(צילום: שמוליק דודפור)
התלמידים בבית עד מועד לא ידוע, ראש הממשלה העריך כי הסגר יימשך לפחות חודש ולא ברור כרגע איך תראה שנת הלימודים. ההורים עוזרים לילדים הקטנים עם הלמידה מרחוק וחלקם אף מנסים לעבוד במקביל ומחפשים פתרונות יצירתיים למצב המוזר הזה.
"המצב מאוד מאתגר", אומרת שני דוד, אם לשלושה מבאר יעקב, בראיון לאולפן ynet. "קשה לנו לעקוב אחר המשימות ולוח הזמנים. עשיתי טבלה שהיא קצת מסדרת את הענייינים. לדעתי גם לילדים קשה, גם טכנולוגית וגם מעט שיעורים בנושאים חשובים.
"למשל אם בעבר קיבלו שלוש שעות של שפה, היום מקבלים שעה אחת ביום. החומר לא מספיק. יש לי גם ילדה עם קשב וריכוז, ובבית יש לנו המון הסחות דעת. וזהו, אנחנו באמת מנסים להדביק את הקצב".
"לא מוצאת את הידיים והרגליים"
עו"ד ליטל יעקובוביץ' דרעי, אמא לחמישה ילדים מאזור, חושבת ששנת הלימודים אבודה כבר משנה שעברה. "אחד הילדים שלי התחיל כיתה א'. לא ברור איך הם לומדים לקרוא ולכתוב. הם באים עם פער מאוד גדול משנה שעברה. אני לא רואה באמת איך מצליחים להקנות להם את האותיות ולמידה רציפה, בטח לא בצורה שבה זה נעשה כרגע".
קראו עוד:
עוד היא מוסיפה, "הפכתי להיות מורה ובייביסיטר, והאמת שהיום בבוקר כתבתי למורות שאני לא מוצאת את הידיים והרגליים. אני לא מוצאת כבר מי צריך לעשות מה. אני יודעת שהמורות עושות באמת את עבודת הקודש שלהן ועושות את המקסימום במסגרת התנאים, אבל בעיניים שלי, מערכת החינוך נתפסה במערומיה.
"המצב קשה, מתסכל ומייאש מאוד, וחוק חינוך חובה שהתווסף, להבדיל מהסגר הקודם, שבעצם הופך אותנו להיות גם השוטרים הרעים בבית, שמחייבים אותם לקום ולהיות בהקשבה מלאה. הילדים שלי בזום אחרי זום אחרי זום ולהורים יש עומס מלבד הקיים. הם לא יודעים לתפעל את זה לבד, הם לא יודעים להדפיס את הדפים שצריך, הם מתקשים ושואלים שאלות. הכול עבר אלינו, אין חינוך".
"ההרגשה היא של בידוד כל הזמן"
"אני לא יודעת איך למלא לילדים את הזמן", אומרת דוד. "אני חושבת שגם הקטע החברתי תופס חלק מאוד חשוב. גם אם אנחנו לא בבידוד בגלל המחלה, ההרגשה היא של בידוד כל הזמן. וגם, גם, כמובן, העניין הלימודי, אני מרגישה שנוצר פער, נוצר פער רציני שאני לא יודעת אם אחר כך יהיה ניתן לגשר עליו.
"יש לי ילדה שעולה לכיתה א' בשנה הבאה, ואני לא יודעת אם היא תקבל את מה שהיא צריכה בבית. כרגע אני מוותרת על 100% שכר על מנת שנצלח להדביק את הקצב".
ליטל, כשהבנת שהמצב הזה עלול להימשך עד אחרי חנוכה, מה חשבת?
"שערות לבנות. אני באמת מקווה בשביל הילדים שהם יחזרו ללימודים, כי הפערים האלו בסופו של דבר יצטברו, ומישהו למעלה יצטרך לתת את הדעת או לצמצמם את כמות החומר שהם צריכים ללמוד".
