מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא שהתקשורת בין אימהות לבין הפעוטות שלהן פוחתת עד פי ארבעה בזמן השימוש שלהן בטלפונים חכמים. החוקרים שבחנו את התכנים הלשוניים שהאם מעבירה לילדיה, את רמת האינטראקטיביות של השיח, ואת התגובות שלהן, מזהירים מפני ההשלכות.
קראו עוד:
המחקר החדש, בהובלת ד"ר קטי בורודקין מהחוג להפרעות בתקשורת בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, שהתפרסם בכתב העת Child Development, כלל עשרות אימהות לפעוטות בגילי שנתיים עד שלוש. האימהות הוזמנו לצורך מחקר שבודק את הקשר בין תחומי העניין של האם לבין תחומי העניין של הילד, והתבקשו לבצע שלוש מטלות: לגלוש בדף פייסבוק ייעודי ולסמן לייקים לסרטונים ולכתבות שמעניינות אותן, לדפדף במגזינים ולסמן כתבות שמעניינות אותן, ולבסוף לשחק עם הילד כאשר הטלפונים החכמים והמגזינים הוצאו מהחדר.
"מצאנו שהאימהות דיברו עד פי ארבעה פחות עם ילדיהן בזמן שהיו עם הנייד. הן החליפו פחות תורות עם הפעוט, הגיבו פחות ואף והתעלמו יותר מפניות מפורשות של הילד. כשהן הצליחו להגיב בזמן הגלישה בפייסבוק, איכות התגובה הייתה ירודה"
"המטרה שלנו הייתה לדמות מצבים בחיים שבהם האם צריכה לשמור על הילד, ובו בזמן היא מקדישה חלק מהקשב שלה לטלפון החכם", מסבירה ד"ר קטי בורודקין. "האימהות לא היו מודעות למטרת הניסוי, ולכן התנהגו בטבעיות – כשהן מפצלות את העניין שלהן בין הפעוטות לבין הטלפונים והמגזינים. את כל האינטראקציות בין האימהות לבין הפעוטות הקלטנו בווידאו, ואחר כך סרקנו את ההקלטות פריים אחר פריים בניסיון לכמת את האינטראקציה בין האם לפעוט".
החוקרים מאוניברסיטת תל אביב הגדירו שלושה ממדים לאינטראקציות בין האימהות לפעוטות. ראשית, נבחנה התשומה הלשונית, כלומר התכנים הלשוניים שהאם מעבירה לילדה. לפי הספרות המחקרית, זהו מדד חשוב להתפתחות השפתית של הילד, ובעבר אף נמצא כי תשומה לשונית דלה גוררת אוצר מילים דל של הילד גם בגילים מבוגרים.
לאחר מכן נבחן מדד חילופי התורות, כלומר עד כמה השיח אינטראקטיבי. מדובר במדד שנחשב למנבא של התפתחות שפתית וחברתית, כאשר הילד לומד שיש לו מה לתרום לאינטראקציה, וכן של הנורמות החברתיות הבסיסיות של כל אינטראקציה חברתית. לבסוף נבחנה התגובתיות האימהית, כלומר עד כמה האם נעתרת בתגובתה לפניות הילד. החוקרים הסבירו כי מדובר במדד המורכב ממידיות התגובה ומהתאמת התגובה לתוכן.
כך למשל, כאשר הילד אומר "תראי, משאית", תגובה מצומצמת של האם תהיה - "כן, יופי", לעומת תגובה נרחבת כמו, "נכון, משאית אדומה, ראינו כזו אתמול". לדברי החוקרים, מדובר במדד משמעותי להתפתחות השפתית החברתית הרגשית והקוגניטיבית של הילד. במחקר הנוכחי נבדקו אימהות לפעוטות, אולם החוקרים מניחים שהממצאים מאפיינים גם את ההפרעה בתקשורת בין האבות לבין תינוקות, משום שדפוסי השימוש בסמארטפונים דומים בין גברים לנשים.
"לא ראינו שמדיה אחת מסיחה את הדעת יותר ממדיה אחרת. עם זאת, ברור שאנחנו משתמשים בטלפונים החכמים הרבה יותר מאשר בכל מדיה אחרת, ולכן הם איום התפתחותי משמעותי"
"מצאנו כי שלושת ממדי האינטראקציה האימהית פוחתים לחצי עד רבע ביחס למשחק חופשי, הן בעת הדפדוף במגזינים והן בעת הגלישה בטלפונים החכמים", מספרת ד"ר בורודקין. "במילים אחרות, האימהות דיברו עד פי ארבעה פחות עם ילדיהן בזמן שהיו עם הטלפון החכם. זאת ועוד, הן החליפו פחות תורות עם הפעוט, הצליחו להגיב פחות תגובות מידיות ומותאמות בתוכן, והתעלמו יותר מפניות מפורשות של הילד. גם כאשר הן הצליחו להגיב בזמן הגלישה בפייסבוק, איכות התגובה הייתה ירודה - האימהות 'הורידו פרופיל' והשקיעו את המינימום ההכרחי כדי לתקשר עם הפעוטות".
החוקרים מצאו עוד כי לא היה כל הבדל בין גלישה בטלפון חכם לבין קריאה במגזין. "לא ראינו שמדיה אחת מסיחה את הדעת יותר ממדיה אחרת. עם זאת, ברור שאנחנו משתמשים בטלפונים החכמים הרבה יותר מאשר בכל מדיה אחרת, ולכן הם איום התפתחותי משמעותי. צריך להבין שאין לנו עדויות מחקריות שיצביעו על פגיעה התפתחותית בילד כתוצאה משימוש בטלפונים חכמים, שכן מדובר בתופעה חדשה יחסית. לעומת זאת, אנחנו בהחלט יכולים להצביע על פגיעה בתשתית ההתפתחותית. ההשלכות של חסך באינטראקציה אימהית עלולות להיות מרחיקות לכת".
