סדנה לזיהוי מצוקות אצל ילדים בגן
(כתבתה של הדר גיל-עד, צילום: אורי דוידוביץ')
אירועי ההתעללות בגנים בשנים האחרונות, כמו גם היעדר הפיקוח במסגרות לגיל הרך, הפכו את ההורות לילדים קטנים לחוויה רוויה בחרדות ודאגה. המראות הקשים ממצלמות האבטחה שפורסמו באמצעי התקשורת כמו גם העדויות המצמררות של ההורים בפרשות אלו, גרמו להורים רבים לאבד את תחושת האמון והביטחון במערכת, אבל בעיקר בעצמם וביכולות ההוריות שלהם לזהות סימני במצוקה ולדעת להפריד בין כאבי גדילה לנורות אזהרה.
הצטרפנו לסדנה של "מטיב המרכז הישראלי לפסיכוטראומה", המיועדת להורים לילדים בגיל הרך בנושא זיהוי סימני מצוקה וניסינו להבין מה מביא הורים לנסות וללמוד לקרוא טוב יותר את הילדים שלהם.
קראו עוד:
"אנחנו מקבלים המון פניות מהורים שנמצאים במצוקה וחוסר אונים", מסבירה שרית שרם-יבין, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומנחה בסדנה. "הם רואים שהילדים שלהם מביעים כל מיני התנהגויות, שינויים בהתנהגות והם לא יודעים לשים את האצבע למה. הדברים שהם רואים בתקשורת מאיימים מאוד, וזה מרגיש להם קרוב לחוויה שלהם כהורים. הם לא יודעים איך לגלות אם היה משהו, ובעיקר זקוקים להחזיר לעצמם את תחושת השליטה".
"רמות הלחץ של ההורים יוצרות רמות לחץ גבוהות אצל הילדים שמעוררות רמות לחץ יותר גבוהות אצל ההורים, ואז נוצר מעגל שנורא קשה לצאת ממנו"
שרם-יבין מסבירה שהמערכת לא מספקת הרגעה בסיסית להורים שמוצאים עצמם חסרי אונים אל מול היקר להם מכל שבמקרים רבים עדיין לא יודע לדבר ולהביע, מה שמצריך מהם לקרוא בין השורות. "הרבה הורים נכנסים למצוקה גם מדברים שגרתיים. רמות הלחץ של ההורים יוצרות רמות לחץ גבוהות אצל הילדים שמעוררות רמות לחץ יותר גבוהות אצל ההורים, ואז נוצר מעגל שנורא קשה לצאת ממנו", היא מסבירה.
סשה פקרסקי, אמא של שקד בן שנה וחודשיים הגיעה לסדנה אחרי שבנה חווה התעללות מהמטפלת ששמרה עליו, והיא הרגישה צורך לקבל את הכלים על מנת למנוע ממצב כזה לקרות שוב.
"הילד שלי חווה התעללות אצל המטפלת שלו", היא מספרת. "קיבלתי עליה המון המלצות ורציתי משהו קטן ואינטימי כי הוא היה קטן. הוא הלך לשם כשהוא היה בן שבעה חודשים בסך הכל. אחרי שהילדה שהייתה איתו נחבלה ולא ידענו איך החלטנו לשים מכשיר הקלטה ושמענו שהיא צועקת עליהם, מקללת ומתנהגת בצורה שהיא לחלוטין לא ראויה".
בעצם באת לפה מתוך הבנה שאת לא יכולה לסמוך על המערכת אז את לוקחת את המושכות לידיים?
"נכון. אנחנו לא יכולים לשלוט בכל מה שקורה בעולם החיצון, אבל אנחנו יכולים לדאוג לילד שלנו ולתת לעצמנו כלים לזהות ולהתמודד".
נעמה ציפור פנחסי, אמא של אורי בן שש וחצי ויונתן בן החמש, הגיעה לסדנה מתוך הבנה שילדים, גם כשהם כבר יודעים לדבר, לא תמיד משתפים, ולפעמים כהורה צריך לדעת לקרוא בין השורות.
"יש הרבה מקרים של כל מיני דברים רעים שקורים לילדים ושומעים על זה וזה מלחיץ", היא מסבירה. "יש לי ילד שפחות מדבר ומשתף ואני מרגישה שאיתו אני עלולה לפספס את זה. באתי כי זה מאוד חשוב לי בתור אמא להיות עם אצבע על הדופק בזיהוי של סימני מצוקה.
"ראיתי פה ושם רשימות של סימני מצוקה אבל הן נראו לי מאוד כלליות והסימנים הם די רגילים ורווחים, ולכן היה לי חשוב יותר להעמיק בזה. אני רוצה להבין מתי בכי או הרטבה בלילה הם סימן מצוקה ומתי לא".
