בשיתוף מרכז מדעני העתיד
אחת הבעיות המרכזיות בעולם המחלות הזיהומיות היא חיידקים שמפתחים עמידות לאנטיביוטיקה. מקרים של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה גורמים בממוצע ל-20 נפטרים ביום רק בישראל.
קוראים לי ניב גרונוביץ, אני תלמיד כיתה י"א ומשתתף בתכנית "אלפא" באוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת התכנית אני חוקר בקטריופאג'ים במעבדה של פרופסור רונן חזן בהדסה עין כרם, בהנחייתה של אורטל ירושלמי.
הבקטריופאג'ים הם וירוסים שתוקפים באופן ספציפי חיידקים, והם בין הפתרונות המהפכניים והמובילים לבעית החיידקים העמידים. זאת אומרת, בדיוק כמו שווירוס הקורונה, לדוגמה, תוקף את תאי מערכת הנשימה וגורם לפגיעה שלהם, כך בדיוק עובדים הבקטריופאג'ים כנגד תאי החיידקים.
במעבדה אנחנו מוצאים את הפאג'ים האלה, שקיימים בטבע, מבודדים אותם, מאפיינים אותם ומכינים אותם לטיפולים בבני אדם, בעיקר באותם מקרים שבהם החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה, ואין דרך אחרת לטפל בחולים. המעבדה שלנו, יחד עם פרופ' רן ניר-פז מהיחידה למחלות זיהומיות בהדסה, היא הראשונה והיחידה עד היום בישראל ובין הבודדות בעולם שטיפלה בחולים באמצעות בקטריופאג'ים.
קראו עוד:
כדי לאפשר ולהרחיב את הטיפולים בפאג׳ים הקימה לאחרונה המעבדה את בנק הפאג׳ים הישראלי הראשון והוא כולל פאג׳ים נגד מגוון רחב מאוד של חיידקים. כחלק מהמחקר שלי אני עובד על פאג׳ים לאחד מהפתוגנים העמידים והמסוכנים ביותר, חיידק הקלבסיאלה פנואומניה, שבשנים האחרונות אנחנו רואים זנים שלו שעמידים לחלוטין לכל האנטיביוטיקות. בבנק הפאג׳ים יש לנו מעל 30 פאג׳ים נגדו שאת חלקם אני מצאתי, מה שמאפשר לנו להרחיב את הטיפולים בבני אדם ולהציל את חייהם של אלו שנדבקו בזנים עמידים של החיידק.
בנוסף להרחבת בנק הפאג׳ים הישראלי אני עובד על פיתוח של שיטות חדשות לבידוד של פאג׳ים. השיטות הקיימות כיום מאפשרות לנו לסרוק נפחים יחסית קטנים של דגימות לנוכחות של פאג׳ים. כדי להרחיב את בנק הפאג׳ים הישראלי ואת טווח התראפיה הפאג׳ית אנחנו מפתחים שיטות חדשות ויעילות הרבה יותר לבידוד הפאג׳ים, שבאמצעותן נוכל לסרוק נפחים עצומים – עד מיליוני ליטרים, של דגימות לנוכחותם של בקטריופאג׳ים.
בנוסף, באמצעות שיטות אלו ואחרות אני עובד כעת על מציאת מיקווירוס לקנדידה. הקנדידה היא פטריה פתוגנית שבהתפרצות שלה ביחידות טיפול נמרץ אחוזי התמותה ממנה מגיעים עד לחמישים אחוז.
אנו מקווים שמיקווירוס לפטריה הוא בדיוק כמו פאג׳ לחיידק – וירוס שתוקף את הפטריה וגורם לפגיעה בה. עד כה לא בודד מיקווירוס שכזה ואנו מקווים שבאמצעות השיטות החדשות שאנו מפתחים, נהיה הראשונים שהצליחו, בתקווה שבהמשך יישמש המיקווירוס לטיפול בפטרייה בעייתית זו.
תקופת ההרשמה לתוכניות מרכז מדעני העתיד - אלפא, אידיאה ואודיסיאה, מסתיימת ב-17 בינואר. התוכניות לתלמידות ולתלמידים מחוננים ומצטיינים מופעלות כמיזם משותף של מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס ומשרד החינוך.
בשיתוף מרכז מדעני העתיד
