(צילום: משי בן עמי, אבי חי)
עוד מוקדם לסכם את שנת 2020. אולי רק בפרספקטיבה של שנים נדע לומר מה השנה הזאת עשתה לנו כיחידים וכחברה. ניתן כבר לומר שאחד התחומים שהושפעו מאוד משנת הקורונה הוא התא המשפחתי. הסגרים, הלחץ הכלכלי, החרדה מאי הוודאות כל אלה הובילו לשורה של השלכות על המקום שאולי יותר מכל מקום שהינו בו השנה – הבית. סקרנו חמש מגמות מרכזיות שהתרחשו השנה והשפיעו על חינו הזוגיים, ההוריים והמשפחתיים.
1. בעקבות הקורונה - עליה משמעותית בשיעור הגירושין
הסגר הראשון הביא לגל גירושין גדול, לא רק בארץ אלא בעולם כולו. עורכי הדין מספרים שהם לא זוכרים תקופה כה עמוסה. הסגר השני תפס אותנו קצת יותר מוכנים וקצת יותר מנוסים. זוגות שהיו מצויים במשבר עוד מתקופת הסגר הראשון אך עדיין התגוררו יחדיו, הזדרזו להפריד מגורים כדי לא למצוא עצמם שוב באותו סיר לחץ תחת קורת גג אחת.
הסגר יצר תא לחץ משפחתי שכלל לא רק משפחתיות כפויה, אלא גם שהיה רצופה עם הילדים ומריבות על רקע הצורך לטפל בהם, לחצים כלכליים משמעותיים, העדר שסתומים לשחרור הלחץ כמו מפגשים עם חברים, יציאות למסעדות או נסיעות לחו״ל ותחושת חוסר ודאות כללית.
לצד זה, לא מעט זוגות שידעו שדרכם המשותפת הגיעה לקיצה, דחו את הפירוד הפיזי משיקולים כלכליים. בתוך כמעט מיליון מובטלים מצויים לא מעט שלא יכולים להרשות לעצמם להתגרש דווקא כשהם מובטלים או מצויים בחל"ת ועתידם התעסוקתי והכלכלי מעורפל, ולפיכך גוזרים על עצמם ועל בני משפחתם חיי סבל בסגר.
2. חרדה בציבור הישראלי מכמות מקרי הרצח של נשים על ידי בני זוגן
השנה התרחשו כמה אירועים קשים מאוד של אלימות בין בני זוג, ו-20 נשים נרצחו עד כה על ידי בני זוגן. מספר מחריד. לבתי המשפט יכולות מצומצמת להתמודד עם אלימות במשפחה, בעיקר באמצעות צווי הגנה המרחיקים את בן הזוג האלים לתקופות קצובות.
אפשר לתקן את החוק למניעת אלימות במשפחה ולהתנות חזרה הביתה עם תום צו ההגנה בהצגת אישור על לפחות עשרה מפגשים טיפוליים
צווי הרחקה אינם מטפלים בבעית האלימות אלא רק מרחיקים אותה. טיפול אמיתי בבעיה מצריך שינוי חקיקה, הקצאת תקציבים משמעותיים לטיפול באלימות והקדמת הטיפול בבעיה לראש סדר העדיפויות החברתי והמשפטי.
כך למשל אפשר לתקן את החוק למניעת אלימות במשפחה ולהתנות חזרה הביתה עם תום צו ההגנה בהצגת אישור על לפחות עשרה מפגשים טיפוליים. גם בהתייחסות לילדים ניתן וצריך לעשות יותר.
קראו עוד:
צווים למניעת אלימות במשפחה אינם מרחיקים בדרך כלל את ההורה האלים מילדו אם האלימות אינה מופנית כלפי הילד, על אף שברור שלאלימות כלפי האם ישנה השפעה ישירה ועקיפה על נפשו של הילד. אחת הדרכים להתמודד עם הנזקים העקיפים והישירים הנגרמים לנפשם של ילדים המתגוררים בבית אלים היא לחייב את ההורה האלים לממן טיפול נפשי ורגשי לילדים.
3. הכנסת דנה בהצעת חוק למניעת אלימות כלכלית
אלימות כלכלית מסוכנת לא פחות מאלימות פיזית, בין היתר כי היא יוצרת תלות, הופכת את התא המשפחתי לבית כלא ומאפשרת התעללות ללא יכולת לברוח. ח״כ אריאל קלנר וחבריו לליכוד התנגדו להצעת החוק למניעת אלימות כלכלית, בין היתר מחשש למשפטיזציה של היחסים בין בני הזוג. הכוונה היא שלשיטתם יש סוגיות זוגיות שצריכות להיות מטופלות ברמה הזוגית (כמו למשל מחלוקות לגבי כסף) ולא לקחת כל דבר לבית משפט.
אלימות כלכלית לא מותירה סימנים. היא בדרך כלל סמויה מהעין ולוקח זמן לאתר אותה. לעיתים היא מתחילה בקטן. הם רבו והוא גזר לה את כרטיס האשראי, אבל החזיר למחרת יחד עם זר פרחים. לעיתים היא גדלה עם השנים והופכת לטרור אמיתי. בעקבות ההתנגדות העזה הצעת החוק טרם אושרה, אך לא ירדה לחלוטין מסדר היום, ויתכן שתאושר, בשינויים שיערכו בה, במהלך 2021.
4. פיילוט של טיפול בניכור הורי בכל בתי המשפט
ניכור הורי הוא אחת התופעות הכואבות בחלק מהליכי הגירושין, כשאחד מבני הזוג מסית שוב ושוב את הילד או הילדים כנגד ההורה השני, עד שאותו ילד מנתק קשר עם ההורה נגדו הוסת. באוקטובר השנה פרסמה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, נוהל חדש ל"טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים, שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם".
הנוהל מציב כללי טיפול אחידים במקרי "ניכור הורי", באמצעות יצירת מנגנון של טיפול דחוף בבקשות בעניין חשש לניכור הורי. מטרת הנוהל הא לאפשר פתרונות מהירים למקרים הם מתפתח ניכור הורי.
הנוהל פורסם על רקע חוסר האחידות בטיפול בתיקי "ניכור הורי" בבתי המשפט לענייני משפחה, כאשר כל בית משפט בחר בדרך טיפול משלו. נוהל אחיד, מהיר ויעיל לטיפול במקרי ניכור הורי עשוי לצמצם את התופעה, שכן חלוף הזמן מקשה על הטיפול ומעצים את הנתק בין הילד המנוכר להורהו.
נוהל אחיד, מהיר ויעיל לטיפול במקרי ניכור הורי עשוי לצמצם את התופעה
5. שלילת אפוטרופסות מהורה שרצח או אנס
השנה נסער הציבור כשהיה עד לכמה אירועים אבסורדיים בהם משפחות של נשים נרצחות נאלצו לערב בהחלטות הנוגעות לילדים היתומים את האב הרוצח. התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שהתקבל החודש שולל אפוטרופסותו של הורה שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות רצח או ניסיון לרצח כלפי ההורה השני או כלפי אחד מילדיו, או בגין עבירות אינוס או מעשה סדום ביצע באחד מילדיו.
אפוטרופסותו של הורה על ילדו מקנה לו זכות לנהל את חייו - בין היתר יכול האפוטרופוס לקבוע היכן הילד יתגורר, האם יופנה לאבחון, האם יוכל לעשות שימוש בטיפול תרופתי כזה או אחר, באיזה מוסד חינוכי ילמד או האם יוכל לקבל טיפול נפשי.
בידי הורה שהואשם והורשע בעבירות אלו הכוח לנהל את חיי ילדו מבית המאסר, וכך בהעדר הסכמה או שיתוף פעולה של ההורה הכלוא, יכול למצוא עצמו ההורה האחר פונה שוב ושוב לבית המשפט כדי שיאשר התנהלות עם הקטין. התיקון לחוק יאפשר שלילת אפוטרופסות ויקל על חיי הקורבנות שגם כך עסוקים בהישרדות ושיקום.
