תזונה נכונה היא עניין מורכב בלא מעט בתים. הילדים הולכים לגינה ורואים מסביבים ילדים עם חטיפים, מוזמנים לימי הולדת ונצמדים לשולחן מתוקים, חוגגים כל חג בגן או בכיתה עם משקאות ממותקים ובגדול יודעים שממתק זה פרס ולפעמים גם מאמינים ששוקלד הוא הפתרון למכה מנפילה ושאין יציאה מהבית בלי גלידה.
איך יוצאים מהלופ הזה? "אני מכיר גן ילדים שההורים החליטו באסיפת הורים לא להגיש בחגיגות יום ההולדת מזונות לא בריאים. הם התרכזו בפירות ובירקות מתוקים יותר, כמו פלפל אדום שמוגשים באופן אסתטי, עם קישוטים", מספר פרופ' צבי ויצמן, רופא ילדים בגימלאות שניהל את היחידה למחלות תזונה ועיכול של התינוק והילד בסורוקה מעל 30 שנה וכיום הוא פרופסור אמריטוס לרפואת ילדים באוניברסיטת בן-גוריון, ועוסק במחקר בנושאי תזונה של ילדים ותינוקות.
איך הסידור הזה עבד בפועל?
"לא הוגשו כלל ממתקים כגון סוכריות או שוקולד. נבחרו חטיפים בריאים יחסית, כמו קיסמים מלוחים דלי מלח וגרנולה ללא תוספת סוכר. לא הוגשו כלל משקאות מסחריים ממותקים, רק מים או מיץ טבעי ללא תוספת סוכר, בכמות מוגבלת לכל ילד.
"גם בבתי ספר אני מציע שההורים יחליטו במשותף על צעדים דומים המחייבים את כולם, ועדיף בהדרכת דיאטנית. צעדים כאלו יתאפשרו ביתר קלות אם ינהיגו בארץ, כמו במדינות אחרות, חינוך תזונתי להורים בבתי הספר ו/או בקהילה. במדינות כמו אוסטרליה, ארצות הברית, פרו וסינגפור קיימות תכניות לחינוך תזונתי מבוסס קהילה. דרוש גם חינוך תזונתי במוסדות חינוך כדי שיהיה שינוי".
"הורים מסוימים דוחפים את הילד לאכול ארוחות מסודרות בצורה לא נעימה, ויוצרים עימות בנושא זה בינם לבין הילדים, דבר שבדרך כלל לא פותר את הבעיה אלא מחמיר אותה"
קראו עוד:
פרופ' ויצמן, שהוציא בימים אלו ספר ילדים בשם "מה אוכלת אביגיל עם גמד אחד בן-חיל", אומר כי "המודעות של ההורים השתפרה רבות לאורך השנים, וגם נוספה הכוונה מקצועית, כמו למשל תוויות הסימון שמשרד הבריאות הנהיג על גבי מוצרים. מאידך מבחר מוצרי המזון, החטיפים והמשקאות הלא בריאים גדל לאין שיעור, ויש לילד פיתויים רבים יותר ומגוונים יותר, לכן הדרכה לתזונה נכונה לילדים מאד חשובה גם כיום, למרות המודעות שיש".
אילו טעויות לדעתך הורים עושים בענייני תזונה?
"הורים מסוימים דוחפים את הילד לאכול ארוחות מסודרות בצורה לא נעימה, ויוצרים עימות בנושא זה בינם לבין הילדים, דבר שבדרך כלל לא פותר את הבעיה אלא מחמיר אותה. הם צריכים ללמוד לעשות זאת בצורה נינוחה על ידי שכנוע הילד והסברה.
"בנוסף, במשפחות רבות לא מנהלים ארוחה משפחתית סביב השולחן בשל 'פיתויים' מודרניים כמו טלוויזיה ומחשב. הישיבה יחד לארוחה חשובה. כך אפשר להרגיל את הילד לארוחה מלאה ולא לחטיפים, לחשוף את הילדים הבררניים לנסות מאכלים חדשים ולהעביר חינוך והסברה לתזונה נכונה לאורך הארוחה, שלא להזכיר את היתרונות החברתיים וההתנהגותיים".
עד כמה יש קשר בין תזונה לתחלואה אצל ילדים?
"בארצות מערביות בהן אין כמעט תת-תזונה נדיר שתזונה גורמת למחלות. החשיבות היא בעיקר לטווח ארוך. דוגמה קלסית היא השמנה בגיל הילדות. שכיחות ההשמנה בילדים הולכת ועולה בכל העולם. קיימות עדויות מחקריות רבות שילד שמן גדל להיות מבוגר שמן, באחוזים גבוהים, ויש קשר ברור בין השמנה לבין מחלות כגון סוכרת, מחלות לב וכלי הדם".
פרופ' ויצמן מציין שלהורים קשה להקפיד על תזונה נכונה בבית מכמה סיבות: "הדבר קורה בשל לחץ ולוח זמנים עמוס של ההורים וגם של הילד שעסוק בחוגים ובמחשב. סיבה נוספת היא היעדר מסגרת חברתית-חינוכית מתאימה במשפחה, שהמקום הכי טוב לנהל אותה הוא בישיבה נינוחה של כל בני המשפחה סביב השולחן, לפחות בארוחה אחת ביום".
עוד הוא מוסיף, כי "כדאי להרגיל את הילד לקינוחים טבעיים יותר, כגון פרי טעים, מספר שקדים ללא עודף מלח, רסק תפוחי עץ ללא תוספת סוכר, גבינה לבנה רזה עם מעט סילאן עליה וכדומה".
"כדאי להמיר ויכוחים ו'פקודות' בענייני אוכל, בשיחות ובדיונים נינוחים, המלווים בהסברה ובהצגת עובדות"
מה קורה כשהילדים כבר התרגלו לתזונה פחות בריאה? אפשר עדיין לעשות שינוי?
"כן, מחליטים על שינוי הרגלי תזונה בבית סביב השולחן ומתחילים להגיש לכל בני הבית מזון בריא יותר. אפשר להציע לילד לנסות מזון בריא יותר בצורה יותר מושכת. למשל במקום לחם מלא, להגיש לחמניות כאלו או למשל להגיש מבחר ירקות המוגשים בצורה אסתטית ולא מקובלת כמו חיתוך בצורת כוכב, חיה וכדומה.
"חשוב לעשות זאת בהדרגה, צעד אחרי צעד. למשל להתחיל בהפסקת קנייה והגשה של משקאות ממותקים, ולהתרכז בשתיית מים המוגשים בקנקן מושך לשולחן. אפשר להוסיף למים למשל פרוסות לימון ונענע. כדאי להתחיל מדברים פשוטים ולבצע כל פעם צעד אחד. למשל, להפסיק לקנות ולהחזיק בבית חטיף מתוק מקובל, ולהמירו בחטיף דל סוכר או פרי.
"המבוגרים והילדים הבוגרים יותר יתנו דוגמה לצעירים יותר, סביב השולחן, על ידי אכילה והעדפה של מזונות בריאים, ללא כניסה לעימותים ואילוצים".
מה מצבנו לעומת העולם בכל הקשור לתזונה ילדים?
"מצבנו בנושא תזונת ילדים הוא לא רע אך הדרך עוד ארוכה. מדינות רבות בעולם כבר 'עוברות' אותנו בנושא זה, וכדאי מאד לחקותן. בשנת 2016 הקים משרד הבריאות ועדת אסדרה לתזונה בריאה, הכוללת המלצות חיוביות רבות, אך רק חלק מהן יושם בינתיים.
"אחד מהישגי הוועדה היה הנושא של סימון מזונות לא בריאים עם עודף מלח, סוכר או שומן רווי. זה נושא שמיושם בארץ, אך הוא רק חלק מהצעדים הנדרשים. גופים עולמיים רבים ממליצים על חינוך תזונתי והסברה לאומית בנושא כצעדים יעילים, במקום להתרכז בהדרכה ליחידים.
"למשל, במדינות רבות חינוך לתזונה נכונה הוא חלק אינטגרלי מתכנית הלימודים הארצית. במדינות כמו אוסטרליה, פינלנד, יפן, מקסיקו, סלובניה ואחרות מערך כזה קיים כבר שנים רבות. במדינה כמו מקדוניה מערך כזה מתחיל עוד מגיל הגן".
ועד שכל ילד ילמד בגן ובכיתה על תזונה נכונה, פרופ' ויצמן ממליץ להורים להמיר ויכוחים ו"פקודות" בענייני אוכל, בשיחות ובדיונים נינוחים, המלווים בהסברה ובהצגת עובדות.
