וגם קצת לחץ כי עוד לא הכנתי הכול". סהר ויונתן זיו מתכננים ללדת את בתם השניה בלידת בית, בדיוק כמו בלידה הראשונה עם בתם אוריין בת השנה ו-10 חודשים. "לידת בית זה המון הכנה", הם אומרים. "זה לפרוש ניילון על הרצפה מסביב לבריכה, לשים מגבות, לחבר צינור לברז ולדאוג לטמפרטורה של המים".
למה לא ללדת בבית חולים?
"כשאני חושבת על בית חולים נכנס בי המון לחץ ואני מתכווצת", אומרת סהר. "אנחנו לא יודעים מה יהיו הנהלים בבית החולים ביום שבו אלד, ואם פתאום יפרידו אותי מהתינוקת בגלל הקורונה? גם ככה יש המון אי ידיעה סביב לידה".
קראו עוד:
אביטל שכטר ילדה רגע אחרי שהתראיינה לכתבה, ואמרה: "אני מתרגשת ומלאת אנרגיה. לא יודעת אם איתן לחוץ", ואילו איתן פילרסדורף, בן זוגה, הוסיף: "מה זה לחוץ? זאת שאלה קשה, זאת תערובת של תחושות".
"קשה לעלות במדרגות"
"התאריך המשוער שלנו הוא עוד ארבעה שבועות, מתרגשים קצת", אומרת ריקי. "קצת הרבה", משלים אותה אביעד. "להיות הורים לשלושה ילדים זה כבר משנה הרבה יותר דברים. אני בעיקר לחוץ מזה שעברו ארבע שנים מאז שהחזקתי תינוק, אז צריך לזכור את התפעול של הדבר הזה - האוכל והמקלחות. אבל עם הראשונים זה הצליח, אז כנראה שגם פה נעבור את המשוכה הראשונה ויהיה בסדר".
ריקי מוסיפה: "ההרגשה הפיזית הפכה להיות יותר כבדה ויותר מתישה. לעלות את המדרגות נהיה קשה, כל דבר אני עושה עם עצירות". וגם העובר עובד שעות נוספות, כך מסתבר: "הוא לא מחכה ללידה, הוא הפך את היום והלילה כבר עכשיו, אז אני מכינה את עצמי לשלב הבא", היא מחייכת.
"הקורונה מאוד מחזקת אותנו בבחירה שלנו ללדת בבית גם הפעם", אומרים סהר ויונתן ומספרים על רשת הביטחון שהם בונים סביבם לקראת הלידה הקרבה, שכוללת דולה מלוות הריון ומיילדת בית. "כשאומרים מיילדת בית יש איזה תמונה של של מישהי עם שמלה וסל. זה לא זה, היא אשת מקצוע", אומר יונתן. "יש לה אינטרס שהכול יהיה בסדר, ובמידה ולא, רבע שעה ואנחנו בבית חולים".
אפס הפרדה מתוך פחד
"יש חשש ללידה בתקופה של קורונה", אומרת ריקי. "אני לא רוצה שהתינוק ייחשף. הוא יהיה איתי באפס הפרדה אחרי הלידה. זאת פעם ראשונה שאני בוחרת באפשרות הזאת, בעיקר מתוך פחד. נכנסים לתינוקיה הרבה הורים וצוותים שנחשפים כל הזמן לאנשים".
מה בנוגע לסגר בזמן לידה?
"אני לא מתה על הרעיון שיהיה סגר", אומרת סהר. "זה מבאס כי אני מרגישה שבלידה הקודמת הביקורים אחרי הלידה מאוד חיזקו אותי והרגשתי עטופה בחברים ומשפחה".
אביעד: "נראה לי דווקא בהיבט הזה, בלי ביקורים בבית חולים זה יתרון. יהיה לנו את הזמן שלנו רגע לעכל את הלידה".
אביטל: "מבחינתי ברגע שהוא נולד, שימו אותו על הבטן שלי, תנו לו לינוק ותעזבו אותנו בשקט".
איך נראית מערכת היחסים שלכם עם העובר בבטן?
"הילד נולד מוכן לגיוס" צוחק איתן. "הוא עובר פה אימונים הוא עובר פה משמעת. בבוקר הוא מקבל נשיקת בוקר טוב ומה שלומך תינוק מה המצב עד שאני מקבל בעיטה לפנים ואז אני יודע שאפשר להתחיל את היום", הוא צוחק.
סהר: "את לא תשמעי אותי מדברת אליה בקול רם אבל אני כותבת לה, משתפת אותה בדברים שאני עושה, מלטפת אותה".
ואיך הילדים בבית מתרגלים לרעיון שמגיע אח חדש?
אביעד: "הילדים מאוד מתרגשים, הם לפעמים הולכים לריקי, מחבקים אותה ואומרים, 'אמא, נתתי לך חיבוק ונתתי לתינוק חיבוק'. זה מאוד חמוד".
ריקי פונה לאראל בנה ושאולת אותו "מה דעתך שהתינוק יוולד בתקופה של קורונה?" והוא עונה לה, "אולי הוא כבר ייצא כשכבר תעבור הקורונה".
איתן: "הבעיה העיקרית שלי זה לא בתי החולים. הבעיה העיקרית שלי זה העולם עצמו. זה כאילו לאן אני מביא אותך מסכן שלי? אתה לא יודע מה זה העולם, וזה חד משמעית, אשמת הקורונה".
