אין הורה שלא פגש בסיטואציה הנפלאה הבאה: את/ה וילדך האהוב השתוללתם שעות בגן השעשועים הסמוך. רצתם, קפצתם והגעתם ממוטטים הביתה (כך חשבת לפחות), רק כדי לגלות שזה לא נגמר.
ארוחת ערב, מקלחת, סיפור וסוף סוף שוכבים לישון. כיבית את האור, הרתחת מים לקפה או תה ואפילו ראית בעיני רוחך את הפרק הבא בעונה ה-17 של ה"אנטומיה של גריי", ואז הוא הופיע מאחורייך בחיוך שובב, מלווה במבט המוכר שרוצה לומר: היום לא נגמר. איך זה קרה? בשתי מילים: מיטת מעבר.
למה בכלל צריכים מעבר למיטת מעבר, כשמיטת התינוק נוחה כל כך? בראש ובראשונה הסיבה נוגעת לבטיחות. טיפוס או ניסיון טיפוס על סורגי מיטת התינוק מחייב מעבר למיטת מעבר. בנוסף, משפחות רבות מתכננות לצרף אח או אחות, כשהבכור נע בין גיל שנתיים לשלוש, ומייעדים את מיטת התינוק לתינוק חדש. כמו כן, שלב הגמילה בעיצומו, ומיטת מעבר מעודדת עצמאות בקרב הילדים, שלפתע מגלים גישה נוחה לסיר בחדר השירותים.
מומלץ לקחת שני היבטים בחשבון כאשר אנחנו חושבים על מיטת מעבר:
1. הרגלי שינה מבוססים: ככל שהילד הפנים כי הרוגע הינו פנימי ואינו תלוי בסיוע של ההורה על מנת להירדם, סביר שהמעבר יהיה "חלק" יותר. אם הרגלי השינה של ילדיכם כוללים סיוע רב שלכם בעת ההשכבה, נסו תחילה להקנות לו הרגלי שינה הכרוכים במינימום סיוע, טרום מיטת המעבר.
2. גילו של הילד: ככל שיהיה צעיר יותר - שנה וחצי או אפילו לפני, סביר שהמעבר יהיה קל יותר. הסיבה היא שסביב גיל שנתיים הילדים סקרנים מאוד בכלל ומהאופן שבו פעולותיהם משפיעות על הסביבה בפרט. סקרנות זו תוביל לרוב ליציאה חוזרת ונשנית מהמיטה בעת ההשכבה, על מנת לבחון את האופן בו היא משפיעה על ההורים ועל הבית. לכן, מעבר בגיל "מאוחר" (מעל שנה וחצי) ילווה ככל הנראה ב"טיילת" במינון גבוה יותר.
קראו עוד:
הנה כמה טיפים שיקלו על יקיריכם (וכמובן עליכם, ההורים) לצלוח את המעבר למיטת מעבר:
ידידותית למשתמש
שתפו את הילד בבחירת המיטה החדשה, ובמידת האפשר דאגו שיהיה נוכח גם בהתקנתה. היכרות עם המיטה והתהליך יקלו עליו את המעבר ואף יאפשרו לו להיקשר ולהתיידד עם הרהיט הזר שבחדר, בטרם "יחנוך" אותו באופן אישי.
ככל שיהיה צעיר יותר - שנה וחצי או אפילו לפני, סביר שהמעבר יהיה קל יותר
עניין של טיימינג
תזמון ההשכבה חשוב במיוחד על מנת שהילד יהיה רגוע במיטתו. כאשר הרוגע מתחבר עם עייפות, השינה לא תאחר להגיע. הורים רבים מנסים לעכב את שעת ההשכבה בתקווה לעייף את הילד, אך מניסיון, מדובר בפרקטיקה לא יעילה, משום שהילד הופך עייף מדי, עצבני ולא רגוע. במצב כזה, שינה תהיה הדבר האחרון שתעניין אותו.
טיילת כמשל
מיטת המעבר מאפשרת עולם שלם של אפשרויות חדשות ומעוררת את סקרנותו של הילד. מה עושים ההורים בסלון והאם אפשר להרוויח עמם זמן נוסף הן הדוגמאות הבולטות. הכילו את הסיטואציה והבינו את המוטיבציה של הילד לצאת מהמיטה.
תנו לגיטימציה לקושי, אך לא "לטיילת" עצמה. למשל, אם הילד יוצא שוב ושוב מהמיטה, תוכלו לומר לו: "אני יודעת שקשה לך להיפרד מהיום והיית רוצה להמשיך לשחק ולהיות יחד. כעת הגיע הזמן לשכב לישון. בוא אעזור לך לחזור למיטה". תגובה אסרטיבית כזאת, ללא כעס, לצד מתן לגיטימציה לחוויה של הילד, מעלה את הסיכוי שישתף פעולה ויישאר במיטתו.
מהות הנוכחות
הקפידו להיות נוכחים בעת ההשכבה. שבו ליד הילד, הוסיפו לתחושת הביטחון ושדרו מסר שיש "אישור" גם לישון. כמו כן, מניעה של ירידה מהמיטה תבסס עם הזמן הרגל חשוב: במיטה נשארים לשכב.
יציאה מהחדר
חרף חשיבות הנוכחות הראשונית, לאחר מספר ימים רגועים במיטת מעבר, מומלץ להתחיל לצאת מהחדר. רוב הפעוטות יירדמו מהר יותר ללא נוכחות ההורה, המזמינה מטבעה אינטראקציה מעוררת. מעבר לכך, במידה ויתרגל להירדם כשאנחנו יושבים לצדו, עלול הילד להתבלבל, לקשר בין הנוכחות ההורית לרוגע ולצפות שגם אם הקיץ משנתו באמצע הלילה, עלינו לשבת לידו שוב עד שיירדם.
מיטת המעבר מאפשרת עולם שלם של אפשרויות חדשות, ומעוררת את סקרנותו של הילד
נוהל כביסה
איך ומתי יוצאים מהחדר כדי למנוע בכי ושאלות שאין עליהן תשובה מספקת? תחילה וודאו שילדיכם שוכב במיטתו כשהוא רגוע ונינוח, ואז הצהירו על היציאה בנוסח: "אני הולך לרגע לבדוק אם מכונת הכביסה סיימה לעבוד. תכף אחזור לראות מה שלומך".
בכך יזכה לילד לרוגע ולביטחון הדרושים לשינה, גם מבלי שנישאר בחדרו. ייתכן שבערבים הראשונים הילד יעשה מאמץ להישאר ער על מנת לוודא שאתם שבים חזרה לחדרו, מה שיגרור השכבות ארוכות מהרגיל.
אל תוותרו. זכרו כי הקניית חוויה של ביטחון במיטה החדשה דרושה לשם חוויה של רוגע, שיוביל לשינה נעימה ונינוחה. התמידו בנוהל החדש ועד מהרה תשמחו לגלות שעם חזרתכם לחדר, כבר לא יהיה עם מי לדבר..
ליל מנוחה ובהצלחה!
