התקופה הזו גורמת לנו יותר מתמיד לשנות, לייצר הרגלים חדשים ולהיות יצירתיים - מונח שכולם כל כך אוהבים להשתמש בו. אבל מה זה אומר בפועל, ואיך אפשר לנצל את הזמן הזה עם חשיבה חיובית וראייה קדימה?
"התקופה הזאת מחייבת אותנו ללמוד להסתגל למצבים חדשים", מסבירה שירלי יובל-יאיר, פסיכולוגית, מרצה לפסיכולוגיה חיובית וסופרת ילדים. "יש ברשותנו מאגר של מיומנויות כדי להתמודד תחת לחץ, וכדי להתמודד עם משבר אנחנו מבינים שחייבים למצוא פתרונות, ילדים ומבוגרים כאחד".
למה הכוונה?
"הריחוק החברתי למשל יצר קשרים דרך זום, ולימד ילדים דרכים יצירתיות לשחק יחד. רואים המון ביטויים של יצירתיות שגדלה, כי אין ברירה והילדים היו חייבים להסתגל למצב החדש".
דבר נוסף שהתקופה יצרה הוא גמישות בתנאים - "כל תוכנית כתובה בעיפרון, הכול יכול להשתנות בכל רגע", מסבירה יובל-יאיר, "כמו למשל ילדים שלומדים בקפסולות ואז עוברים ללמידה מרחוק. זה מאפשר לפתח את שריר החשיבה, משום שהם לומדים בכל פעם שהתנאים באותו רגע לא מאפשרים להם להתקדם. כדי להצליח להתקדם הם חייבים להתגמש ולהתפתח, וזה שיעור חשוב".
גם ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית ומחבר הספר "להמציא מחדש - הורות וחינוך במאה ה-21", חושב שמי שלא יתגמש יתפספס: "כל הזמן דיברנו על העולם החדש, והנה זה הגיע, קיבלנו ביקור בעתיד. אנחנו רואים את הטלטלה ומבינים כמה חשוב להיות חדשני. לא עוד סיסמאות אלא מציאות".
מה זה אומר בפועל?
"אנחנו צריכים להשתנות מהיסוד, רצף של בית-הורות-חינוך. חלק מהאנשים מבין ואחר מדחיק. אם היה דגש בעבר על מיומנויות קשות - מתמטיקה, שפה ומדעים - היום מבינים יותר ויותר שצריך לחדד את המיומנויות הרכות - היכולת לפתור ולהיות בעלי תושייה - אחרת נלך לאיבוד.
"גם הילדים מבינים, הם שומעים ורואים מה קורה, רואים את העולם מיטלטל. קורים דברים דרמטיים, והם מבינים את הצורך לחזק את המיומנויות הרכות בגמישות מחשבתית, במוטיבציה פנימית ובחוסן נפשי. זה לב-ליבה של הסיטואציה החדשה שבה אנחנו נמצאים. אם בעבר דיברו על התמדה, ידע, נחישות וכמה חומר למדנו, בעידן של היום מבינים שזה לא מספיק".
קראו עוד:
לדברי יובל-יאיר, ילדים מושפעים מהלך הרוח של ההורים: "אם ההורים עצבניים וחשים תסכול, הילדים יושפעו, אבל אם ההורים יקבלו ברוח טובה את השינויים, יש להם הזדמנות ללמד את הילדים ערך חשוב - אם משהו אחד לא עובד, מנסים אחר, בונים תוכניות ורוקמים מחדש. פספסנו משהו אבל הרווחנו אחר.
"כדאי לחפש ביחד עם הילדים את הדרך, להבין שזה המצב הקיים ונחשוב איך עושים ממנו משהו נעים, איך משנים כיוון. ימי הקורונה, עם כל הקושי, הם הזדמנות של ההורים להקנות כלים עבור הילדים איך להתגמש, לתכנן תוכניות לזמן קצר, ללמוד אותם לא להתאכזב ולחשוב צעד קדימה".
יהודית כץ, מאמנת ומרצה המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית, מחברת הספר "חושבים טוב - להעז לחיות את החיים המתאימים לך", מסבירה שחשוב ביותר להפנים כי התקופה הזו גורמת לנו לחשוב אחרת: "מי שיצליח למצוא דרך לשנות הרגלים ודפוסי חשיבה, יוכל להתאים את עצמו למצב החדש וייפגע פחות.
"אחת הסיבות היא שרוב חיינו אנחנו יודעים שיש דרך אחת נכונה - לעבוד, לחיות, לגדל ילדים. כשהמציאות החיצונית משתנה ברגע אחד, אנחנו תקועים כי הדרכים הישנות לא עובדות. אנחנו צריכים ליצור דרך חדשה. נוצרה סיטואציה אחרת, שמזמנת שינוי בדפוסי החשיבה. במובן הזה דווקא לילדים יהיה קל יותר, הם רואים אפשרויות רבות בקלות, הם יצירתיים".
אפשר לשנות הרגלים ודפוסי חשיבה?
"זה קודם כל שאלה של רצון, האם אנחנו בכלל רוצים לשנות? למצוא דרך אחרת? אם כן, נחפש דרכים חדשות, ננסה להתמיד בהן, להפוך אותן להרגלים חדשים. אבל אם לא, בהזדמנות הראשונה נחזור להרגלים הישנים".
לדברי ד"ר דורון, "הורות יצירתית היא המקום שבו הורים מגדלים ילדים שפותרים בעיות, הורות תוך כדי תנועה, מגלים ביחד עם הילדים. אם העולם בלתי צפוי, לא לחפש תוכניות לטווח רחוק אלא להבין מה קורה עכשיו, לשנות תוך כדי תנועה, להיות גמישים ולפתור בעיות.
"הורות יצירתית היא המקום שבו הורים מגדלים ילדים שפותרים בעיות"
"הבית הוא המפתח ליצירתיות. אם נהיה נוקשים עם הילדים, לא נצליח להתקדם. הילדים סתגלנים, מתמודדים עם שינויים ומפתחים סקרנות, וההורים צריכים לאפשר להם, לא ללמד אלא לסמוך על הילדים.
"למשל, במקום לתת הוראות מתי ללכת לישון ומתי להתקלח, לאפשר לילד לנהל את עצמו, לחוות, לפתח כישורים. הילדים לא יודעים לנהל את עצמם ואנחנו לא נותנים, כי אנחנו מגוננים מיד, אבל אם לא אהיה עצמאי, בעולם החדש אין לי מה לחפש, זו תפיסה שונה. הורים צריכים לבחור את הערכים החשובים להם, שהם הבסיס, ובתחומים אחרים לאפשר לילדים את החופש לנהל את עצמם ולקחת אחריות".
מלבד עניין היצירתיות, יש בתקופה הזו דגש על זמן איכות משפחתי שרובנו לא הכרנו במינונים כאלו. "חלק מההורים עובדים מהבית, הילדים מרוויחים נוכחות של ההורים ואוכלים צהריים ביחד. אומנם לא נוסעים לחו"ל, אבל כולם גילו את הטבע", אומרת יובל-יאיר.
כץ מוסיפה: "עבור אנשים מסוימים פתאום הייתה הבנה שזה נוח ויעיל, ומדוע צריך לנסוע שעתיים בפקקים לעבודה? החיים הפכו קצת יותר פשוטים. טסים פחות, קונים פחות. מה נשאר? מה שבאמת חשוב - המשפחה, החברים הקרובים, מעריכים יותר את הדברים הקטנים.
"התקופה הזו שמה דגש על המשפחתיות, הזמן ביחד, הקהילה. אנחנו מבלים יותר זמן עם הילדים, עובדים מהבית והילדים סביבנו יותר שעות. זה דורש יצירתיות להקניית הרגלי עבודה ומנוחה חדשים, וכמובן תיאום ציפיות מול בן/בת הזוג".
כץ מחדדת כי זוהי הזדמנות ליצור קשרים עם הילדים ולחבר אותם לעולם שלנו: "אם עד עכשיו היינו במסגרת העבודה והם בבית, עכשיו אנחנו ביחד. זה מייצר שיח וחשיבה, הם נחשפים למה אנחנו עושים, לומדים על העבודה שלנו, שומעים את השיחות ואיך מתארגנים על סביבת עבודה.
"נוצר שיח סביב 'עבודה', שלפני כן הייתה מושג מופשט ולא ברור עבורם. בעיקר, יש מסר ודוגמה אישית חשובים בזה שהם רואים אותנו עובדים, שזה מעניין אותנו, שאנחנו מסורים למטרה שחשובה לנו ומשקיעים בה. הם רואים בנו יותר זהויות, אנחנו לא רק אמא ואבא, אנחנו גם מייצרים ערך במקומות אחרים".
ד"ר דורון: "הורים צריכים 'להמשיך מחדש' ולא להמציא מחדש. כלומר, לקחת את הקיים, את הדברים הטובים שהם לימדו את הילדים, הכלים הטובים, ולעשות טוויסט, לייצר שינויים, לנצל את הכישורים ההוריים שיש להם.
"הורים יכולים להיות מאוד טובים ומוכשרים בעבודה, אבל בבית הם שוכחים את האינטואיציה ועסוקים בלתת הוראות. העולם משתנה, אנשים משתנים. מכניסים שינויים קטנים ומייצרים שינויים גדולים. זה מורכב אבל אפשרי".
אז ברור שקיבלנו זמן משפחתי ואפשרות לפתח את היצירתיות של הילדים ושלנו, אבל איך מתקדמים מפה? "לילדים יש מוטיבציה פנימית ללמידה", אומרת כץ. "לכל ילד יש החוזקות, תחומי עניין, והדרכים שלו ללמוד בשמחה.
"כשאנחנו בבית, יש לנו יותר אוטונומיה להחליט מה קורה עם הזמן שלנו, וכך אוטומטית יותר מקום לפתח את הכישורים, ללמוד דברים מסקרנות ועניין ולא מטעמים כמו ציונים ומשמעת שהם מוטיבציה חיצונית".
עוד היא מוסיפה, "אם יש ילדה שאוהבת לרקוד והיא בבית, שתפתח יוטיוב ותתאמן. להורים יש תפקיד חשוב, והוא לנצל את ההזדמנות ולעזור, להציע, ללמד אותם איך מוצאים מידע ומתאמנים לבד. זו הזדמנות בשבילנו כהורים לפתח את הכישורים האוטו-דידקטיים שלהם.
"אחד הדברים הכי חשובים לעתיד הוא שאנחנו יכולים לעזור לילדים לפתח ולטפח את האהבות והכישרונות שלהם. לראות את החוזקות שבהם, מה שבבית הספר לעיתים יכול להיות מאתגר יותר. אני ממליצה לשאול את הילד מה מעניין אותו, ליזום פרויקטים ביחד, ממש כמו שקורה בעולם של הגדולים. לצלם סרטים, לאפות מאפים או לתכנת קוד".
מה יכולים הילדים להרוויח מהתקופה?
יובל-יאיר: "ילדים רגילים לקבל על בסיס יומי ואף שעתי את מה שהם רוצים. עבורם הכול כאן ועכשיו. יכולת גמישות מחשבתית תאפשר להם להבין שהם לא יכולים כל הזמן לקבל את מה שהם רוצים, וצריך ללמוד לעבוד עם הקיים.
"גם האמון שלהם כלפי עצמם יעלה כשהם יראו שהצליחו להתגבר על המשבר, יטפחו לעצמכם על השכם, יגלו שיש להם כוחות ושהם יכולים להתמודד עם הכול. זו לא קלישאה.
"כדי שהשיעור יימשך לאורך זמן צריך להתמיד, אחרת נחזור לדפוסי התנהגות קודמים. שום שיעור לא יישאר אם לא נמשיך לעבוד עליו. אם השיעור קצר, הם יחוו אכזבה. צריך לזכור שלא בחרנו את הקורונה, אבל האופן שבו נלמד להתנהג הוא חשוב. פתיחות מחשבתית היא המפתח".
