(צילום: משי בן עמי)
מתחילים כבר לדבר על סוף הסגר אבל החששות על הדבקה עדיין קיימים. "אכן קיים חשש. אנחנו באים במגע ישיר עם הילדים, אנחנו לא יכולים ליצור ריחוק מול ילדים צעירים בני שנה ושנתיים", אומרת הגננת קרן קונפורנטי בראיון לאולפן ynet.
"בלתי אפשרי לעבוד כך, אבל עם כל החשש אני מבינה שהנזק שנגרם לנו, שאנחנו מאריכים את הסגר לילדים וגם לנו הוא גדול. בסגר הקודם התמודדנו עם הרבה מצבים של ילדים מתוסכלים והתפרצויות זעם. ככל שהם נמצאים יותר עם ההורים, הנזק שנגרם גדול ואני חושבת שעדיף לחזור עם כל הקושי וכל החששות. השגרה היא המבורכת בעיני".
מינה לוי, אמא לילד בגן חובה, מספרת שגם לפני שהחל הסגר הם החליטו להשאיר אותו בבית וגם עכשיו הוא יישאר בבית. "בדיעבד זה היה חכם כי גם הגננת חלתה בקורונה וכל ילדי הגן נכנסו לבידוד", היא מספרת. "אני מאוד חוששת כי הם ילדים קטנים שמשחקים ביחד והם לא יכולים להיות עם מסכות כל היום".
קראו עוד:
למרות שבנה מתגעגע לגן, לוי אומרת ש"הוא לא יהיה יותר מדי לבד, אחים הגדולים מטפלים בו. יש לו אח הגדול שיורד איתו למטה לדשא לשחק כדורגל ואחות שעושה איתו שיעורים קצת".
שרון רוגוז'ינסקי, גננת בארגון גננות מחנכות מבית ההסתדרות הלאומית, אומרת כי "השגרה מבורכת אבל הדרך שעושים את זה היא לא נכונה. חוזרים עוד הפעם על אותן טעויות. לצערי הרב לא ירחק היום שיהיה גם הסגר הרביעי".
"אני מאוד חוששת כי הם ילדים קטנים שמשחקים ביחד והם לא יכולים להיות עם מסכות כל היום"
אם מודיעים לך שאת צריכה ללכת לעבודה, את הולכת?
"אני הולכת לעבודה בחשש מאוד גדול. בפעמים הקודמות לא הייתי בחשש גדול כמו עכשיו מהסיבה המאוד פשוטה שלא היו את המוטציות האלה והילדים אמנם היו חולים ואסימפטומטיים אבל הם לא היו חולים ברמה הזאת.
"עכשיו אנחנו שומעים יותר ויותר מקרים, ואני גרה בעיר ירושלים. אני לא חושבת שעושים הפרדה בין ערים. אני באמת חוששת מכל הבידודים האלה שניכנס. כל יומיים גן אחר נכנס לבידוד כמו שהיה. ממש כל רגע סוגרים גן אחר".
עוד היא מוסיפה: "לצערי הרב לא משכילים לחשוב איך לצאת מזה. אני מבינה שזה פלונטר אבל צריכה להיות פה חשיבה מעמיקה, צריכה להיות פה הנהגה שמובילה את זה למקום הנכון, ולצערי הרב זה לא קורה.
"אף אחד לא יודע מה קורה ביום ראשון. זה עצוב. משהו עצוב מתרחש במדינה שלנו, בייחוד אצל הילדים במערכת החינוך. הילדים האלה זקוקים לנו".
