בשיתוף תנובה
טיולי פריחות הם הזדמנות מצוינת לחבר את הילדים לטבע וללמד אותם על מחזוריות ועל עונות השנה. ילדים תמיד נהנים ללמוד על פרחים כי הלימוד מערב את כל החושים: אפשר להריח את הפרחים, (בחלקם) לגעת, להקשיב להמולה סביבם - לציוץ הציפורים ולרחש הדבורים שאוספות צוף ומפזרות אבקנים.
טיולי פריחות מזוהים עם תקופת האביב, אבל גם בתקופה הזו של סוף הקיץ ותחילת הסתיו אפשר למצוא פריחות נהדרות, אחת המרהיבות שבהן היא, כמובן, זו של החצב. החצב הוא צמח ממשפחת השושניים, שמתאפיין בעמידותו לתנאי מזג אוויר קשים.
לחצב שני מחזורי חיים: בשלב הראשון, בתקופת החורף, הוא אוגר כמויות של מים באמצעות הבצל הגדול שנמצא באדמה, מה שמאפשר לו לגדול בתנאי שרב בקיץ. בשלב השני של המחזוריות שלו, בחודשי אוגוסט וספטמבר, החצב נמצא בשיא פריחתו הלבנה והמפוארת.
מסע בעקבות החצב יכול להיות מהנה במיוחד - הילדים ייהנו מהחיפושים אחר החצב ויתרגשו למצוא באמצע שדה יבש את התפרחת הגבוהה והלבנה. זו ההזדמנות לספר להם על המחזוריות שבטבע ועל הסממנים של בוא הסתיו. את החצב אפשר לפגוש כמעט בכל מקום בארץ, אבל פריחות יפות במיוחד בתקופה הזו תוכלו למצוא בתל יודפת שליד כרמיאל, חורבת קרתא סמוך לעתלית ובשביל החצבים בשמורת תל אפק.
לעוף עליהן
תקופת הנדידה של הציפורים עוד מעט תתחיל וזו הזדמנות נהדרת ללמוד על החיה הנפלאה הזו. הציפורים יכולות לרתק את הילדים במשך שעות והטיול בעקבותיהן יכול להיות הרפתקה של ממש – המעקב אחריהן על העצים ובשמיים, ההתבוננות השקטה בהן ובהתנהגות שלהן והקשבה לקולות הציוצים המייחדים אותן. לקראת הטיול אפשר להיעזר במגדיר ציפורים ולהשלים את החוויה עם ספרי הילדים "לעוף עם סולי" של עפרה ביירך ימי או "ציפי וצוף" של רינת הופר.
יש כל כך הרבה שאלות מעניינות שאפשר לברר על ציפורים: איך הן יודעות לעוף, למה הן מצייצות בבוקר, מדוע הן נודדות, ומה זה קינון? ציפורים נמצאות בכל מקום, בחורשה, מתחת לבית ובשמורות המזוהות עם ריכוז גדול ונדיר כמו אגמון החולה, פארק המעיינות ומעגן מיכאל. כ־700 זני ציפורים מבקרות מדי שנה באזורנו וכל מה שילדים צריכים כדי לגלות בהן עניין הוא להפוך את הטיול להרפתקה של גילוי. באמצעות משקפת המותאמת לילדים, הם ירגישו כבלשים במשימת ריגול. רצוי לצאת למוקדם בבוקר, אז מתרחשת רוב פעילות הציפורים.
בעקבות החצבים
לאן: שפלת יהודה עמוסה בחורשות אורנים וברושים שניטעו על ידי הקרן הקיימת לישראל. אחת החורשות היא חורשת יער צרעה שתחילתה במדרונות הרכס שמשקיף על קיבוץ צרעה מצפון. בסוף הקיץ וראשית הסתיו אפשר להגיע לאחד מהחניונים הרבים הפרוסים בשטח היער, חניון שאול, וליהנות מפריחה מרשימה של חצבים במדרונות שממערב לחניון. החניון, המרחב שסביבו ושטח הפריחה, משקיפים על אזור רחב של השפלה ומישור החוף הדרומי.
מה כותבים בוויז: חניון שאול יער צרעה
המסלול: מהחניון המסודר שבשוליים הדרום־מערביים של יער צרעה נרד לשביל המערבי הצמוד לשולי החניון והחורש, ונגיע בו למפגש עם הכביש שבו עלינו לחניון. כאן נפנה ימינה לשביל רחב שיורד בתלילות מערבה, ומיד בתחילת הירידה נפנה שוב ימינה לאחד משבילי העיזים שמובילים על המורד בקו ישר יחסית לכיוון צפון. החצבים נראים במרחק של 100־200 מטר קדימה מאיתנו. נלך בשבילים הצרים בין השיחים היבשים והקוצניים, ובתוך מספר דקות נגיע אל כמות מרשימה של חצבים הפורחים במורד התלול, מול הנוף הפתוח לכיוון מערב ודרום. מתחתנו חווה קטנה ומעט אחריה ממערב מתחם מנזר דיר ראעפת. נוכל ללכת בשבילי העיזים הצרים בין מאות החצבים שבמדרון, ליהנות מהנוף הפתוח לכיוון השפלה ומישור החוף במערב ובדרום. בימים בהירים נבחין בקו החוף של הים התיכון ובערי החוף. לאחר שנהנה מפריחת החצבים הרבים ומהנוף המשגע נחזור בשבילים הצרים אל חניון שאול.
תשלום ושעות הפתיחה: ללא תשלום והגבלת שעות
אורך מסלול הטיול: כ-800 מטר, כחצי שעה
רמת הקושי: קלה
נגישות: המסלול אינו מונגש
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תנובה
