המעבר לכיתה א' מרגש מאוד. הולכים עם הילדים לקנות תיק וקלמר, מראים להם את בית הספר, דואגים לתלבושות אחידה ועוד פעולות שעוזרות להורים ולילדים להתכונן ליום הגדול.
אבל הקורונה לימדה אותנו דבר או שניים על חוסר ודאות, וכשברקע יש דיבורים על קפסולות ולמידה מרחוק לא ברור כל כך איך ייראה טקס קבלת הילדים לבית הספר, ובהתאם - איך בכלל מסבירים להם משהו כשאנחנו לא בדיוק מבינים עד הסוף?
"משבר הקורונה הוא הזדמנות טובה לשים בצד עניינים לימודיים ועניינים טכניים כי ממילא איננו יודעים בוודאות מה ואיך יהיה", מסבירה אסנת גרתי, פסיכולוגית קלינית, מנהלת "מרכז גרתי" לטיפול רגשי בילדים ונוער.
"עדיף להתמקד במה מטריד את הילד שלכם ואתכם לקראת המעבר, ברמה הרגשית. כלומר, זה שאנחנו לא יודעים הכול על איך הדברים יתנהלו בשנה הבאה משאיר מקום להכנה שמתמקדת במהות הרגשית של המעבר לכיתה א'. יש למשל ילדים שאנחנו דואגים שלא יצליחו לשבת בסבלנות שיעור שלם, אז אותם נכין רגשית להתמודדות הזאת.
"יש ילדים שלא מכירים אף חבר כי עברו מאזור אחר - איתם נכון להתמקד בהיכרות עם החברים החדשים. יש ילדים שמפחדים מהילדים הגדולים בבית הספר, ואיתם נכון לעבד את הפחד הזה. יש ילדים שמוטרדים שבבית הספר לא יוכלו לשחק כי יידרשו כל הזמן ללמוד, ואיתם חשוב לדבר על זה ולמצוא דרכים להראות להם איך יוכלו להמשיך לשחק ולהיות לפעמים גם 'קטנים'".
שימו לב לפחדים שלכם
"למרות שהחופש הגדול נראה כעת כמו דה-ז'וו לסגר הקורונה, ולרובכם הוא מגיע בזמן הלא ממש נכון ומתאים, זו כנראה הזדמנות פז להתכונן לקראת השנה החדשה", אומרת איה אנגל, בעלת תואר שני בחינוך, מאמנת אישית ומנהלת מתנ"ס בחברה למתנ"סים הארצית.
"נתחיל מהעצה הטובה ביותר שאפשר לתת להורים - שימו לב היכן נפגשים הפחדים שלכם עם הפחדים של הילדים. כל אחד מאיתנו סוחב את הזיכרונות מכיתה א' או בכלל, מהתחלות חדשות.
"סביר להניח כי כהורים, יש לנו על הגב שק גדול של פחדים, זיכרונות מרגעים מביכים וטעויות, והנטייה הטבעית שלנו היא להעביר את החששות שלנו הלא מודעים אל הילדים. חשוב לעצור ולזכור שעכשיו מדובר בילדים שלנו ולא בנו, לכן מומלץ לתת להם לחוות את החלק הזה בחייהם כמו שהם מרגישים. בואו נסמוך עליהם שהם יודעים להסתדר. התפקיד שלנו הוא להכין אותם ככל שנוכל ולהראות להם את הדרך בביטחון ושמחה".
פיתוח הרגלים
ואיך נעזור לילדים עם הפרעות קשב וריכוז לקראת המעבר לבית הספר? "לעניות דעתי הרבה יותר חשוב להשקיע את המאמצים בפיתוח הרגלי נכונים, סידור התיק, התארגנות בבוקר, פעולות שחוזרות על עצמן, ופחות בלמידה ישירה", אומר שמר ארזי, מומחה לטיפול בהפרעת קשב ולקויות למידה.
"לאור המצב המיוחד יש מקום להנגיש את בשימוש במחשב, היכרות עם אתר בית הספר ופלטפורמות אחרות היכולות להיות רלוונטיות, תוך חזרה על כללי שימוש בטוחים. לפרקי זמן קצרים אפשר לזמן פעילויות לימודיות אבל בצורה חווייתית אך אם יש התנגדות מצד הילד לא היית מתעקש במיוחד. כרגע חשוב שנשמור על רוגע ורגיעה ככל שאפשר, יש עוד שנים רבות ללמידה".
קראו עוד:
למרות כל חוסר הוודאות, יש דברים שכן כדאי לעשות כבר עכשיו: "כשיש חוסר וודאות לגבי אופי הלמידה, ההכנה לכיתה א' מעט שונה כי היא צריכה להתמקד בעוגנים, שתמיד יהיו רלוונטיים", מסבירה גרתי.
"אחד העוגנים הוא שתמיד נהיה לצידם לעודד ולתמוך. עוגן נוסף הוא עוגן חברתי. חשוב להפגיש את הילדים עם חברים שיהיו איתם בכיתה כדי שיגיעו לסביבה מוכרת. עוד עוגן שאינו תלוי באופן שבו ייערכו הלימודים השנה, הוא ההבנה שהעלייה לא' מפגישה את הילדים עם קונפליקט בין להיות קטנים לבין לגדול ולתפקד כבוגרים.
"יש ילדים שמפחדים להיפרד מתפקיד הקטנים וחוששים שיאבדו עם הכניסה לכיתה א' הרבה 'זכויות' שיש לקטנים. חשוב לדבר על זה עם הילדים ולהסביר שהם עדיין יוכלו להישאר קטנים בהרבה מובנים גם כשיהיו ילדי בית הספר".
אל תהיו מוטרדים מענייני לימודים
"היכרות פיזית עם המקום עוזרת מאוד להפוך את הלא נודע למוכר וידוע", אומרת אנגל. "אם ניתן לסייר בתוך בית הספר - נהדר. אם לא, גם סיור משותף בחוץ יהיה טוב.
"בנוסף, כדאי להקדיש אחר הצהריים אחד לסיור בחנות הספרים הקרובה או באתר ספרים דיגיטלי, לעיין באפשרויות ולהחליט איזה ספרים יכולים להתאים לילד שלכם ולעזור לו להתכונן. ספרים מפגישים את הילדים עם המציאות בצורה נעימה שמפיגה חששות ומקרבים את הנושא עצמו בצורה עדינה ונעימה. הקריאו להם בערב לפני השינה או בכל הזדמנות אחרת שיש לכם יחד, והפכו את החששות להתרגשות".
מה לגבי סדנאות הכנה לכיתה א'?
אנגל: "הכנה לבית הספר היא אמנם דבר חשוב ויש לא מעט סדנאות וקורסים בנושא, רק חשוב לזכור שמדובר בכיתה א' ולא בראיון קבלה לנאס"א. בכל מקרה, בכיתה א' הילדים ילמדו יחד את האותיות, את צורת הכתיבה המומלצת, את האחיזה הנכונה בעיפרון ואת שאר כללי המשחק. אין למה למהר.
"יש ילדים שסדנת הכנה תעשה להם טוב ויש ילדים שזה ילחיץ אותם מאוד. שווה לחשוב מה נכון לילדים שלכם לפני שתשלחו אותם לסדנאות וחוגים של הכנה לכיתה א'. אם זה יתרום להם נפשית, כמו גם מבחינת התוכן הנלמד, הרווחנו אבל אם יש סיכוי שהילדים ירגישו שרמת הציפיות גבוהה מדי וזה ייצר פחד לאכזב או לא לעמוד בציפיות, שכרנו בהפסדנו".
מהן העצות הכי טובות להורים שחוששים איך הילד יסתדר בכיתה?
גרתי: העצה הכי טובה שיש לי להורים היא לסמוך על הילדים שלהם ועל עצמם, שגם אם תהיה הסתגלות קשה או מורכבת הם יצלחו אותה בשלום עם תמיכה ועזרה, ואפילו יתחשלו. העלייה לכיתה א' היא מעבר משמעותי ומרגש שטומן בחובו הזדמנויות נהדרות לחיזוק הקשר עם הילדים, השיתוף והתמיכה המשפחתית.
"תקראו לילדים ספרים על המעבר לכיתה א', תשאלו אותם מה הם חושבים, תעשו איתם משחקי 'כאילו' של מורה ותלמיד ותלכו איתם לראות את חצר בית הספר. אל תהיו מודאגים כרגע מעניינים לימודיים - גם זמנם יגיע".
ארזי פונה בעיקר להורים לילדים עם קשב וריכוז: "לפני העצות אני מציע לנשום עמוק ולזכור שזהו תהליך ארוך שעל מנת לצלוח אותו עלינו להאמין בעצמנו כמסוגלים לחולל שינוי ובילדינו המסוגלים להשתנות ועכשיו לעצות:
"שיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים חשוב והכרחי. אני מאמין שעלינו ההורים להוביל, ליזום לשתף וכשצריך לדעת לעמוד על מה שמגיע אבל מתוך שיח מכבד והבנה שכולנו פה לשם מטרה זהה - הצלחתו של ילדנו.
"כהורים עלינו לפעול כצוות, מתוך הסכמה והבנה שאנו עושים את המיטב למען ילדינו. אין קיצורי דרך, זו העבודה יומיומית הדורשת עקביות והתמדה שלנו בראש ובראשונה, וכשנפעל כך יגיעו התוצאות. אפשר לעזור לילד אבל כל הזמן המסר הוא שאתה יכול ואתה עושה. גם אם תטעה זה בסדר. כך תלמד".
ואנגל מסכמת: "אל דאגה, הם יתאקלמו יותר מהר ממה שנראה לנו. ימצאו חברים במהירות ויבינו את חוקי המשחק יותר מהר מאיתנו בוודאות.
"חשוב לזכור, הילדים שלנו מסתכלים עלינו כדי להבין איך להתנהג ומה רמת החשש שהם אמורים להרגיש בכל רגע, לכן חשוב שנשלח אותם עם חיוך וחיבוק אמיץ, שנגיד להם שאנחנו סומכים עליהם ושהם יודעים להסתדר נהדר. ברגע שהם יחושו שאנחנו ההורים בטוחים, הביטחון שלהם יעלה והם יוכלו להתחיל את הפרק החדש בחייהם בשמחה ובכיף".
