"אין שום דרך להיות אמא מושלמת, אבל יש מיליון דרכים להיות אמא טובה" (ג'יל צ'רצ'יל). מערכת היחסים בין אימהות ובנותיהן מקבלת מקום של כבוד, ולא רק בגלל שהיום יום האישה, אלא בעיקר כי זאת מערכת היחסים הראשונה שלנו הנשים.
היא מתחילה בסימביוזה מוחלטת ברחם, עוברת דרך ההזנה האימהית בתקופת התינוקות ודרך התיווך והליווי בצעדינו הראשונים בעולם הילדות. מגיעה בהמשך לעיתים למאבקים על עצמאות, וטומנת בחובה רגעים של אהבה, תלות וקרבה, לצד כעסים, תסכולים, רצון למרוד, ומורכבויות רגשיות שונות.
נשים מושפעות מאוד מאימותיהן, שכן מערכת היחסים הזאת מעצבת אצלן תפיסות רבות לגבי עצמן, הדימוי העצמי, דימוי הגוף, תפיסת הזוגיות, ומדדים רגשיים שונים כמו חשדנות מול אמון בעולם, חשש מול פתיחות להתנסויות, חברותיות מול נטייה להתבודד, הכלה מול אסרטיביות ועוד. גם כשנשים מנסות להיות שונות מאימותיהן ולעשות ההפך, נקודת ההתייחסות לעיצוב חייהן היא אמא שלהן.
1. עצה מועילה: זכרו שאתן משפיעות מאוד על בנותיכן. אין הדבר אומר שעליכן להתנהג באופן שונה ממי שאתן או לעשות הצגה בדברים שאינכן רוצות שהבנותיכן תדמה לכן. קחו זאת כ"זריקת מוטיבציה" לעבוד על דברים שאתן רוצות לשנות (בשבילכן ובשביל הבנות) ובמקביל- דברו עם בנותיכן גם על הדברים שאינכן רוצות שהן ילמדו מכן.
הילדה הפנימית שבתוכך
אימהות מעצבות את הרגש וההתנהגות כלפי בנותיהן באופן מקביל ודומה לאופן ההתייחסות שלהן לילדה הפנימית שבתוכן. הילדה הפנימית היא האופן בו האם חוותה את ילדותה שלה ואת עצמה כילדה והיחסים שהיא מקיימת עם עולם הילדות שלה על מגוון חוויותיו.
למשל, יש נשים שמתייחסות לילדה שהיו בביקורתיות ("הייתי ילדה מכוערת שפחדה מהצל של עצמה") ואז יפתחו יחס ביקורתי כלפי בנותיהן. לעומתן נשים שמקבלות את עצמן כילדות באופן חומל, וסולחות לעצמן על טעויות שעשו או על חסרונות שהיו להן, יפתחו יחס יותר חומל ואמפתי כלפי בנותיהן.
לעיתים בטיפול פסיכולוגי, שמטרתו לשפר את הקשר בין האם לבתה, נעשית קודם כל עבודה עם האם, על השלמה שלה עם חלקים קשים בילדותה שלה וקבלה של עצמה כילדה, שתאפשר בהמשך בסיס ליחס יותר מקבל כלפי ביתה.
2. עצה מועילה: תטפחו את הילדה הפנימית שלכן על ידי חשיבה או כתיבה של סיפור הילדות שלכן באופן אמפתי, מחבק וחומל, ללא ביקורת עצמית. ככל שתלמדו לקבל את הילדות שלכן ואת עצמכן כילדות, כך תוכלו לקבל בקלות רבה יותר את הבנות שלכן בלי להיות ביקורתיות כלפיהן.
ניפוץ המיתוס של "החברות הכי טובות"
כאשר מערכת היחסים מוגדרת על ידי אימהות ובנותיהן כחברות קרובה, הדבר יכול ליצור בלבול הנובע מהסימטריה שבהגדרה זאת. האם הבת תוכל להכיל את חייה האינטימיים של אמה? האם נכון שאימהות ישתפו את בנותיהן באותה מידה שהבנות משתפות את האימהות? האם נדרש ריחוק כלשהו כדי לכונן מערכת יחסים המושתתת על קרבה אך גם כוללת גבולות?
קראו עוד:
מערכות יחסים בין אימהות לבנותיהן אינן סימטריות בהגדרתן, וברור שבנות לא יכולות וצריכות להכיל את האמהות שלהן באותו אופן שהאימהות מכילות אותן. עם זאת, כדי שתיווצר קרבה במערכת היחסים, האם לא יכולה להישאר מסתורית ומרוחקת, ונדרשת מידה רבה של גילוי לב ואותנטיות, תוך התחשבות בגילה של הבת ובמה שהיא יכולה להכיל.
אימהות ובנות אינן חברות. הן מקיימות מערכת יחסים שיש בה אלמנט חברי, אך יש בה גם רבדים נוספים ואחרים. במערכת יחסים בריאה בין אם ובתה ישנה קירבה ועם זאת גם תחושת נפרדות, שכוללת הכרה בכך שהאם ובתה שונות זו מזו, מקיימות חיים נפרדים, לא חייבות להיות כל הזמן ביחד ולא חייבות לדעת הכל זו על זו.
3. עצה מועילה: אל תנסו להיות חברות של בנותיכן. הבינו שבמערכת היחסים הזאת יש לכם מגוון תפקידים ונסו לייצר תנועה וזרימה מתפקיד לתפקיד בלי "להיתקע" רק בפונקציה רגשית אחת (למשל של חברה, או של מציבת גבולות או של מחנכת).
אין צורך להיראות מושלמת
לאמהות יש תפקיד משמעותי כמודל עבור בנותיהן. בנות לומדות מאימותיהן על דרך ההזדהות והחיקוי או על דרך ההיפוך (דרך הניסיון להפוך לשונות מאימן). הן מתבוננות על אימותיהן כשהן מתקשרות עם הסביבה, עובדות, מנהלות זוגיות, ומתפקדות כאימהות.
הן לומדות ומפנימות דפוסי תקשורת של אימותיהן והתייחסות לנושאים שונים שהם חלק מהחיים. למשל, התייחסות לעבודה וכסף (האם חשובה המשמעות בעבודה או שזה רק אמצעי להתפרנס? האם חשובה העצמאות הכלכלית של נשים?), התייחסות למיניות (האם יש להתבייש במיניות או לחגוג אותה?) התייחסות להורות (האם זאת הנאה גדולה או מטרד?) ועוד.
המודל האימהי האידאלי אינו מודל מושלם. הוא מודל של אם מתפקדת, אוהבת וחומלת אבל לעיתים גם פגיעה ובעלת חולשות. מודל של אישה שמרוצה מעצמה גם כשאינה מושלמת. מודל של אישה שמודה בטעויות שלה ומכירה בכך שהתהליך והכוונה חשובים לפעמים יותר מהתוצאה.
מודל של אם שנתפסת על ידי בתה כמושלמת יכול ליצור אצל הבת ציפייה בלתי ריאלית למושלמות והיעדר יכולת להתמודד עם כישלונות ואכזבות בחייה.
4. עצה מועילה: אל תנסו להסתיר מהבנות שלכן התלבטויות, מהמורות וכישלונות. אל תנסו להציג תמונה מושלמת של עצמכן. זיכרו שהן לומדות מכן שיעורים חשובים בקבלה עצמית ובכך שמותר להיכשל ולטעות כדי לצמוח.
וביום זה שמוקדש לנשים ונשיות הביטו בעין חומלת גם על מערכות היחסים המשמעותיות שלכן, עין חומלת שיש בה קבלה של מה שהתפספס והוחמץ, אבל גם תקווה ואמונה שהכל בר תיקון ושהקשר והאהבה יכולים לרפא פצעים, לסייע בעת משברים, ולצמוח למערכות יחסים מתגמלות וטובות.
