בשיתוף מרכז מדעני העתיד
השנה האחרונה יצרה מציאות מורכבת בכל העולם, והעלתה לסדר היום מחשבות רבות על היכולת של האנושות להתמודד עם אתגרים חדשים. ההסתגלות אמנם לא הייתה קלה, אך יצרה הרבה הזדמנויות חדשות ופריצות דרך מרשימות במדע, ברפואה ובעוד עולמות השייכים לדור העתיד.
כאן בישראל יש תלמידות ותלמידים מוכשרים שיכולים להיות חלק מהמוחות הגדולים שיתמודדו בעתיד עם האתגרים. הצעירים האלה לוקחים חלק בתוכנית ייחודית למחוננים ומצטיינים שמובילים משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס.
לרגל עיצומה של תקופת ההרשמה לתוכניות מרכז מדעני העתיד - אלפא, אידיאה ואודיסיאה, שמסתיימת היום (17 בינואר) איתנו נעם מרגלית, תלמיד תוכנית אודיסיאה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, יעל הופמן, תלמידת תוכנית אלפא באוניברסיטת תל אביב לנוער ומנכ"ל מרכז מדעני העתיד אלי פריד.
"הייתה שנה מאוד מאוד לא קלה אבל המשכנו עם כל התוכניות שלנו", אומר פריד. "כרגע אנחנו בהרשמה לשלוש התוכניות: אודיסיאה, אלפא ואידאה. מדובר בתוכניות תובעניות המיועדות לתלמידים מצטיינים ומחוננים. למרות שבבתי הספר ראינו שהיה קושי מאוד גדול להמשיך עם הלימודים ועם השגרה, בכל התוכניות השנה הצלחנו להמשיך לקיים אותן. התלמידים הגיעו למעבדותוהיו חלק ממעבדות המחקר. בשלב מסוים הם עברו לזום והייתה הרבה מאוד יצירתיות בקרב הצוותים במוסדות האקדמיים בהפעלת התוכניות".
קראו עוד:
לדבריו, הפעילות משתנה בהתאם לתוכניות: "בתוכנית אודיסיאה, שהיא תוכנית ללימודים אקדמיים, התלמידים באים כל שבוע. הם לומדים כ-10 שעות בשבוע בקמפוסים. התוכנית מופעלת בשישה מוסדות אקדמיים בישראל, והם לומדים במסגרת כיתות מותאמות, כיתות ייחודיות מאוד.
"אנחנו לא משבצים אותם בהרצאה גדולה עם הסטודנטים הרגילים, אלא הם לומדים בצורה שמתאימה לגיל שלהם. בסוף הסימסטר הם נבחנים כמו הסטודנטים הרגילים ומקבלים ציונים מאוד גבוהים, ולכן אנחנו באמת בונים מסגרת שהיא גם לימודית, גם אקדמית, וגם תומכת בהם גם בצדדים הרגשיים.
"באלפא, לעומת זאת, התלמידים עושים עבודות מחקר ויש גם פן חברתי ופן קבוצתי. אנחנו מקדמים אותם עם כל המיומנויות הנדרשות כדי לבצע מחקר, ובסופו של דבר הם משתבצים לתוך מעבדה והופכים להיות חוקרים צעירים יחד עם המבוגרים. בסוף התוכנית הרבה מהם גם מציגים את העבודות שלהם במחקרים בכנסים בינלאומיים, לצד חוקרים ודוקטורנטים".
"הצטרפתי לתוכנית אחרי ששמעתי עליה מאחותי", מספרת יעל הופמן. "רציתי לחקור ולדעת יותר, וזאת נראתה לי האופציה הכי טובה והכי מתאימה למה שאני מחפשת. כשהתקבלתי לתוכנית התחלתי להבין יותר מה אני הולכת לעשות. לאט לאט גם קיבלנו את המעבדות שלנו ובעצם אנחנו כל התלמידים בתוכנית משתבצים למעבדה ומבצעים שם את המחקר שלנו בעזרת הנחיה אישית. אני הונחתי על ידי יוליה מיטיאגין באוניברסיטת תל אביב, במעבדה של פרופ' ארי ברזילי.
"בפעם הראשונה שנכנסתי למעבדה הייתי בלחץ. נכנסתיוהיו שם סטודנטים ודוקטורנטים אחרים אבל אחרי שתי דקות מרגישים שייכים וזה ממש לא מובן מאליו".
מה השאיפות שלך לעתיד, לשנה הקרובה?
"אני רוצה לסיים לכתוב את העבודה, ובעתיד אני רוצה בעיקר להיות רופאה או מדענית והתוכנית מאוד עזרה לי בהחלטה הזאת".
נעם, מה גרם לך להצטרף לתוכנית ומה הדבר שהכי מאתגר אותך בה?
"אודיסיאה נותנת את כל הטווח של המדעים, ואני באופן אישי למדתי קורסים במתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה, ויחד עם זאת אתה בעצם רואה את הקשת השלמה של התחומים. אתה מכיר את המרצים המצוינים שהם גם הופכים להיות לפעמים חברים ועמיתי שיחה".
זה עזר לך להתמודד עם האתגרים ואי הוודאות של השנה האחרונה?
"אין ספק, זה נותן פרופורציה בקנה מידה מאוד רחב. מהרגע שעושים קורס עם מרצה וזה קשיחות מעט שונה מהקשיחות של בית הספר, פניות יותר פורמליות לדוגמה. אבל בסופו של דבר זה נותן ספקטרום יותר רחב של הבנה. למשל, במידה ואני לא הולך לבית הספר בשל קורונה או עניינים כאלה, אני יודע שזה לא הסוף, שתמיד ניתן להשלים את החומר אחר כך, שניתן לעבוד בקבוצות. דרך התוכנית למדנו מיומנויות כאלה ואחרות שגרמו לנו להבין ולהתנסות יותר לפני המשבר, וזה הביא אותנו למצב שאנחנו יותר מוכנים".
בעקבות המצב, האם צפויות פריצות גדולות בתחומי הרפואה לדעתכם?
הופמן: "כן, יש עכשיו יותר אנשים שיכולים לחקור. יש גם יותר נושאים עכשיו שעולים. נניח קורונה, שזה נושא שכל אזרח ממוצע יודע להגיד עכשיו – וירוס, נגיף, יודע להבדיל. אני חושבת שכן, זה יוביל לפריצות דרך".
מרגלית: "אני חושב שאחד מהדברים שיהיה יותר מסקרן אפילו לחקור ולבדוק יהיה העניין של התפתחות הקורונה. יש את העניין הזה גם שמשלב אקולוגיה ואת הכניסה של בני האדם לשטחי טבע כאלה ואחרים, שזה בין היתר מה שתרם להתפתחות נגיף הקורונה, אבל באופן כללי העניינים המדעיים שיכולים לנבוע, בין היתר, מהשפעות ארוכות טווח של החיסון, או התפתחות ופיתוח של חיסונים נוספים נגד מוטציות נוספות".
ופריד מוסיף: "אנחנו חושבים שהצעירים האלו הולכים להיות באמת חוד החנית של המדע הישראלי. הם יובילו וימשכו את הקטר קדימה, ולכן אנחנו גם ממשיכים ללוות את הבוגרים שלנו. כיום יש לנו 1,100 בוגרים ואנחנו מלווים אותם, מקדמים אותם, תומכים בהם, גם כספית, גם מבחינת חשיפה לתחומים יחודיים, חשיפה למגזר הציבורי, חשיפה לאקדמיה וחשיפה לתעשייה.
"מנסים לתת להם את כל ההזדמנויות ולפתוח להם את העיניים, כדי שבסופו של דבר הם ימצו את הפוטנציאל האישי שלהם כי הצלחתם היא הצלחת כולנו".
בשיתוף מרכז מדעני העתיד
