אסיפת הורים
חוסן נפשי בילדים: מה זה ואיך מפתחים אותו? | #22
44:27
בימים האחרונים הכל השתנה לנו. סדרי העולם המוכר והברור השתנו לבלי הכר. כל מה שהורגלנו בו, כל מה שמובן וברור התחלף במציאות חדשה וקשה. שוב, דברים רבים שנהגנו לעשות ואשר היו חלק מחיינו, אינם אפשריים כעת ואנשים שבים להתכנס בבתיהם ולהימנע מהגעה למרחבים ציבוריים.
חוסן נפשי הוא עמידות נפשית, כלומר היכולת של אדם להתמודד עם מצבי לחץ ומצוקה ולהסתגל לנסיבות החיים שנוצרו עקב מצבים אלו. לבני אדם בכלל, ובפרט לילדים נחוץ סדר יום קבוע, עקביות וודאות ביומיום. הסדר החיצוני הוא מרגיע ומייצר שקט פנימי אצל הילד. מידת העמידות הנפשית של הילד תבוא לידי ביטויי ביכולת שלו להתמודד עם המציאות הנוכחית.
ילדים שיגדלו עם חוסן נפשי, יש סיכוי גובר לכך שיצמחו להיות אנשים מבוגרים המאמינים בעצמם וביכולות שלהם ויתמודדו בצורה טובה עם אתגרי ומשברי החיים.
החוקר ד"ר פול סטולץ גילה את "מדד החוסן" (AQ=Adversity Quotient) - מדידה של צרה/מצוקה/מזל רע. במחקר הוא מצא כי לבעלי AQ גבוה יש יכולת הכלה וקיבולת גדולה יותר, הם יכולים לפתור בעיות, מחוייבים לעבודה ונהנים ממנה יותר. לאנשים בעלי מקדם חוסן גבוה, יש אומץ עצום להיות אמיתיים, להתעמת מול האמת הקשה ולקחת את הדברים על עצמם.
לפי סטולץ, ילדים צריכים ללמוד איך להגיב למצוקה: כישלון, עיכובים, תסכול, לחץ, טרגדיה וכל מכשול. חשוב לחזק אצל הילדים את השרירים האלה כאשר הם נמצאים מול מצוקה או בעיה. ש"מקדם החוסן" יהיה מעין "מגן מצוקות".
קראו עוד:
סטולץ סבר כי יש ללמד אנשים לשפר את ה-AQ שלהם משום שזה משפיע על כל תחומי החיים שלהם ועשוי להפוך אותם להיות חסינים יותר ואפקטיביים יותר בחיים וגם בעבודה.
המשמעות של מקדם חוסן היא הדרך שבה בני אדם חושבים, מדברים, מתנהגים, בוחרים, מתחברים, נושמים, עובדים וחיים. היכולת של אדם להתאים את עצמו ואת ההחלטות שלו לסיטואציה בצורה מייטבית ומהירה. ככל שמקדם החוסן גבוה יותר, כך האדם נוטה להישאר רגוע יותר וממורכז ברגעים קשים, מה שמשאיר לו הרבה יותר אפשרויות תגובה.
אז מה עושים - איך מפתחים חוסן נפשי אצל ילדים?
1. מנרמלים את המצב ונותנים לגיטימציה לתחושות שעולות - "אני מבינה, זה באמת קשה".
2. הבנה על מה בשליטה שלי ומה לא בשליטתי. אין לי שליטה על המציאות, המציאות נתונה או כפויה, אולם יש לי שליטה על עצמי, על האופן בו אני אפרש את המציאות, אחווה אותה ואפעל בתוכה.
3. ההבנה שההתגברות על משברים וההתגברות על קשיים מחזקת מאפשרת לילד לגלות את היכולות שלו ואת החוזקות שלו, להכיר את עצמו בתוך משבר ולהבין מה הם הכלים שעשויים לעזור לו.
4. התייעצות - בדיקה עם הילדים מה עשוי לעזור להם, מה נחוץ להם, מה יכול לסייע להם להתמודד בתוך המציאות הנוכחית.
5. חיבור לחוזקות וליכולות של הילד - להראות לו ולהזכיר לו מה כן עשה, כיצד התגבר, כיצד פתר ובמה נעזר. להראות ולהזכיר לו שאלו היכולות שלו והן ילכו עימו גם בעתיד להתמודדויות עתידויות שלו גם כאדם בוגר.
"כדאי לעשות בדיקה עם הילדים מה נחוץ להם ומה יכול לסייע להם להתמודד בתוך המציאות הנוכחית"
6. סטולץ ממליץ לתת לילדים אתגרים שכאשר הם יסתכלו עליהם בפעם הראשונה, הם יחשבו שאין סיכוי שהם יצליחו להתמודד עימם, ואז לספק להם כלים ומידע להשגת המטרה. זה חייב להיות קצת מתסכל, זה חייב להיות קשה ועליהם להבין שהם צריכים להתאמץ ולא שהמבוגר יפתור להם כל בעיה.
7. עידוד עצמי - היכולת של האדם להאמין באפשרות שניתן להתמודד, שזה אפשרי. כאשר ההורים מעודדים, יש סיכוי גובר לכך להוביל גישה של יכולת כלפי הילדים המתבוננים בהם. מודלינג - מודל לחיקוי - אני מראה לילדים שלי איך אני מתמודדת עם המציאות, איך אני עוזרת לעצמי ומה מעודד אותי.
8. מה עוזר לכם להרגיש בעלי חוסן נפשי במקופה הזאת? הילדים צריכים מישהו שיהיה חזק לידם כדי להיות חזקים, רגועים ואופטימיים. הם ילמדו זאת כאשר יראו שאתם לא מושלמים אבל עם אמונה שבכל רגע נתון ניתן לשנות, אופטימיות שיהיה טוב ואקטיביות שניתן לעשות.
יהודית אוליבר, מדריכת הורים מטעם מכון אדלר. אתי פז מדריכה משפחתית וזוגית מוסמכת, מנהלת הקליניקה במכון אדלר
