אנחנו באמת משתדלים להיות הורים טובים עבור הילדים שלנו, ובכל זאת, אין הורה מושלם וכולנו עושים טעויות במהלך הדרך. גם הורינו עשו כמיטב יכולתם, אך גם הם עשו טעויות וכולנו נותרנו עם פצעי ילדות.
אירועי החיים, מילים קשות וחוויות לא נעימות שחווינו מטביעים בנו חותם עמוק. הדברים שמהם נפגענו הפכו להיות הנקודות הרגישות שלנו ואם לא נרפא אותם ולא נטפל בהם הם יפריעו לנו להיות הורים טובים.
שחזור דפוסי ילדות בא לידי ביטוי בדרכים שונות. למשל: כשאנחנו חוזרים על אותם משפטים שהורינו אמרו לנו בילדות ושכל כך לא אהבנו לשמוע. פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו פוגעים בילדנו, מעבירים ביקורת או שופטים אותם באותה דרך שבה אבא או אמא שלנו דיברו אלינו ושהבטחנו לעצמנו לא לעשות, או כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא מסוגלים להציב גבולות לילדים ולא מבינים למה יש לנו רתיעה כל כך גדולה.
הטריגרים שלנו, שמעוררים בנו את הכעס הגדול ביותר, הם המקומות שבנו שזקוקים לריפוי
הרבה פעמים הסיבה נובעת מכך שהורינו הציבו לנו גבולות מאוד נוקשים ולא מתחשבים בילדותנו וסבלנו מזה, או שחווינו הורים כעוסים מאוד שצעקו והענישו בחומרה. לכן אנחנו לא מסוגלים לכעוס על הילדים, חוששים מהבעת כעסים או לא מסוגלים להכיל את כעסם של ילדינו. זה פוגע ביכולת שלנו להתמודד עם מצבים.
קראו עוד:
הדרך היחידה שתאפשר לנו לצאת מהמעגל הזה היא להיות במודעות במקום להתנהל מהאוטומטים שלנו ולתת להם לנהל את חיינו. יש לנו אפשרות לצמוח ולהתרפא דרך היחסים עם הילדים שלנו, אם נבחר לעבוד על עצמנו ולהתמודד עם העבר שלנו.
קשיים ומשברים בהורות מאפשרים לנו לצמוח כי זו הזדמנות לשינוי. אף הורה לא רוצה לפגוע ולהכאיב. כולנו רוצים להיות הורים טובים, ולכן זה מנוע חזק לגרום לנו לעבוד על עצמנו, לשפר ולתקן.
אז מה אפשר לעשות כדי לסגור מעגל עם פצעי הילדות שלנו כך שהם לא יפגעו ביכולת שלנו להיות הורים טובים?
1. ללמוד לנהל את הכעסים שלנו
כל מה שמוציא אותנו מהכלים, כל מה שגורם לנו להגיב באופן מוגזם ולכעוס באופן עוצמתי, אלה המקומות שאותם כדאי לבחון ולבדוק. הטריגרים שלנו, שמעוררים בנו את הכעס הגדול ביותר, הם המקומות שבנו שזקוקים לריפוי. עד שלא נטפל בהם הם יופיעו שוב ושוב בדינמיקה שלנו עם הילדים וברגעי קונפליקט.
2. לשנות אמונות מגבילות
כילדים אנחנו נוטים לקחת על עצמנו אשמה ולחשוב שהכול קרה בגללנו. כתוצאה מכך, חוויות הילדות שלנו גרמו לנו לאמץ אמונות על עצמנו. כאנשים בוגרים אנו יכולים להסתכל על מה שקרה לנו בעיניים בוגרות ותוך הבנה אחרת של הדברים.
יש לנו אפשרות להחליף אמונות כואבות באמונות חיוביות ומקדמות, כמו לדוגמה: יכול להיות שבילדותכם הסקתם שאתם לא מספיק טובים או ראויים לאהבה. היום כבוגרים אתם יכולים לשנות את האמונה של "אני לא ראוי לאהבה" או "אני לא מספיק טוב" ולשנות אותה למשהו כמו: "הייתי בסך הכול ילד, אמי לא ידעה להתמודד איתי".
ואולי בתור ילדים החלטתם שאתם ילדים רעים, כי לא התנהגתם יפה. היום אתם יודעים שהאמונה הזאת לא נכונה ואתם יכולים להחליף אותה באמונה אחרת כמו: "הייתה לי הפרעת קשב לא מאובחנת, הוריי לא הבינו אותי". באופן כזה אתם סוגרים מעגל ומשלימים עם הסיפור שלכם, תוך אימוץ אמונה חדשה שתאפשר לכם תיקון וריפוי.
3. לקבל את חוסר המושלמות שלנו
חשוב שנבין כי אף הורה לא מושלם. כולנו בני אדם ולכן כולנו טועים. כמה שנעבוד על עצמנו וכמה שנהיה מודעים זה לא יהפוך אותנו למושלמים. אין נוסחה לגידול ילדים ויש הרבה דילמות. להיות הורה זה לצאת למסע מורכב ומלא באתגרים.
לא תמיד ברור לנו שבחרנו נכון, אבל אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לפי הבנתנו באותו רגע נתון. ככל שנהיה מודעים לעצמנו ולעבר שלנו, ככל שנקדיש מחשבה להורות שלנו ונעבוד על הנקודות שלנו שדורשות ריפוי, כך נוכל להיות הורים שמתפתחים ועוברים תהליך של צמיחה יחד עם ילדינו, וכך נוכל להימנע מלחזור על אותן טעויות שעשו הורינו באופן לא מודע.
4. להשהות תגובה כדרך לשבור דפוסים
כדי להימנע מלחזור על אותן טעויות שהורינו עשו עלינו לעשות משהו שונה ולעצור את התגובה האוטומטית שלנו. במקום להגיב מיד נעצור ונשהה תגובה. בכל פעם שתתפסו את עצמכם עושים משהו שאתם לא אוהבים: מגיבים באופן מוגזם, פועלים מתוך כעס, חוזרים על אותם טעויות - עצרו! קחו נשימה עמוקה ואל תגיבו.
במקום זאת, צאו מהחדר, לכו להירגע, לשטוף פנים ולעשות משהו מרגיע. אל תגיבו מיד ונתקו את עצמכם מהסיטואציה. תרגול שליטה עצמית זו דרך מצוינת לשפר את האינטליגנציה הרגשית לנו. כשאנחנו מבינים איך הרגשות פועלים ואיך הם משפיעים עלינו יש לנו אפשרות לבחור אחרת. הרעיון הוא לנהל את הרגשות במקום שהרגשות ינהלו אותנו.
חשוב שנעשה דברים עבור עצמנו, שמרגיעים אותנו ועושים לנו טוב, כדי שנוכל להיות הורים שמחים ורגועים
5. לדאוג לעצמנו ולרווחה הנפשית שלנו כבני אדם
אנחנו בסך הכול בני אדם, לפני שאנחנו הורים. אם רק נדאג לילדים ונזניח את עצמנו נגיע מהר מאוד לשחיקה וחוסר סבלנות. חשוב שנעשה דברים עבור עצמנו, שמרגיעים אותנו ועושים לנו טוב, כדי שנוכל להיות הורים שמחים ורגועים ומלאים מבפנים.
6. לקחת אחריות במקום להאשים ולבקר
ביקורת לא מקדמת. אין טעם לחפש אשמים. גם להורינו היו פצעי ילדות שהשפיעו על הדרך שבה הם גידלו אותנו. הם כנראה לא היו מודעים למה מפעיל אותם.
לנו יש את האפשרות לפעול מתוך מודעות ולשבור את הדפוסים שלא מקדמים אותנו. ללמוד דרכים יותר אפקטיביות לתקשורת טובה עם הילדים ולשיפור הקשר איתם. הקשר שלנו עם הילדים יכול להיות מקור נפלא לנחת וסיפוק, אם נדע לקחת אחריות על החלק שלנו ונפעל לשינוי.
7. לעבור את זה יחד
הדבר הכי נפלא שתוכלו לעשות זה לעבור את התהליך הזה יחד עם בן או בת הזוג שלכם. זה תהליך שיכול לקרב ביניכם ולשפר את ההבנה שלכם אחד את השני.
כמו כן, תוכלו לעזור אחד לשני בתהליך השינוי, להקל אחד על השני ברגעים של קושי, להזכיר אחד לשני את האסטרטגיות להשהיית תגובה, ולעודד ולתמוך אחד בשני במקרה שטעיתם או חזרתם על דפוס קודם שאתם לא אוהבים. שינוי לוקח זמן וקשה ליישום, ולכן אנו זקוקים לתמיכה ועזרה בתהליך.
8. לבדוק את עצמנו ולהיות מוכנים לבצע שינויים
הורים שמוכנים לבדוק את עצמם, לעבוד על עצמם ולעשות שינויים, הורים שמוכנים להודות בטעות ובמקום להתייסר הם חושבים איך לשפר ואיך לתקן הם הורים נהדרים וטובים עבור ילדיהם.
אין צורך לכעוס על עצמנו או להתייסר על מה שלא נעשה. במקום זאת יש לנו הזדמנות לפתח הבנה גדולה יותר על עצמנו, להסתכל בחמלה על הטעויות שלנו, ולפעול על מנת לתקן ולשפר.
