הווטסאפ מצפצף, פותחת את ההודעה: "ליאת, את חייבת לעזור לנו. יש לנו ילד בן שלוש וחצי ואנחנו כבר לא יודעים מה לעשות. חשבנו שגיל שנתיים הנורא מסתיים אחרי שנה ואצלנו עוד לא רואים את הסוף".
מרגישה את הדחיפות וקובעת איתם שיחה ראשונה עוד באותו הערב בזום. ההורים יושבים על הספה בסלון חשוך, כנראה שרק עכשיו סיימו להשכיב אותו. אנחנו מתחילים להכיר, אני שומעת את המילים שלהם ורואה את העייפות והייאוש שמזדחל להם לעיניים בכל פעם שאנחנו נוגעים בהתנהגות של הילד.
האם אומרת שהיא כבר לא יודעת מה לעשות, שאולי משהו לא בסדר עם הילד. הם מספרים לי על "זמן הטירוף" אחר הצהריים, על ההשתטחות על הרצפה והבכי שלא מפסיק. בשבועות האחרונים יש גם נסיגה בגמילה, הוא עושה על עצמו פיפי ואפילו לא אומר. האם, שנמצאת בהיריון מתקדם, אומרת שזה אולי קשור ללידה המתקרבת, אבל שהיא לא יודעת איך לעזור לו.
אני מבקשת מההורים לתאר לי את שגרת היומיום והשינה של הילד. הם לא מבינים כיצד זה קשור לנושא, אך מוכנים לשתף פעולה. הם מספרים שלאיתי ממש קשה להירדם ובבוקר הם נאלצים "לגרד אותו מהמיטה". ההתארגנות בבוקר לא קלה, יש הרבה בכי ובסוף הם יוצאים מהבית בכעס.
שואלת עוד כמה שאלות שמאמתות את התחושה שלי ומכאן מתחילים לעבוד. אני מבינה שמדובר ב"עייפות בתחפושת", כלומר מצב שההורים לא מזהים שההתנהגויות של הילד נובעות או מוחרפות בעקבות כך שהוא מאוד עייף.
זה אופייני בעיקר לילדים עם טמפרמנט סוער וסקרנות גבוה, אלו שקשה להם להיכבות בערב ולסיים את היום. ל"עייפות בתחפושת" יש פנים רבות ומגוונות: אצל חלק מהילדים היא גורמת לבעיות בגמילה, לחלק היא גוררת קושי ביחסים חברתיים ויש כאלו שחווים קשיים בהתנהגות ובשליטה על הרגשות בעקבות כך.
קראו עוד:
השינה היא צורך בסיסי ומתפקדת כמזון ליכולתנו לווסת את רגשותינו. כאשר אנחנו עייפים, היכולת שלנו לשלוט על הרגשות וההתנהגות שלנו יורדת. אצל ילדים, אשר גם כך לא השלימו את ההתפתחות של מנגנוני הוויסות הרגשי במוח, זה כמובן מאתגר עוד יותר.
כדאי להתבונן במכלול הצרכים של הילד, תוך שאנו לוקחים בחשבון כי שינה היא צורך בסיסי עבורו
מחקר שנעשה בגרמניה בשנה החולפת מצא שני ממצאים מעניינים בנושא שנת פעוטות. ראשית, נמצא כי 92 הפעוטות במחקר ישנו שינה קצרה מדי לאורך היממה, מזו המומלצת על ידי איגוד השינה העולמי. ממוצע שעות השינה של הפעוטות במחקר היה תשע שעות בלילה וכחצי שעה ביום, בהשוואה למומלץ לפעוטות (11 עד 14 שעות ביממה).
שנית, נמצא כי תנומת היום של פעוטות הינה משמעותית לתפקוד הרגשי שלהם, ליכולת לנהל רגשות שליליים וחיוביים ויכולה לשחק תפקיד בהתפתחות תהליכים רגשיים חשובים (Bacaro et al., 2020).
ארבע טיפים מנצחים לשינה של פעוטות:
1. השעון מחוץ לתחום
שעת ההשכבה תמיד תקבע לפי העייפות של הילד ולא לפי השעון. לכל פעוט סימנים שונים המצביעים על עייפות, החל משפשוף אוזניים או עיניים ועד סרבול או איטיות מוטורית. מומלץ להשכיב את הילד כאשר מראה סימנים מוקדמים ולא להמתין שהעייפות תהפוך לעצבנות או היפראקטיביות.
כאשר אנחנו משכיבים את ילדנו בזמן שבו הוא עייף, כך עולה הסבירות שיכנס לשינה רגועה ונינוחה. הורים רבים מסתכלים על השעון על מנת לדעת מתי ילדיהם זקוקים לשינה, אך חשוב להבין שילדנו כל הזמן גדלים ומתפתחים. כתוצאה מכך, שעת ההשכבה יכולה להתאחר או אף להקדים בשלבי ההתפתחות השונים.
2. לא פוזלים לצדדים
תמיד התמקדו בילד שלכם ובצרכים שלו. לא פעם אני עובדת עם הורים ואנחנו מגלים כי ילדם עייף וזהו המקור לקשיים שהם חווים, אך הם חשים שאם יקדימו את שעת ההשכבה הילד "יפספס" מפגשים חברתיים או חוגי העשרה שמתקיימים בשעות אחר הצהריים המאוחרות (בימים טרום קורונה).
כדאי להתבונן במכלול הצרכים של הילד, תוך שאנו לוקחים בחשבון כי שינה הינה צורך בסיסי עבורו. בעצם הקדמת שעת ההשכבה לשעה המתאימה יותר עבור הילד, ההורים מיטיבים עימו ונותנים לו מענה אמיתי על צרכיו. מפגשים חברתיים, חוגי העשרה - כל אלו עונים על צרכים הממוקמים גבוה יותר בפירמידת הצרכים של הילד, ולכן הם משניים לשינה כאשר הילד עייף.
3. החשכה
אנחנו מתוכנתים לישון בתנאים של חשיכה ולהיות ערים בתנאים של תאורה. לכן, כדאי להורים לעקוב אחר שעות האור והחושך בחוץ ולהתנהל בהתאם. לדוגמה, כעת שאנו נמצאים בשעון חורף, מחשיך מוקדם, סביב 17:00 לכן לא נתאמץ להאיר את הבית ונשתמש בתאורה מינימלית בשעת ארוחת הערב והמקלחת של הקטנטנים. כך, נאפשר להם להתחבר לעייפות שלהם ולאותת לנו כי עייפים ומעוניינים לישון.
4. רוגע
כדי לשקוע בשינה מתוקה ילדנו צריך להיות עייף (אך לא מדי) ולחוות רוגע. מומלץ לאמץ את הרוגע כבר במקביל לשעת החשיכה, לדבר בטון רגוע, לשחק במשחקים רגועים (ללא אורות וצלילים חזקים). ניתן אף ללות את השעות עד השינה במוזיקה מרגיעה.
