מחקר חדש קובע: ילדים להורים חד מיניים סובלים פחות מבעיות התנהגות
(צילום: חגי דקל)
"ילדים שגדלים להורים חד-מיניים לא מתמודדים יותר עם בעיות התנהגות מילדים להורים הטרוסקסואלים, אלא לפעמים אפילו דווקא פחות". כך עולה ממחקר ישראלי שהשווה לראשונה בין מודלים של משפחות שבהן הילדים נולדו בעזרת שימוש בטכנולוגיות פריון כמו פונדקאות במקרה של זוגות אבות הומואים, תרומת זרע עבור זוגות של אימהות לסביות), והפריה חוץ-גופית במקרה של זוגות הטרוסקסואלים.
במחקר, שפורסם לאחרונה בארצות הברית (Journal of Child & Family Studies), השתתפו 72 אימהות לסביות שהרו מתרומת זרע, 78 אבות הומוסקסואלים שהסתייעו בפונדקאות, ו-72 הטרוסקסואלים שהפכו להורים בשימוש בטכנולוגיות פריון. כולם הורים לילדים בגילי שלוש עד 10.
קראו עוד:
ההורים השיבו לשאלות בנושאי תפקוד הילדים, שהתמקדו, בהפרעות התנהגות כמו חוסר גם שקט והיפראקטיביות, התקפי זעם, התנהגות אלימה, רווחה פסיכולוגית של ההורים כמו רמות דיכאון, שביעות רצון מהחיים, תמיכה חברתית וחיוביות, ורמות הפתיחות והמסוגלות של ההורים לשוחח עם הילדים על דרך הגעתם לעולם.
"המחקר הסתכל על ילדים, על הורים ועל תהליכים משפחתיים - היכולת והמסוגלות של ההורה לדבר עם הילד על האופן שבו הוא הגיע לעולם, כאמור בשימוש בטכנולוגיות פריון", אומר מוביל המחקר ד"ר גבע שנקמן לכברג, פסיכולוג קליני, מרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן וראש מעבדת LGBTQ+ Psychology.
"המחקרים הראשונים בנושא, שפורסמו לפני 30 ו-40 שנים עסקו ברווחת הילדים, גל המחקרים השני עסק בהורים. המחקר הנוכחי הוא הראשון להשוות בין מודלים משפחתיים, והשפעתם גם על הילדים, גם על ההורים, וגם במיקוד על תהליכים משפחתיים הנוגעים בסוציאליזציה מול הילד באשר לאופן שבו הם ילדיהם הגיעו לעולם".
ספר על הממצאים העיקריים.
"הורים הומואים ולסביות דיווחו על פחות בעיות החצנה הקשורות להתנהגויות כמו חוסר שקט והיפראקטיביות של ילדיהם, ביחס לדיווחים במשפחות עם הורים הטרוסקסואלים. הם גם דיווחו על יותר תמיכה חברתית ביחס למשפחות אחרות. אימהות לסביות דיווחו על פחות סימפטומים דיכאוניים ויותר שביעות רצון מהחיים ביחס לדיווחי אימהות הטרוסקסואליות.
"בשלוש הקבוצות מצאנו שמסוגלות גדולה יותר לנהל שיח עם הילד על האופן שבו הוא הגיע לעולם, בעזרת שימוש בטכנולוגיות פריון, קשורה לפחות בעיות התנהגות של הילד".
אבות הומואים ואימהות לסביות דיווחו על פחות התנהגויות כמו חוסר שקט והיפראקטיביות של ילדיהם, ביחס לדיווחי הורים הטרוסקסואלים. הם דיווחו על יותר תמיכה חברתית, ואימהות לסביות דיווחו על פחות סימפטומים דיכאוניים"
מהם לדעתך ההסברים האפשריים?
"אחד ההסברים הנפוצים קשור למסע הארוך שהורים חד-מיניים עוברים עד להולדת הילדים. ההורות אינה מובנת מאליה עבורם, היא מושגת אחרי התגברות על המון קשיים. בהמשך, אם יש קושי מסוים עם אחד הילדים, לרוב הוא מטופל מהר מאוד. המשתתפים במחקר גם דיווחו על תמיכה משמעותית שקיבלו ממשפחה ומחברים. זה יכול להסביר את העזרה שבתמיכה כזאת גם כשעולים קשיים עם הילדים. לאור הדברים הללו ניתן לפרש את הדיווח על פחות בעיות התנהגות בקרב ילדים במשפחות עם זוגות הורים חד-מיניים".
ד"ר גבע שנקמן לכברגצילום: עדי כהן צדקהמסקנות הפתיעו אותך?
"הרוב לא. לא ציפינו שיהיו הבדלים בבעיות התנהגות של הילדים בין הקבוצות, או שיהיו פחות בעיות בקרב ילדים להורים חד-מיניים, משום שאלה הממצאים שהתקבלו ממחקרים שנעשו במדינות כמו ארצות הברית, הולנד ואיטליה. משמח להראות שהממצאים בארץ עולים בקנה אחד עם הממצאים מהעולם, ומראים שילדים במשפחות גאות מתפתחים בדומה לילדים במשפחות עם הורים הטרוסקסואלים - ואפילו אולי עם פחות בעיות התנהגות.
"כן היה ממצא שהפתיע, שנגע בתחושת מסוגלות לנהל שיח עם הילדים לגבי איך הגיעו לעולם. אנחנו שיערנו שאבות הומואים ואימהות לסביות ידווחו על יותר מסוגלות בניהול שיח כזה, משום שחשבנו שהם יהיו יותר מנוסים בו. ילדים במשפחות חד-מיניות וגם הוריהם נשאלים תדיר כיצד הפכו להורים, בשל ההיעדר הנראה לעין של הורה מהמין השני.
"עם זאת, מצאנו במחקר ששלוש הקבוצות לא נבדלו באופן מובהק בתחושת המסוגלות שלהם לנהל שיח עם ילדיהם על הולדתם בעזרת שימוש בטכנולוגיות פריון. ההסבר שנתנו לכך הוא שהמחקר נעשה בקונטקסט הישראלי שמאוד פתוח לכל מה שנוגע לשימוש בטכנולוגיות פריון. ישראל מוכרת בעולם כמעצמה בנושא, מספר קליניקות הפריון ביחס למטופל הוא הגבוה ביותר בעולם. בהתאמה, קיים שיח פתוח על שימוש בטכנולוגיות פריון באוכלוסייה, ללא קשר לנטייה המינית של ההורה".
4 צפייה בגלריה
"ילדים במשפחות גאות מתפתחים בדומה לילדים במשפחות עם הורים הטרוסקסואלים"
(צילום: shutterstock)
שלוש הקבוצות לא נבדלו באופן מובהק בתחושת המסוגלות שלהם לנהל שיח עם ילדיהם על הולדתם בעזרת שימוש בטכנולוגיות פריון. ההסבר שנתנו לכך הוא שהמחקר נעשה בקונטקסט הישראלי שמאוד פתוח לכל מה שנוגע לשימוש בטכנולוגיות פריון. ישראל מוכרת בעולם כמעצמה בנושא"
איך באתי לעולם
ילדים, במיוחד בגילי שלוש עד 10 שנכנסים למסגרות פורמליות כמו גן ובית ספר יסודי, נפגשים עם המון ילדים חדשים ונשאלים באשר להוריהם. הם חשופים לשאלות כמו - "אם יש לך שני אבות אז מי האימא שלך?", איך נולדת?", "בבטן של איזו אימא היית?" ועוד. הם עלולים גם לחוות הצקות סביב תשובותיהם שלעיתים יכולות להיות לא מספיק מובנות לשאר הילדים, שמורגלים במודלים של הורים הטרוסקסואלים.
"במצבים כאלה יש סיכוי לקונפליקטים ולהופעה של בעיות החצנה וקונפליקטים אלימים", אומר ד"ר שנקמן לכברג, "המחשבה שלנו הייתה שככל שההורה יקיים שיח יותר פתוח עם הילד לגבי דרך הגעתו לעולם, כאמור בעזרת שימוש בטכנולוגיות פריון, כך גם הילד יוכל להרגיש ביטחון ולהשיב לשאלות שהוא נשאל. בהתאמה, הנתיב המילולי של השיח יגבר על הנתיב ההתנהגותי של קונפליקט וביטויי אלימות".
אימהות ושבעות רצון
נתון מעניין נוסף הוא תחושה מוגברת של שביעות רצון בקרב אימהות חד-מיניות, לעומת אימהות הטרוסקסואליות. "אימהות חד-מיניות דיווחו על פחות דיכאון, ועל יותר שביעות רצון מהחיים, חוסן וחיוביות ביחס לאימהות אחרות", מסביר ד"ר שנקמן לכברג. "ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מסקנות קודמות שנמצאו בכמה מחקרים בישראל, שהראו שהרווחה הפסיכולוגית של הורים חד-מיניים יכולה להיות גבוהה יותר מזו של הורים הטרוסקסואלים.
"גם כאן, ייתכן שיש קשר לכך שלסביות והומואים נתקלים בקשיים עצומים בדרכם להורות. כאשר הם מתגברים עליהם, הם יכולים לחוות תחושת ניצחון והישג, שיכולים להתבטא בהגבהה של מדדי רווחה".
מהי לדעתך התפיסה השכיחה בציבור בנושא הזה?
"אני חושב שחלקים נרחבים מהחברה הישראלית הם בעד הכלה וגיוון, ובהתאמה גם בעד שוויון זכויות למיעוטים מיניים. גם בהקשר של הקמת משפחה. עם זאת, לצערי, כן יש בולטות רבה לקולות המתנגדים לקיומן של משפחות עם הורים חד-מיניים, לצד טענות שילדים שיגדלו במשפחות עם אימהות לסביות או עם אבות הומואים עלולים להתפתח בצורה לא תקינה, או עם תחושת חוסר.
"כחוקר, חשוב לי להדגיש שמחקרים רציניים מאוד שנעשו במספר רב של מדינות בידי חוקרים מובילים, מראים שוב ושוב שהתפתחות של ילדים במשפחות עם הורים להט"בים אינה שונה מהתפתחות ילדים במשפחות עם הורים הטרוסקסואלים. לרוב, אין הבדל בבמדדים קוגניטיביים, רגשיים, התנהגותיים, או בשכיחות של הזדהות הילד עם נטייה מינית שאינה הטרוסקסואלית. בחלק מהמחקרים, בדומה לממצאים שהתקבלו כעת בישראל, הילדים שגדלים במשפחות חד-מיניות מראים פחות בעיות התנהגות ופחות תפיסה סטריאוטיפית של תפקידי מגדר".
"מחקרים רציניים שנעשו במספר רב של מדינות בידי חוקרים מובילים, מראים שוב ושוב שהתפתחות של ילדים במשפחות עם הורים להט"בים אינה שונה מהתפתחות ילדים להורים הטרוסקסואלים"
האם יש מדד "לטובת" הורים הטרוסקסואלים?
"רוב המחקרים מראים שרב הדמיון על השוני בין הורים להט"בים לבין הורים הטרוסקסואלים, ובמובן הזה במרבית המחקרים אין תוצאות שהן לטובת צד זה או אחר. לדוגמה, במחקרים קודמים שנערכו בישראל לא מצאנו הבדלים בין אבות הומואים לבין אבות הטרוסקסואלים, או בין אימהות לסביות לבין אימהות הטרוסקסואליות, בתפיסת תפקיד ההורה או במגוון מדדים רגשיים.
"כן יש ממצאים שמצביעים על כך שהטרוסקסואלים חווים הרבה פחות סטיגמה בכל מה שנוגע להורות. כללית, ההבדלים בין להט"בים לבין הטרוסקסואלים בולטים בעיקר בקרב אוכלוסייה ללא ילדים. מאות מחקרים הראו שלהט"בים, שאינם הורים, מדווחים על יותר דיכאון, חרדה, שימוש בחומרים ופוסט-טראומה, ביחס להטרוסקסואלים. ההסבר המרכזי שניתן לממצאים הללו בכל העולם נוגע ב 'לחץ מיעוטים', כלומר בהשלכות השליליות של סטיגמה, דעות קדומות ואפליה על הבריאות הנפשית של להט"בים".
איך ממצאי המחקר מתקבלים עד כה? מה אתה חושב שיהיו השפעותיו?
"אני חושב שלמחקר יכולות להיות השפעות סביב צמצום דעות קדומות וסטיגמה באשר למשפחות עם הורים חד-מיניים, וזה חשוב במיוחד נוכח שינוי החקיקה ביולי האחרון, שמאפשר כעת גם להומואים להשתמש בשירותי פונדקאות בישראל.
"קיבלנו תגובות מהורים, הטרוסקסואלים, הומואים ולסביות, שדיברו בפתיחות על כך שנושא השיחה עם הילדים על דרך הגעתם לעולם מאוד מעסיק אותם. הממצא שלנו שמראה שככל שלהורה יותר מסוגלות לנהל שיח כזה עם הילד, כך לילד פחות סיכוי להפגין בעיות התנהגות, ולדעתי יש לכך השלכות רלוונטיות לכלל ההורים.
"הרבה הורים חוששים להיכנס לשיחה כזאת - הם לא תמיד בטוחים אם הילד מוכן, או אם הם מוכנים, ולמעשה משאירים את הסוגיה המהותית של 'איך הגעתי לעולם' ללא מענה. אנחנו מציעים לנהל שיח כזה כבר מגילים צעירים, כמובן בהתאם ליכולות הקוגניטיביות והרגשיות של הילד, מתוך התפיסה ששיח פתוח שכזה מכין את הילד לשיחות דומות שבוודאי יתרחשו גם מחוץ לבית. אפשר להסתכל על זה כסוג של חיסון - שמאפשר התמודדות מוצלחת".
