בשיתוף תלמה
תלמה- רכיבה - אור מאירוביץ'
(צילום: ירון ברנר, כתבת: ניצן כהן, עריכה: חן מרקוביץ')
"יום שבת, יום מנוחה, יום של כיף. שש וחצי מתעוררים לסיוט כמו כולם," משחזר אור מאירוביץ' את הבוקר הנורא שבו נרצחו 27 מתושבי נחל עוז בידי מחבלי חמאס. "אנחנו יושבים כמה דקות בממ"ד, חושבים שעוד מעט נצא, כמו שאנחנו רגילים. גילינו שזה לא מה שתכננו, בוא נגיד ככה."
אור נכנס לממ"ד עם אמו ושלוש אחיותיו, בעוד אביו, מפקד כיתת כוננות, יצא להגן על הקיבוץ. במשך שעות ארוכות הם שמעו את קולות הירי והפיצוצים מבחוץ. "נפגשנו איתו רק ביום ראשון לפנות בוקר," הוא מספר על אביו. "כרגע אנחנו שנה וחצי עוד מעט לא בבית. היינו בצפון שנה ועכשיו ירדנו לנתיבות."
במסגרת פרויקט "בוקר טוב יותר" של תלמה יצאנו לפגוש את מי שעבורם הספורט היה הרבה יותר מסתם פעילות גופנית – הוא היה חבל הצלה, מקור כוח שאפשר להם לשמור על שגרה, על בריאות הגוף והנפש, ועל תקווה לעתיד טוב יותר.
לפני המלחמה, אור חי חיים שגרתיים, שכללו טיולים עם הכלב בשדות הפתוחים של נחל עוז. "שגרת היום לפני המלחמה הייתה שגרה נורמטיבית. קמים בבוקר, מוציאים את הכלב לסיבוב עם האופניים, מריצים אותו, גם תמיד זה היה על הגדר. לא היה שום פחד, שום מחשבה הכי קטנה על מה שיכול לקרות," הוא אומר.
מציאת נחמה ברכיבה
בתקופת הפינוי למשמר העמק, גילה אור תחביב חדש שהפך לעוגן עבורו. "מישהו שם אמר לי, 'בוא תרכב איתי, יש לי שני זוגות אופניים, בוא תצא איתי לרכב. מה יש לך להפסיד?' הביא לי את כל הציוד, רוכבים, אני נהנה. אני חוזר הביתה, אני מבסוט, בא לי להמשיך לרכב."
אור מתאר כיצד הרכיבה שינתה את עולמו. "מגלה כמה טוב זה עושה, כמה זה מנקה אותך, מוציא אותך בן אדם חדש," הוא משתף. הרכיבה לא רק הפכה לתחביב, אלא למקור של שיקום נפשי ופיזי.
עמותת ברטלי, המסייעת לנוער באמצעות רכיבה על אופניים, הפכה את התחביב של אור למסגרת משמעותית. "הם הגיעו אלינו והפכו את זה לסוג של מסגרת עם שני אימונים בשבוע ומטרות והרבה קילומטראז'," הוא אומר. "הרכיבה גרמה לי להרגיש מסוגלות, להרגיש בואנה, אני יכול למלא את עצמי באוויר, במחשבה טובה. לא הייתי חבר גדול של ספורט לפני, הייתי צוחק על מי שעושה ספורט".
מעבר לטראומה
החיבור לרכיבה שיפר לא רק את התחושה הפיזית של אור, אלא גם את התחושה החברתית. "לרכב זה לא רק אתה רוכב ויורד מהאופניים," הוא מסביר. "זה נורא חברתי, זה הופך אותך להיות בן אדם חברותי יותר. עולם הרכיבה העשיר אותי בארגז כלים של מסוגלות, יכולת, הכלה, הבנה והקשבה".
היום אור חולם להפוך את התחביב לקריירה. "החלום שלי זה להיכנס לקבוצה תחרותית ולהתחיל להיות תחרותי," הוא מספר. "אולי להגיע לחו"ל מתישהו, שזה גם הרצון והשאיפה."
כשאור מסדר את הסיכה שעל חולצתו - סמל החטופים בצבע אדום שיצאה עבור חזרתו הביתה של צחי עידן שנחטף מנחל עוז, אוהד של הפועל תל אביב, הוא אומר בהתרגשות "אנחנו מייחלים לשובם של צחי, עידן ועומרי מירן, ועוד 98 החטופים האחרים שישובו הביתה בשלום, בריאים ושלמים, ושנסיים כבר עם המלחמה הארורה הזאת".
בסיום הריאיון, אור משתף מסר אישי לכל מי שמחפש דרך להתמודד עם אתגרים. "תצאו מהבית, תעזבו את הטלפונים, תגלו כמה כיף זה לשבת בטבע. תמצאו איזה ענף ספורט, כל ענף שהוא, בסוף אין דבר יותר כיף מספורט ואין הרגשה יותר כיפית מזאת."
