"כשהייתי נערה, בכל פעם כשקיבלתי מחזור הייתי מתעלפת, מקיאה, סובלת מכאבים קשים ודימומים שנמשכו למשך חודש ושיבשו את חיי לחלוטין", כך מספרת חופית דלאל. "כתוצאה מכך סבלתי גם מאנמיה קשה מאוד, עד לכדי קבלת מנות דם.
"כל הזמן הזה, אנשים מסביבי לא הבינו מה קורה לי, ואמרו: 'מה את מתלוננת? זה בסך הכל כאבי מחזור'. אמרתי לעצמי שכנראה ככה זה ואין מה לעשות".
דלאל מספרת שמהר מאוד הכאבים הלכו וגברו, ובעקבות כך היא הגיעה לייעוץ רפואי: "פגשתי רופאה שנתנה לי גלולות ואמרה לי ליטול אותן ללא הפסקה כדי שלא אקבל מחזור. כך יצא שאמנם לא אבחנו אותי ואף אחד לא ידע מה יש לי אבל זה נתן לי חיים מאוזנים בגיל צעיר".
השנים עברו, דלאל התחתנה והחלה לחשוב על הבאת ילדים לעולם. בגיל 26 היא הפסיקה ליטול גלולות במטרה להרות. "מהר מאוד חזרו הכאבים בזמן המחזור", היא מספרת. "כאבים בלתי נסבלים וגם הופיעו ציסטות. היו לי ימים שלמים שבהם שכבתי במיטה ללא יכולת לקום או לתפקד. רזיתי המון ולקחתי כמויות מטורפות של משככי כאבים. בנוסף לכך, לא הצלחתי להיכנס להיריון".
בתוך זמן קצר הרופאים חשבו שקיימת בעיה הורמונלית והמליצו לדלאל להתחיל בטיפולי פוריות: "בהתחלה נתנו לי כדורים לסידור הביוץ אבל שום דבר לא השתנה. בשלב הזה הרופאים הפנו אותי לטיפולי הזרעות. עשיתי שלושה טיפולי הזרעות, וגם זה לא עבד".
הרופאים החליטו לעבור לטיפולי הפריה חוץ גופית, ולדברי דלאל "זאת הייתה תקופה מאוד לא פשוטה, פיזית ונפשית". היא קיבלה כמויות גדולות של הורומנים, שהשפיעו לרעה על הגוף וכתוצאה מכך הייתה התאשפזה כל שבועיים עם דלקות באגן. "הרופא לא הבין מה קורה. בנוסף לכך, לקח לי הרבה זמן לעשות את הטיפולים כי הגוף שלי קרס. הייתי מתאשפזת ומקבלת אנטיביוטיקה לווריד. זה היה תהליך ארוך, מתיש ומייגע".
"הבנתי שאמנם טיפולי הפוריות לא יהיו פשוטים אבל יחד עם זאת גם נכנסתי לפרופורציות"
דלאל מספרת שבשלב זה הרופאים אבחנו שהיא סובלת ממחלת האנדרומטריוזיס. "הם גם הסבירו לי שבעצם המחלה עצמה היא מה שפוגע בפוריות שלי. בהתחלה הייתי בהלם. לא ידעתי מה זה אומר, ולפי ההסבר של הרופאים הבנתי שמדובר במחלה לא פשוטה.
"התחלתי לחקור את הנושא, לחפש חומרים באינטרנט, ולנסות לקרוא כמה שיותר מאמרים. הבנתי שאמנם טיפולי הפוריות לא יהיו פשוטים אבל יחד עם זאת גם נכנסתי לפרופורציות. הבנתי שזה לא סוף העולם, ושהיום יש מספיק דרכי טיפול ורופאים שמבינים במחלה".
פגיעה באיכות החיים
"אנדומטריוזיס היא מחלה גניקולוגית דלקתית כרונית שכיחה הפוגעת בכ-10% מהנשים בגיל הפוריות", מסביר ד"ר אלעד ברקוביץ, מומחה לאנדומטריוזיס במרפאת מכבי השלום ומנהל המרכז הרב תחומי לאנדומטריוזיס בשיבא תל השומר.
"המחלה מאופיינת בהימצאותם של תאים דמויי רירית הרחם מחוץ לרחם. בדרך כלל התאים ימצאו בחלל האגן והעובדה שהם לא נמצאים בסביבה הטבעית שלהם מעוררת את מערכת החיסון, כך שנוצר תהליך דלקתי כרוני באגן הגורם להידבקויות ולכאבים באגן".
לדבריו, "המחלה עלולה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים ואחראית לפניות חוזרות ונשנות למענה רפואי בשל הכאבים והסבל הרב, כאשר מדובר במגוון נרחב של סימפטומים למחלה, ביניהם: כאבים מחזוריים קשים מאוד סביב, כאבי אגן כרוניים וכאבים בעת קיום יחסים. כמו כן, הפרעות במערכת העיכול והפרעות במערכת השתן, בעיקר סביב הדימום הווסתי".
קראו עוד:
אחרי שדלאל עברה שלוש הפריות, היא עברה ניתוח כי ראו שהאגן דבוק לרחם. "בעצם בניתוח הראשון הסירו לי את החצוצרה", היא מספרת. "חשבו שזה יהיה ניתוח קטן, בסופו של דבר זה היה ניתוח ארוך ומורכב שנמשך כמעט חמש שעות. כשיצאתי ממנו חזרתי לטיפולי הפוריות.
"בשלב הזה הרופאים קבעו שזה מסוכן מדי עבורי להמשיך ולקבל כמויות גדולות של הורמונים אז המשך הטיפול נעשה בזהירות, בהתאם לגוף שלי. ובכל זאת הטיפולים לא צלחו, והתחושה שלי הייתה ששום דבר לא עוזר. לאחר מכן החליטו שעליי לעבור ניתוח נוסף להסרת החצוצרה השנייה".
איך התמודדת עם התהליך הזה מבחינה נפשית?
"זה היה קשה בעיקר כי בכל פעם שהגעתי לרופא סיפרו לנו שצצה עוד בעיה. בכל פעם שחשבתי שפתרנו בעיה גילינו שצצה בעיה חדשה, ונכנסנו ללופ של 'מרוץ לילד'. הגוף השתנה, השמנתי, סבלתי מכאבים ונכנסתי ויצאתי מאשפוזים. זאת הייתה תקופה לא פשוטה בכלל. המזל היחיד היה שהבן זוג הבין והכיל כי היו ימים שהייתי במיטה ולא תפקדתי בגלל הכאבים".
איך שומרים על אופטימיות בכל התהליך?
"לאורך כל התהליך האתגר המרכזי שלי היה לחזק ולעודד את עצמי. פשוט אמרתי כל הזמן, ללא הפסקה, שבסוף זה יצליח. האמנתי שזוהי מטרה חשובה ושזה לא לחינם. אמרתי לעצמי שוב ושוב שלכל דבר יש את הזמן שלו, ולכל דרך שעוברים יש סיבה.
"למזלי היה לי בן זוג תומך, משפחה תומכת וגם בוס שהבין את המצב, וזה היה מאוד משמעותי. בנוסף לכך, שיתפתי את הסביבה, הסברתי מה קורה ומה זה אומר, וזה היה טוב עבורי. לא הסתרתי".
"החברה צריכה להבין שכאבי מחזור קשים שלא מאפשרים לאישה או לנערה ללמוד ולתפקד זה לא מצב תקין"
כעבור שלוש שנים הטיפולים צלחו, וכיום דלאל היא אם לילדה בת תשעה חודשים: "זאת הייתה דרך ארוכה מאוד. בהיריון היו כאבים בהתחלה אבל אחר כך הם נעלמו, ולאורך כל ההיריון פחדו שאצטרך בסופו ניתוח קיסרי אבל בסוף עברתי לידה טבעית. לשמחתנו התהליך הזה גם חיזק את הזוגיות שלנו, וגרם לנו לבנות זוגיות יותר מכילה ומתחשבת.
"כיום אני יכולה לומר כי לצערי עדיין אין מספיק מודעות לנושא. כל מי שאני מספרת לו על המחלה ברוב המקרים לא מכיר אותה. בכלל, אם הייתה אז מודעות אולי הייתי עושה דברים אחרת ומוצאת מההתחלה את הרופאים המתאימים, ולכן חשוב שנשים יהיו קשובות לעצמן, יאמינו בעצמן, שלא יוותרו, ושיבינו כי אם הן ירצו - הן יצליחו בהכל".
וד"ר ברקוביץ מסכם: "החברה צריכה להבין כי כאבי מחזור קשים שלא מאפשרים לאישה או לנערה ללמוד ולתפקד זה לא מצב תקין. ולכן, אם אישה נעדרת מהעבודה והלימודים מדי חודש בחודשו בימי הדימום הווסתי או סובלת מהתסמינים, יש לפנות לאחד ממרכזי אנדומטריוזיס הנמצאים בבתי החולים או בקהילה, ולעבור שם אבחון או לפנות למומחה למחלה".
