צריכת החדשות האינטנסיבית שלנו הרגילה אותנו שאם אין חדשות - אז הכול טוב. איך אומרים, "נו ניוז - גוד ניוז", הרי אחרת היינו כבר שומעים ורואים דיווחים מתפרצים ודרמטיים בכל המסכים, לא? אבל, יש פעמים שהנחת היסוד הזו היא יותר מהרסנית: זה שהילד שלכם שקט, לא אומר שהוא לא מסתיר לבה רותחת ששוצפת וקוצפת ומאיימת על השקט הנפשי שלו.
את המכתב הבא קיבלתי ממישהי בשם מ', שלא הכרתי קודם, והחלטתי להביא את תוכנו כאן. אני מקווה שאתם ההורים תקראו אותו ותבינו את השלכותיו על עולמם הפנימי של הילדים שלנו.
קראו עוד:
"אני כותבת את הדברים הבאים בשביל להזהיר את ההורים שבטוחים שלהם זה לא יקרה. יש לנו ילדה מקסימה שלומדת בכיתה ז'. מתחילת החופש הגדול בעלי ואני שמנו לב למשהו מטריד - היא בקושי נגעה בנייד שלה. שום צלצולים, שום הודעות, שום תנועה של חברות לבית. והנה, לפני סוף השבוע קיבלתי שיחת טלפון מחברה שלי, שהיא גם אימא של אחת החברות של הילדה שלי.
"היא אמרה לי שהיא נכנסת אחת לחודש ככה, בנוהל, למכשיר של הבת שלה כדי לעבור עליו ולראות שהכול תקין, שאין איזה משהו חריג. בין היתר היא גם נכנסת לקבוצת הוואטסאפ של השכבה. היא התחילה לגלול לאחור עד שהגיעה ליום של סיום הלימודים בחטיבה, אז היא גילתה שמנהלת הקבוצה הסירה את הבת שלנו מהקבוצה. ככה".
"היא חיכתה שהלימודים יסתיימו ולמורה כבר לא תהיה השפעה עליה, ופשוט הסירה אותה. מחוץ לקבוצה, הבת שלנו נשארה מנותקת לגמרי ובלי שום אפשרות לקבל מידע. הוטרדנו משאלות מציפות: איפה היו שאר התלמידים? איך זה שאף אחת לא עשתה או אמרה משהו לילדה הזאת?
היא גללה אחורה בנייד עד יום סיום הלימודים בחטיבה, וגילתה שמנהלת הקבוצה הסירה את הילדה מהקבוצה. ככה. היא חיכתה שהלימודים יסתיימו ולמורה כבר לא תהיה השפעה"
"קראנו לבת שלנו לשיחה ושאלנו אותה אם היא מודעת לכך שהסירו אותה מהקבוצה. היא אמרה שחמש בנות התקשרו ואמרו לה את זה. הן אמרו שהן ניסו ועדיין מנסות לגרום למנהלת הקבוצה להחזיר אותה כי 'זה לא יפה'. הבת שלנו אמרה לנו שהיא בסדר עם זה, ושהיא לא רצתה להטריד אותנו בדברים האלה, ולכן העדיפה לא לספר לנו. אמרנו לה שאם מישהו מסיר אותה מהקבוצה זה כמו חרם, שזה דבר ענק ושלא נעבור על כך לסדר היום. לפני שעתיים דיברתי עם האימא של מנהלת הקבוצה שהייתה בהלם מוחלט. היא לא האמינה שהבת שלה מסוגלת לעשות דבר כזה.
"מחוץ לקבוצה, הילדה נשארה מנותקת לגמרי ובלי שום אפשרות לקבל מידע. איפה היו שאר התלמידים? איך זה שאף אחת לא עשתה משהו או אמרה משהו ל'מנהלת הקבוצה', לילדה שעשתה זאת?"
"כעבור חצי שעה האימא והבת היו בבית שלנו להתנצלות. בנוסף, הבת שלה פרסמה הודעת התנצלות בקבוצת הוואטסאפ אחרי שהיא החזירה את הבת שלנו לקבוצה. אז, אני קוראת מכאן לכל ההורים לגלות אחריות ולא להניח שאם אין חדשות אז המצב טוב. אנחנו חייבים להיות ערניים - תמיד. לפעמים הילדים היקרים שלנו בכלל לא מודעים לכך שהם עוברים חרם ושאסור להם לעבור על זה בשתיקה. ואם אתם כבר יודעים מי אחראי לפשע הזה, אל תשמרו בבטן ואל תהססו לפנות אליו ישירות. בסך הכול ועל פי רוב מדובר באנשים טובים. אז דברו, תסבירו, תשאלו. מקסימום תצליחו".
אבינועם הרש הוא מחנך, חבר מערכת "הגיע זמן חינוך", יזם חינוכי ואב לשלושה ילדים
