ילדים נמנעים לעיתים קרובות מפעולות כמו ללכת לחברים, ללכת לחוגים, לדבר בפני הכיתה, לישון לבד, להישאר לבד בבית וללטף כלבים. הרבה פעמים הימנעויות אלו אינן דבר של מה בכך, שכן אלה פעולות שאי עשייתן מצמצמת את ההתמודדות של הילד עם מושא החרדה ויחד עם זאת משמרת אותה.
חרדה היא אחת הדאגות הנפוצות ביותר בבריאות הנפש בקרב ילדים ומבוגרים, ומשפיעה על למעלה מ-20% מהילדים והמתבגרים לאורך החיים.
ילדים צעירים רבים הסובלים מחרדה הם מה שמכנים "ילדים טובים" או "ילדים נוחים", כלומר ללא בעיות התנהגות מפריעות, ובשל כך לא פעם ניתן בקלות לפספס את החרדה שממנה הם סובלים.
לחלופין, ישנם ילדים המאופיינים על ידי התנהגויות מפריעות ומציקות היכולים להיות מתויגים כבעלי הפרעת קשב וכדומה, כאשר למעשה הם סובלים מחרדה, ומה שאנו רואים זה הביטוי ההתנהגותי שלה.
קראו עוד:
המורכבות היא ששני התרחישים הללו גורמים לכך שילדים ובני נוער רבים לא מצליחים לקבל את העזרה שהם זקוקים לה כתוצאה מהחרדה שממנה הם סובלים. למרבה הצער, חרדה לא מטופלת יכולה להוביל לדיכאון בבגרות, להחמצת הזדמנויות בקריירה ובמערכות יחסים, שימוש מוגבר בחומרים מסוכנים וירידה באיכות החיים.
חשוב לומר כי דאגה, פחד וחרדה של ילדים יכולים להופיע בשלל דרכים וצורות. כל הילדים חווים פחדים בשלבים ספציפיים של חייהם, וזהו גם חלק נורמלי מתהליך ההתבגרות.
כאשר הדאגות והפחד מוגזמים הם עלולים לגרום למצוקה ולהשפיע על התנהגות הילד, להפריע בשינה, להשפיע על האכילה ועל מצב הרוח.
סימנים של הפרעת חרדה
כאשר ילדים צעירים חווים חרדה הם לרוב לא יודעים להבין או לבטא את מה שהם חשים. לעיתים נראה התנהגויות כמו: רגזנות יתר, קושי לישון, התעוררויות מרובות בלילה, חזרה להרטבה במיטה או חלומות רעים.
אצל ילדים גדולים יותר ניתן לשים לב לחוסר ביטחון לנסות דברים חדשים, קושי להתמודד עם אתגרים יומיומיים ופשוטים, קושי להתרכז, בעיות בשינה או באכילה, התפרצויות כעס, ריבוי מחשבות שליליות או חשיבה שדברים רעים עומדים לקרות, הימנעות מפעילויות יומיומיות, כמו לראות חברים, לצאת לציבור או ללכת לבית הספר.
הסימפטומים הללו של הפרעת החרדה הם תוצאה של תגובת ה-"fight or flight" (הילחם או ברח), שהיא תגובה אוטומטית של הגוף לסכנה, שבמהלכה משתחררים בגוף כימיקלים טבעיים המכינים אותנו להתמודדות עם הסכנה.
כימיקלים אלו משפיעים על הנשימה, השרירים, הדופק, מערכת העצבים ומערכת העיכול. במצב של חרדה, המערכת נמצאת בעוררות-יתר גם כשאיננו זקוקים לה.
אפשר לדמות את זה לאזעקה של רכב המופעלת כתוצאה מניסיון גניבה של הרכב אל מול אזעקה של רכב המופעלת בגלל רוח חזקה או שמישהו פשוט נשען על הרכב. במקרה השני אין צורך באזעקה מאחר שאין מצב ממשי של סכנה אך היא בכל זאת פועלת. כך גם פועל הגוף במצב של חרדה.
מהם הגורמים להפרעת חרדה?
- גנטיקה - ילד שלו הורה הסובל מהפרעת חרדה עלול בסבירות גבוהה יותר לסבול גם הוא מחרדה.
- פעילות כימית במוח - למשל מחסור או עודף בכימיקלים שונים (נוירוטרנסמיטורים) במוח.
- מצבי חיים שונים - התמודדויות שונות של החיים יכולות להיות מלחיצות וקשות להתמודדות כגון אובדן, מחלה קשה, אלימות, התעללות פיזית או נפשית, אלו יכולים לגרום להפרעות חרדה אצל ילדים.
- התנהגות נלמדת - ילדים לומדים דרך צפייה התנהגות של בני משפחה אחרים אשר הם עצמם מתוחים, לחוצים מאוד או חרדים.
איך לסייע לילד להתמודד עם החרדה?
1. לדבר עם הילד על הדאגות שלו, לשאול אותו ממה הוא מודאג ולהראות לילד שאני כהורה מבין כיצד הוא מרגיש.
2. אצל ילדים בוגרים יותר אפשר ורצוי להסביר מהי בכלל חרדה וכיצד היא מפעילה ומשפיעה מבחינה פיזית על הגוף. הדימוי של חרדה לגל העולה ולאחר מכן יורד ונרגע עוזרת מאוד להבין ולהתמודד.
3. לעזור לילד למצוא פתרונות לדאגות שלו שאינם בצורה של הימנעות אלא התמודדות מדורגת. למשל אם ילד פוחד ללכת לישון לבד, היענות של הורה במובן של אשב לידך כל ערב עד שתירדם, אינה מסייעת בהתמודדות עם תחושת החרדה, אלא מאפשרת הימנעות ממנה.
4. אם החרדה של הילד חמורה ומשבשת את מהלך החיים התקין חשוב וכדאי לשקול קבלת עזרה. חשוב לדעת כי בחרדה ניתן וחשוב לטפל. חרדה יכולה לגרום לסבל רב ואף להוביל לדיכאון גם בקרב ילדים.
הכותבת היא מטפלת מוסמכתLi-CBT במבוגרים, מתבגרים וילדים ומדריכת הורים
