בשיתוף מרכז מדעני העתיד
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום ההיי-טק, אנחנו רואים את הכותרות מדי שבוע על סטארטאפים מצליחים, השקעות בינלאומיות והמצאות חדשניות. הדרך מתחילה, פעמים רבות, עם הדור הצעיר המגלה יכולות מתקדמות ורצון לשנות את העולם. כעת, יש לאותם צעירים הזדמנות להצטרף לנבחרות המצליחות ביותר של ישראל בשנים האחרונות - נבחרות ישראל במדעים שהביאו כבוד גדול לישראל והגיעו להישגים אישיים ולאומיים מעוררי השראה וגאווה.
בימים הקרובים צפוי להתחיל תהליך המיונים לנבחרות שישתתפו באולימפיאדה הבאה. את המיונים וההכשרה מובילים משרד החינוך, המנהל לחינוך טכנולוגי ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס.
מה צפוי למשתתפים במבחנים המיון הראשוניים, האם צריך להתכונן מראש ואילו חוויות צפויות לזוכים במדליה בינלאומית?
"החינוך הוא מהות ההזדמנות, וכאן יש הזדמנות שווה ופתוחה לכולם"
נבחרות ישראל במדעים בנויות מתלמידות ותלמידים בכיתות ט'-יב', המתאמנים ומתחרים באחד מחמישה תחומים: ביולוגיה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ומתמטיקה. המיונים בנויים משלושה שלבים: השלב הראשון מתקיים בצורה מקוונת בשני מועדים שונים בשעות שונות. המבחנים מונגשים בעברית וערבית. בשלב השני מוזמנים המועמדים שעברו את השלב הראשון למבחן נוסף במספר מוקדים ברחבי הארץ. השלב האחרון כולל הגעה ליום מיון במוסד האקדמי בו הנבחרת צפויה להתאמן בהמשך.
"אנחנו מחפשים צעירים סקרנים ואוהבי מדע, המוכנים לאתגרים ברמות גבוהות ובינלאומיות", מסביר מוהנא פארס, סמנכ"ל במשרד החינוך וראש מנהל לחינוך טכנולוגי. "המפתח להצלחה הוא תשוקה ומוטיבציה, לאו דווקא תלמידים עם ציון מושלם".
ד"ר שירה הירש, מנהלת נבחרות ישראל במדעים מטעם מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, מדגישה כי המיונים פונים לכולם, ולא נשענים על ידע. "אין מה ללמוד לקראתם, כל מה שצריך הוא פוטנציאל וחשיבה מדעית בתחום. המבחנים עצמם מאוד מעניינים עבור ילדים סקרנים. השאלות הן חידות שכיף לפצח".
פארס מוסיף כי "כל תלמיד שניגש למיונים, גם אם לא עבר, פוגש חידות ואתגרים שלא פגש ונפתחים בפניו ערוצים חדשים. הוא יכול לגלות את ההיבטים שהוא צריך להתחזק בהם. לא צריך לפחד, אלא פשוט להירשם ולהתנסות. מבחינתי חינוך הוא לתת הזדמנות, וכאן יש הזדמנות שווה ופתוחה לכולם, עם פוטנציאל להתקדם באמצעות הרבה מוטיבציה".
מחנות אימון, גיבוש חברתי ומידע מטובי המומחים בישראל
בסופו של תהליך המיון נבחרים התלמידים המצטיינים, בעלי המוטיבציה הגבוהה ביותר ויכולות הלמידה הטובות ביותר, ונכנסים לתהליך אימון של מספר חודשים. האימונים נערכים במחנות וכוללים לימודים, פעולות גיבוש וכיף. כל נבחרת מתאמנת באוניברסיטה אחרת במעבדות משוכללות עם מיטב המומחים והחוקרים בתחום, לצד ליווי אישי ממאמנים צעירים בוגרי האולימפיאדות האחרונות.
בנוסף, משום שמדובר במסגרת תחרותית בהשתתפות תלמידים צעירים, "אנחנו משקיעים הרבה בליווי פדגוגי, פיתוח מיומנויות למידה וליווי מנטלי. היועצת החינוכית של הנבחרות עוברת בין הנבחרות ונותנת ליווי פרטני לכל תלמידה ותלמיד", מסבירה ד"ר הירש.
פארס מוסיף כי "חיזוק 'הציר המנטלי' כולל עבודה על התמודדות עם קשיים, כישלונות, חששות והתמדה". בנוסף, "אנחנו עובדים על הפן החברתי, עובדים בקבוצות ולא באופן יחידני, כדי לשמור גיבוש והדדיות בין חברי הנבחרת".
לאחרונה הוקמה 'נבחרת ישראל צעירה למדעים', הכוללת תלמידים בכיתות ח'-ט', מתוך הבנה שכדי להגיע להישגים גבוהים צריך להתחיל כמה שיותר מוקדם ולחשוף אותם.
"הגעתי לנבחרת הבוגרת מהנבחרת הצעירה של הצעירים במדעים ומתמטיקה שהיא בעצם הכנה של שנתיים לפני ההגעה לנבחרות הבוגרות", מספר נטע אייגר, חבר נבחרת ישראל בכימיה, זוכה 2 מדליות באולימפיאדה הבינלאומית בכימיה בשנת 2021-2022. "התמיינתי דרך שם והגעתי הרבה יותר מוכן. התרגשתי מאוד ושמחתי מאוד שעברתי, המיונים היו מאתגרים ומעניינים".
"חוויה מדהימה שזכיתי להיות בה"
אייגר מספר כי במהלך השנים השתתף בארבע אולימפיאדות, "אך זכיתי לטוס רק פעם אחת כי שאר התחרויות היו בקורונה ונערכו בזום. האולימפיאדה הייתה באוזבקיסטן, מדינה מאוד מיוחדת, עם תרבות שונה ומבנים יפים. החוויה של אולימפיאדה מורכבת גם מהלחץ של התחרות אבל רוב הזמן מטיילים, מכירים את התרבות של הארץ המארחת, מתגבשים בתוך הנבחרת וגם פוגשים חברי נבחרות מארצות אחרות. מדובר חוויה מדהימה שזכיתי להיות בה".
היחסים בין המדינות לא מתבטאים בתחרותיות, "להיפך, יש פירגון, הכל נורא ידידותי, ובטח בין חברי הנבחרת שלנו, יש הרבה תמיכה. חלק חשוב בהצלחה של הנבחרות זה הגיבוש והתמיכה ההדדית", הוא מספר.
בכל הנוגע לייצוג של ישראל בחו"ל, אייגר אומר "פתאום לא רק אני רוצה להצליח, כי כל הארץ רוצה בהצלחה, ויש לי אחריות".
במסר לצעירים ששוקלים האם להירשם למיונים, הוא אומר "אולי זה נשמע קלישאתי, אבל התמדה היא הפקטור המרכזי. כישרון זה חשוב, אבל מי שעובד קשה ומשקיע - כמה שהוא נותן, ככה הוא משתפר. אם יש רצון ותשוקה למדעים, מוטיבציה וסקרנות - יבואו גם ההצלחה והידע".
פארס מוסיף כי "בנוסף לאולימפיאדה, חברי הנבחרות משתתפים בתחרויות בינלאומיות נוספות, כמו אליפות אסיה בפיזיקה או תחרות אירופאית למדע המיועדת לבנות בלבד, בהן הם יכולים להרחיב את הניסיון הבינלאומי שלהם ושלהן".
למיונים הקודמים נרשמו כ-15 אלף צעירים לכל הנבחרות, "המטרה שלנו היא להגיע ל-20 אלף השנה, ומתוכם לאתר את ה'טאלנטים' הגדולים ביותר בקרב צעירי ישראל", אומר פארס. "באולימפיאדה האחרונה השתתפו 23 תלמידים וזכינו ב-22 מדליות, כך שללא ספק יש פוטנציאל אדיר בישראל, ואנחנו רוצים להמשיך לממש אותו. יש בישראל הרבה תלמידים מצטיינים שחוששים לגשת למקומות האלו, ואנחנו רוצים לעודד אותם - הירשמו למיונים, אתם יכולים רק להרוויח".
אתם מוזמנים להתחיל במסע אל נבחרות המדעים של ישראל. לפרטים והרשמה, היכנסו>>
בשיתוף מרכז מדעני העתיד
