לפני חצי שנה סיימתי את חופשת הלידה שלי וחזרתי לעבוד. עדן ואריאל התאומות כבר בנות תשעה חודשים, פחות או יותר כמו הקורונה. אך בעוד העולם עצר מלכת נראה שדווקא התפיסה שמדברת על חלוקת חופשת הלידה מתחילה להשתנות לחיוב. זו עוד לא הנורמה החדשה אבל אני שומע על יותר ויותר חברים שלוקחים חופשה בת שבועיים, חודש ואפילו יותר לאחר הלידה. זה שינוי שמתחיל מלמטה.
כדי לגרום לכך שהמספרים הקטנים ייהפכו לגדולים צריך גם שינוי מלמעלה - שינוי חקיקה. במתווה הנוכחי של חופשת הלידה במדינת ישראל, פחות מ-1% מהאבות (כ-700 בלבד) משתמשים בזכאות לתקופת לידה והורות. בהשוואה למדינות ה-OECD מדובר בנתון נמוך מאוד.
כדי לגרום לכך שהמספרים הקטנים ייהפכו לגדולים צריך גם שינוי מלמעלה - שינוי חקיקה
יותר מכך, בפורטוגל וגרמניה, לדוגמה, בוצעו רפורמות מקיפות במתווה חופשת הלידה על מנת לעודד אבות לקחת חלק משמעותי יותר בגידול הילדים בפרק הזמן שלאחר הלידה. הרפורמות כללו את האופציה למספר החלפות בין האב לאם, כמו גם מתן תמריץ כספי לאבות בכדי לעודד אותם להשתמש ביותר שבועות של תקופת ההורות שלה הם זכאים.
למה זה כל כך חשוב? כי ככל שיותר אבות לוקחים חלק משמעותי יותר בתקופת ההורות והלידה, זה מאפשר לאימהות שמעוניינות בכך ליצור רצף עבודה טוב יותר שבתורו מוביל לצמצום של פערי השכר המגדריים, וכפועל יוצא מכך גורם לעלייה בתוצר של המשק. רגע לפני שאתם תוהים - אין פגיעה בשכר האבות. כאשר יוצרים תמריץ חיובי לאבות לצאת לחופשת לידה, אחוז ניצול הזכאות שלהם גדל באופן משמעותי כפי שקרה בגרמניה, פורטוגל, נורווגיה ואיסלנד, וכל זה תוך פחות מעשור.
קראו עוד:
המצב הנוכחי כיום בישראל לא מאפשר לאבות לקחת חלק בחופשת הלידה מבלי לפגוע באימהות, וזאת אחת הסיבות שהרוב המוחלט בוחרים שלא לעשות זאת. בשל כך לא ניתן להסתפק במצב הקיים ויש צורך לבצע רפורמות שיגיעו מלמעלה, מהכנסת והממשלה.
אין ספק שרפורמה כזאת תעלה לא מעט. לצורך העניין, רפורמה כמו בגרמניה תעלה כ-1.5 מיליארד שקלים בשנה, ובשנת קורונה כמובן זה לא בא בחשבון. אבל יש גם פתרונות שלא מצריכים עלויות תקציביות משמעותיות. למשל, ניתן לאפשר לזוגות לנצל את יתרת שבועות הזכאות לאורך 12 חודשים מהלידה (במצב הנוכחי ישנה הגבלה ל-15 שבועות מהלידה), לא בהכרח ברצף (במצב הנוכחי החופשה צריכה להיות ברצף), וכן לחלק את פרק הזמן בין בני הזוג לפי ראות עיניהם.
ניתן לייצר הגבלה שבמסגרתה מתווה כזה יוצע רק לזוגות שהאב מימש שני שבועות לפחות מתוך תקופת ההורות והלידה על מנת שלא לשגע את המערכת. ככה, גם בלי השקעה כספית משמעותית, ניתן לשנות את המציאות.
באמצעות רפורמות בחקיקה, בשילוב לחצים של אלו שמשנים מלמטה, ההורים, אפשר יהיה לשנות את הנורמה. אנחנו רגילים לחשוב שמה שהיה הוא שיהיה אבל נורמות הן עניין דינמי. בתור קצין צעיר בספינות חיל הים היו מפקדי ספינות שבאמת ובתמים האמינו שהכנסת אישה לחדר מכונה תגרום לתקלות. זה לא היה ב-1920 אלא ב-2010.
אנחנו רגילים לחשוב שמה שהיה הוא שיהיה אבל נורמות הן עניין דינמי
לאט לאט, לאורך עשור ראיתי את השינוי קורה. תחילה מונתה מפקדת כלי שיט ראשונה בחיל הים, שבעקבותיה מונו קצינות מכונה (כן, כן, באותו חדר מכונה) וממש לאחרונה התחילו להיכנס חיילות שמשרתות לצד חיילים בספינת הדגל של חיל הים – אח"י מגן.
מי היה מאמין לפני עשור שזאת תהיה הנורמה החדשה? השינוי קרה בחיל הים בעקבות שילוב בין נשים שדחפו "מלמטה" להיכנס לאותם תפקידים לבין מפקדים שדחפו "מלמעלה" לפתיחת אותם תפקידים.
אני מאמין שאותו הדבר יקרה בסופו של דבר עם חופשת הלידה. זה אינטרס של כולנו, גברים ונשים. מחקרים הוכיחו שקרבה בין האב לתינוק/ת בגיל הינקות משפיעה על הקשר שלהם שנים קדימה. יותר מכך היא גם משפיעה בצורה משמעותית על שוק התעסוקה - העסקה, התפתחות מקצועית ועוד.
שוק העבודה משפיע על כלל המשק ועל הנורמות החברתיות. אנחנו, הגברים, ניקח חלק פעיל יותר ויותר אבל אתם ההנהגה הנבחרת, שרות, שרים, חברי וחברות כנסות, חייבים לדחוף יחד איתנו לרפורמות בנושא ולשינוי החקיקה. זה לא נורמלי עד שנעשה את זה נורמלי.
