הורה שרואה את הילד שלו יושב בבית לבד בלי חברים, מרגיש כאב עצום, וזה עדיין כלום בהשוואה לתחושות הבדידות של הילד. הסיבות להימנעות מקשר חברתי הן רבות ומגוונות, החל מערך עצמי נמוך, ביישנות מוגברת, קושי להתמודד עם תסכולים וסיטואציות חברתיות. איך מבררים מה מונע מהילד ליהנות מחברה ואיך אפשר לסייע לו לפתח כישורים חברתיים?
הילד חברותי? אפשר לזהות כבר בתחילת הדרך
הפעולות שבונות את הילד לאורך זמן מתחילות כבר מלידה וכדאי לעבד מסרים חברתיים ולשלב אותם בשיח המשפחתי, כך שאם יעלה בהמשך קושי, ההורים ידעו לזהות בשלב מוקדם.
תשומת לב ורגישות הורית יסייעו בהתמודדות עם תחושות אלו. עודדו, הקשיבו, תמכו והבליטו תכונותיהם הטובות בפניהם, כדי לחזק את חוסנם הנפשי. מומלץ לדבר בפתיחות גם על התכונות או היכולות הפחות טובות ולעודד את הילד להשתפר, תוך מתן תשומת לב והפגנת שמחה על כל שיפור, על מנת לסייע לו בהגברת הערך והדימוי העצמי.
ילדים צריכים חברים כבר בגילים צעירים מאוד. חשיפה מוקדמת לחברים תאפשר לילד לפתח מיומנויות חברתיות חשובות, כגון דחיית סיפוקים, חלוקת משחקים או התמודדות עם תסכולים.
מומלץ לארגן מפגשי חברים מהגן בבית או בחוץ. הקשיבו לשיח ביניהם, בחנו את התנהגותו של הילד שלכם - האם נתקל בקושי או זורם? האם מחייך ושמח או נראה טרוד? האם הוא דומיננטי במפגש? כל אלו יתנו להורים כלים לזהות את היכולות החברתיות של הילד.
עם ילדים גדולים יותר אפשר לפתח את התצפית גם לשיח לאחר המפגש, כדי להרחיב את המידע ולהכיר יותר את אופי החברות. רצוי להתמקד בשאלות פתוחות ופחות הבעת דעה או ביקורת, גם אם מזהים במהלך המפגש בעיה כלשהי.
קראו עוד:
הבחנתם בקושי חברתי? אפשר להשוות עם מפגשי חברים אחרים כדי לבחון את התנהלות הילד בסיטואציות שונות ולהתייעץ עם הצוות החינוכי לגבי התנהלותו בזמן הפעילות וההפסקות במסגרת.
חברות אמיתית אינה נמדדת בכמות אלא באיכות הקשרים. מספיק לדעת שיש לילד 3-2 חברים טובים שרוצים להיות סביבו ואוהבים את חברתו, לפעמים זה שווה יותר מעשרה או מאה.
אתם מהווים דוגמה
בית דינמי ומשפחה שמחה, שנוטה לארח חברים ובני משפחה, מהווה דוגמה וערך חשוב לילדים על חברות. לכן, גם אם ההורים מופנמים יותר, כדאי להתאמץ ולאפשר לילד חוויה חברתית ולעודד אותו ליזום קשרים, גם אם זה פחות נוח להורים.
חברות מתחילה כבר בקשרים עם האחים, ולהורים תפקיד חשוב - האם אתם מתערבים מדי בריבים או ויכוחים ביניהם? איזה צד אתם נוטים לקחת וכיצד אתם פותרים את הסוגיות? הבחינו מתי להתערב ומתי לא ונסו לזהות קשיים שעולים בקשר כדי לסייע להם בפתרונות במעגלים החברתיים החיצוניים.
ככל שההורים גמישים יותר עם הילדים, כך יהיה לו קל יותר לפתח קשרי חברות. לעומת זאת, בבתים בהם הכול מאוד ברור והכללים קשוחים, הילד בעיקר מציית ופחות מצליח להביא את עצמו אל הקשר ועלול לגלות קושי בסיטואציות חברתיות. לדוגמה: ילד עלול לחשוש להזמין הביתה חבר שההורה מפגין כלפיו או כלפי הקשר עמו אנטגוניזם, ובכך נמנע מקשר חברתי טוב.
לחץ חברתי
חברות בין ילדים עלולה להיות גם שלילית, בעיקר כשהיא מערבת לחץ חברתי והילד נדרש לבצע דברים שהוא רואה אותם כשגויים. התנהלות הורית נכונה היא דרך אחת לזהות. למרות החשיבות לכבד את חוקי וכללי הבית, יש לעשות בגבול הטעם הטוב.
הורה שמתעקש עם הילד ללא שום אפשרות לחרוג מבלי לתת משקל כלל לרצון הילד, מלמד אותו לציית בכל מחיר, לכן, חשוב להקשיב לילד ולאפשר לו להביע דעה, גם אם היא מנוגדת לזו שלכם כהורים, וגם אם ההורה עומד על דעתו, יש לציין בפני הילד מהו הרציונל שעומד מאחורי ההחלטה.
ילדים בגיל הרך ועד גיל עשר עלולים להיות מושפעים מלחץ חברתי במובן השלילי, בעיקר אם בעלי ביטחון עצמי נמוך, קושי בהערכה עצמית או מספר מועט של חברים. הלחץ החברתי גורם להם לשנות את גישתם או התנהגותם, כדי לרצות את החברה ולחוש רצויים.
איך תגלו שהילד שלכם מושפע שלילית?
מילת המפתח היא מעורבות. היו ערניים לסוג ואופי הקשרים החברתיים של הילד, הכירו את החברים של הילדים ואת הוריהם (בהסעות לפעילויות, במפגשים בבית, בעזרה במשימות לימודיות). במקביל, לא לוותר על שיח פתוח עם הילדים על הנעשה במסגרת החברתית, להתעניין בתחביבים ובבילויים שלהם, לבדוק מה משותף להם ולחברים.
היו קשובים לשינויים במצב הרוח - האם הוא מאושר? האם עצוב? האם מסתגר או כועס? אם משהו לא נראה תקין, שאלו שאלות, ברגישות ותוך שאתם משדרים לו תמיכה וביטחון ועודדו אותו לשתף בתחושותיו.
חשוב לשוחח עם הילד באופן גלוי ופתוח, מבלי להעביר ביקורת, על הסכנות הקיימות בכל מערכת חברתית או חינוכית, על גורמי סיכון ועל הדרכים בהן יוכל לשמור על עצמו מפני היגררות למקום שלילי.
במקביל, חשוב לעבוד איתו על הגברת הביטחון העצמי וההערכה העצמית, תוך תמיכה בבחירות ובהחלטות שלו, לעודד לחברות אמת, גם אם היא מצומצמת, ולחדד את ההבדלים בין ידידות וחברות וירטואלית לבין חברות אמת.
הכותבת היא מנהלת תחום מרכזי הורות ומשפחה בחברה למתנ"סים הארצית, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה ותואר שני לחינוך בגיל הרך מהאוניברסיטה העברית
