4:30 לפנות בוקר ואני מתעוררת טרוטת עיניים לצלילי הבכי המוכר. נגשת לחדרו, מחזירה מוצץ, טופחת ומסבירה ספק לו, ספק לעצמי שעדיין לילה וצריך לישון. עיני העופר מביטות בי במבט שובב ועירני במיוחד. ליטופים ואפילו נענוע של המיטה - הכול רק כדי לזכות בעוד קצת שינה. בשעה 5:00 יוצאת עימו מיואשת לסלון, מביטה החוצה ומסננת: "אפילו הציפורים עוד לא התעוררו".
אחד מהאתגרים הכי משמעותיים בתחום השינה של יקירנו הוא יקיצות בוקר מוקדמות. יקיצה מוקדמת מדי בבוקר עלולה לפגוע באיכות חייהם של ההורים ה"סוחבים" עייפות למשך כל היום ולרוב גם פוגעת באיכות חייו של הילד שנאלץ למשוך את העייפות עד התנומה הבאה.
הורים רבים שואלים אותי מהי שעת הסף המסמלת את הגבול הדק שבין יקיצת בוקר מוקדמת ליקיצה בשעה "נורמלית". למען האמת, איני מאמינה שקיימת כזו שעה. אכן, אין לי ספק ש-4:00 או 4:30 הן שעות מוקדמות מדי עבור הילד להתעורר בהן אך למשל 5:30 היא שעה "נכונה" עבור ילדים מסוימים להתעורר בה, בעוד עבור אחרים יקיצה בשעה זו תגרור עייפות משמעותית לאורך היום.
איך תוכלו לדעת אם ילדיכם מקיץ מוקדם מדי? פשוט מאוד - הסתכלו עליו. ילד שהתעורר משנת הלילה לאחר שינה מספקת, יהיה רגוע, נינוח, רענן וזה יבוא לידי ביטוי בהתנהגות שלו לאורך הבוקר ועד התנומה הבאה. לעומת זאת, ילד שהתעורר מוקדם מדי עבורו יפגין חוסר סבלנות, עצבנות, פעלתנות יתר ואף סימני עייפות זמן קצר לאחר היקיצה (משיכות באוזניים, שפשוף עיניים, פיהוקים, אדמומיות סביב הגבות והעפעפיים).
על אף שיקיצות בוקר מוקדמות מדי הן אחת התופעות היותר נפוצות ומטרידות הורים לילדים צעירים, ההתמודדות עימה לא תמיד פשוטה ולא קל לשנות את הדפוס הקיים ו"ללמד" את הילד להתעורר מאוחר יותר.
אם ילדיכם מקיץ מוקדם מידי הנה כמה טיפים ועקרונות מפתח שתוכלו להיעזר בהם:
חשיפה לחושך ואור
החושך הטבעי בבוא הערב מאפשר לילד להפריש את הורמון השינה - מלטונין. תחת השפעתו של המלטונין, הילד יצליח לשמור על הרוגע הנדרש לפני ההירדמות והוא ירדם בקלות ובמהירות. שעון הקיץ ואיתו שעות האור הרבות, לא עושה עימנו חסד בנושא ומקשה על הפרשת המלטונין בשעות הערב המוקדמות. על כן, מומלץ להתחיל להחשיך את הבית כבר משעה חמש וחצי אחר הצהריים על מנת לחשוף את מוחו של הילד לחשכה. בשעות אלו עסקו בפעילות רגועה, נטולת מסכים ומשחקים בעלי אורות מהבהבים ואפשרו למוחו של הילד להציג לכם מתי עייף.
"ילד שהתעורר מוקדם מדי עבורו יפגין חוסר סבלנות, עצבנות, פעלתנות יתר ואף סימני עייפות זמן קצר לאחר היקיצה"
לא "מושכים" ילד עייף
הורים רבים מנסים למשוך עוד את שעת ההשכבה של הילד בערב על מנת לזכות בעוד קצת שינה בבוקר. אולם, לרוב הקשר הוא מפתיע והפוך. ילדים שהולכים לישון מאוחר מדי עלולים להתעורר פעמים רבות בלילה ולהקיץ מוקדם מדי בבוקר. דווקא ילדים שמושכבים לישון "מוקדם", בזמן שבו גופם מאותת על עייפות ישנו שינה רגועה יותר וייטו להתעורר מאוחר יותר. כך או כך, גם אם תקדימו את שעת השינה של הילד, אך הוא יתעורר באותה השעה תוכלו לזכות בילד רענן ושמח יותר בבוקר.
כתבות נוספות בנושא:
אפשרו לילד להירדם עם כמה שפחות סיוע בערב
ככל שהילד מקבל סיוע רב יותר בעת ההשכבה לשנת הלילה, כך סביר להניח שיזדקק לסיוע כזה כאשר יקיץ לפנות בוקר. אולם, בשעות הבוקר המוקדמות רמות המלוטונין (ההורמון המעודד שינה) בדמו נמוכות יותר, ולכן סביר שיזדקק לסיוע רב יותר על מנת להירדם או אף לא יצליח להירדם כאשר הוא עדיין עייף.
על-כן, במידה וילדיכם מושכב לישון כשהוא עם בקבוק, בידיים שלכם, בקפיצות על כדור פיזיו וכדומה, מומלץ להוריד בהדרגה את גורמי הסיוע הללו, כדי שהכניסה לשינה תהיה כמה שיותר עצמאית. ילד שמושכב תחת התערבות מינימלית של ההורה או סיוע חיצוני, מפנים אמונה קוגניטיבית לפיה רוגע מגיע מבפנים (ולא כתוצאה מבקבוק, שד, הרמה על הידיים, נענוע או טפיחות). כשאמונה זו זמינה לו, הוא יכול לשמור על הרוגע הדרוש לו ולהצליח לשוב ולישון בכוחות עצמו בשעות הבוקר המוקדמות.
אפשרו לילד להשתעמם כאשר מתעורר בבוקר
כאשר ילדיכם מתעורר בבוקר בשעה מוקדמת מדי, אל תמהרו לשלוף אותו ממיטתו (גם אם קצת קשה לו להישאר בה והוא מביע מחאה). ככל שהילד יישאר באווירה של לילה (כלומר, חושך מוחלט ומינימום אינטראקציה עם ההורה), כך גדל הסיכוי שהמוח שלו יפנים שזו שעה של לילה, והילד ינסה לשוב לישון. במידה ואתם ממש מתקשים להשאיר את הילד במיטתו והחלטתם להוציאו, אפשרו לו לשחק בחושך כשאתם עדיין שוכבים במיטתכם. ככל שהילד יחווה "שעמום" והעדר עניין גדולים יותר בשעות האלה - כך סביר שיתחיל להתעורר מאוחר יותר.
מנורת קסמים
כאשר ילדיכם מתעורר בשעה מוקדמת לפנות בוקר, ושוכב בנחת במיטתו - גדל הסיכוי שיצליח לשוב לישון (במידה ועדיין עייף). לצורך כך, נוכל להשתמש במנורה חכמה או מנורה המחוברת לשעון שבת המאפשרת לסמן לילד שעדיין לילה כאשר היא כבויה. התהליך עצמו קל ופשוט. מתקינים את המנורה בחדר השינה של הילדים, ומתכנתים אותה להתחיל להאיר בהדרגתיות בשעת ההתעוררות הרצויה. לאחר ההתקנה, נתווך לילד את השינוי ונסביר שאפשר לקום ולקרוא לנו רק כשהמנורה דולקת. כל דבר אחר מלמד שהלילה עדיין כאן.
המנורה מאפשרת תהליך עוקף שפה. האינטראקציה מול הילד בהסברים מתישים על כך שעדיין לילה רק מעוררת אותו יותר, לא מועילה ולעיתים קרובות מלווה בכעסים כתוצאה מעייפות. המנורה עבור הילד היא בבחינת מתווכת מציאות ומעניקה לו את התשובה הנכונה במשוואה – רוגע פלוס עייפות שווה שינה.
