הילדים שלנו החלו את שנת 2022 תחת מגבלות מגפת הקורונה, ועם לימודים מקוונים, אך סיימו אותה בשגרה מלאה. הם חזרו למסגרות החינוכיות, אך נראה שהם עדיין מתמודדים עם השלכות המגפה, כמו פערים לימודיים וחברתיים ולא מעט מצוקות רגשיות. חלקם נהנו מהורה שעובד בבית, ובכל זאת, מדדי האושר לא מעודדים. מה עוד עבר על הילדים השנה?
פוסט-קורונה זה כאן
אנשי חינוך, אנשי מקצוע וחוקרים סבורים שמגפת הקורונה עדיין משפיעה על הביצועים ועל היכולות של תלמידי ישראל, בעיקר בבתי הספר היסודיים. "יש בעיות של ידע, בעיקר בקרב תלמידים בכיתות ג'-ד' שלא קיבלו את הבסיס ולא הצליחו לסגור את הפערים", אומר פרופ' אשר בן אריה מהאוניברסיטה העברית, "יש בעיות של לקויות חברתיות בכל הגילים, ושל רשתות תמיכה חברתית. יש ילדים שהתנתקו מפעילות חברתית במהלך המגפה ולא חזרו אליה עד היום, ולכן גם יש בדידות בקרב לא מעט ילדים ובני נוער".
פרופ' אשר בן אריהבאדיבות מכון חרובבסקר האקלים של בתי הספר שערכה ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך) לפני כחצי שנה, תלמיד אחד מכל שני תלמידים בחטיבה עליונה דיווח כי הקורונה השפיעה עליו לרעה מבחינה לימודית, ולפחות תלמיד אחד מתוך שלושה דיווח כי הקורונה השפיעה עליו לרעה מבחינה רגשית. בסקר השתתפו תלמידי כיתות ה'-י"א הלומדים ב-3,535 בתי ספר.
גם פרופ' אסתר עדי יפה, מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, סבורה שהקורונה עדיין משפיעה על הביצועים ועל היכולות של התלמידים. "הקורונה גרמה לשינויים בלתי צפויים בחיי היום-יום הרגילים, כולל שינויים משמעותיים במערכת החינוך. עקב מגבלות המגפה, חל מעבר בלתי צפוי לסביבה הביתית ולהוראה מקוונת, שהשפיע לא רק על בריאותם הנפשית של הילדים ועל תפקודם החברתי, אלא גם על יכולותיהם האקדמיות", היא אומרת.
פרופ' אסתר עדי יפהבאדיבות אוניברסיטת בר אילןבמחקר שהיא ערכה עם ד"ר ראפת גנאמה ממכללת אורנים, ועם ד"ר הזאר אגבאריה-גנאמה, נבדקו יכולות הקריאה של הילדים במהלך הקורונה לעומת היכולות שהם הציגו לפני פרוץ המגפה. "התוצאות הראו שלילדים שלמדו בגן ובכיתה א' בתקופת הלמידה מרחוק והבידודים, ושהוערכו בכיתה ב', היו ציונים נמוכים יותר משמעותית בכל המבחנים הגרפו-מוטוריים ובכתיבה. עם זאת, שתי הקבוצות היו דומות בכישוריהן הכללים הקשורים לכתיבה, כמו זיכרון חזותי. ההבדל בין שתי הקבוצות ככל הנראה נובע מכך שילדים אלה לא תרגלו את המיומנויות הללו בתקופת התפרצות המגפה. ובכל זאת, תרגול כזה אפשרי לא רק בגן ובכיתה א' אלא גם בכיתה ב', וכך ניתן לחזק מיומנות חשובות שלא תורגלו קודם", היא מסבירה.
חזרנו לשגרה
לצד הפערים הלימודיים, ואחרי שהוסר איום השביתה מצד הסתדרות המורים, הילדים שלנו חזרו ללמוד בבתי הספר. כ-2.5 מיליון תלמידים שבו לכיתות ולהפסקות עם החברים, חוו לימודים יציבים, יצאו לטיולים שנתיים, נרשמו לחוגים והגיעו באופן סדיר ליתר המסגרות החברתיות והחינוכיות - ועוד בלי מסכות.
שנת השיעורים הפרטיים
סקר שערכה לאחרונה תלמ"א, התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית, הראה שבקרב 67% מהמשפחות יש לפחות ילד אחד שנעזר בשיעורים פרטיים. אצל 27% מהמשפחות מדובר בשני ילדים. לפי הסקר, המקצועות שבהם משקיעים ההורים בשיעורים פרטיים לילדיהם הם בעיקר מתמטיקה ואנגלית. 63% מהמשפחות ציינו שילדיהם נזקקים לשיעורים פרטיים במתמטיקה, 59% באנגלית, 20% בלשון/עברית ו-8% בפיזיקה. הממצאים בסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של כ-400 הורים לילדים במערכת החינוך הישראלית, מצביעים על עלייה ניכרת בשיעור התלמידים שנעזרים בשיעורים פרטיים.
מהסקר עולה שההוצאה הממוצעת של משפחה עבור שיעורים פרטיים, בשבוע אחד בלבד, עומדת בממוצע על כמעט 600 שקלים. אגב, 75% מההורים חושבים שאנגלית היא המקצוע החשוב ביותר בלימודי ילדיהם, שיעזור להם להשתלב בעתיד בעבודה בשכר גבוה. 66% מההורים סבורים שמתמטיקה היא המקצוע החשוב ביותר.
אנשי מקצוע וחוקרים מצביעים על האפשרות שמערכת החינוך לא נותנת מענה מספק לתלמידים שנדרשים לכך. בנוסף, השיעורים הפרטיים הם מוקד משמעותי להרחבת הפערים בין מי שהוריו מסוגלים לממן לו עזרה לימודית חיצונית - לבין אלה שהוריהם אינם מסוגלים לעמוד בכך כלכלית.
אלימות וחרמות בבתי הספר
אחת התופעות הכי מדאיגות שראינו השנה היא העלייה במקרים המדווחים של חרמות ושל אלימות בין ילדים, ובמסגרת הבית-ספרית. רק בשבועות האחרונים שמענו כולנו על מקרי אלימות קשים בבתי הספר, מצפון עד דרום. לא כולם מתורגמים בסופו של דבר לתיקים פליליים, אבל לפי נתונים של משטרת ישראל ושל משרדי הבריאות והרווחה - מתחילת השנה כמעט 5,000 קטינים חשודים באלימות.
עו"ד ורד וינדמן צילום: רונן חורש"שנת 2022 ב'עולם המבוגרים' לא פסחה על 'עולם הילדים'. השנה שמסתיימת הייתה רוויית אלימות בחברה הישראלית, באווירה ובמעשים, בבתי החולים ובכבישים, בחברה היהודית ובחברה הערבית, בשיח הפוליטי וברשתות. האלימות הזו אינה נעצרת בעולם המבוגרים, אלא חודרת באופן בלתי נמנע לעולמם של הילדים - אלו נחשפים אליה וקולטים אותה, לא בלי השלכות ארוכות-טווח, וחלקם אף נפגעים ממנה ישירות", אומרת מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן.
מחסור במורים ובגננות
נכון לכתיבת שורות אלה, חסרות כ-3,000 סייעות בגני הילדים, עוד אלפי גננות, ועוד אלפי מורים בבתי הספר. ההשלכות: תלמידים משתחררים מוקדם הביתה, מורים נקלטים ללא הכשרה ותעודת הוראה, מורים מלמדים מקצועות שלא הוכשרו ללמד, ובתי ספר דוחים מקצועות לימוד לשנה הבאה. בנוסף, הורים רבים לפעוטות נאלצו להתמודד לאורך השנה עם מציאות של חוסר ודאות, ולמצוא פתרונות מהירים לאחר שגנים נסגרו לסירוגין במהלך השבוע בשל היעדר צוותים.
ועם זאת, עלייה באחוז הזכאים לבגרות
76% מתלמידי שכבת י"ב בשנת הלימודים תשפ"א 2021 זכאים לתעודת בגרות, לעומת 73.4% בשנה הקודמת, כך עולה מנתוני "התמונה החינוכית הארצית" שפרסם משרד החינוך .
נתוני הזכאות לבגרות אינם כוללים את שיעור הזכאות לבגרות בקרב כלל שנתון תלמידי י"ב בשנה זו ולכן התמונה הכוללת חסרה. על אף החשש מהשיבושים שלאחר הקורונה, בשנת תשפ"א חלה עלייה של 2.6% בזכאות לבגרות. עלייה חדה נרשמה בשיעור הזכאות בקרב התלמידים הערבים, כאשר החברה הדרוזית עדיין בראש הטבלה. גם אצל החרדים נמשכת העלייה, אך המספרים עדיין נמוכים.
אגב, הבנות מובילות בשיעור הזכאים לתעודת בגרות, אך הבנים צמצמו את הפערים ביחס לשנה הקודמת - 76.6% זכאיות לבגרות (עלייה של 1.6%) ו-75.3% בנים זכאים לבגרות (עלייה של 3.7%).
מצוקות רגשיות
50% מהתלמידים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות דיווחו השנה כי הקורונה השפיעה עליהם לרעה מבחינה לימודית, 40% דיווחו כי התפשטות הנגיף השפיעה עליהם לרעה מבחינה רגשית ו-30% ציינו שהמגפה פגעה בהם מבחינה חברתית. כך עולה מממצאי סקר האקלים של בתי הספר שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) במשרד החינוך שפורסם בספטמבר האחרון.
בנוסף, כל תלמיד שלישי דיווח על מצוקה רגשית, נכון לאמצע השנה. נרשמה עלייה של 25% בהערכות סיכון לאובדנות בשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים, ו-60% מהיועצות החינוכיות תיארו שהתלמידים שלהן דיווחו על תחושת בדידות.
בנוסף, במשרד החינוך מעריכים שיש נשירה סמויה של כ-30% מהתלמידים, וכן עלייה משמעותית בהתנהגויות סיכון, התמכרות לסמים ואלכוהול, פגיעות עצמיות, וכאמור עלייה באירועי אלימות מילולית, פיזית ומינית.
לפי המועצה לשלום הילד, בין שנת 2019, טרום הקורונה, לשנת 2021, נתוני משרד הבריאות הצביעו על עלייה של כ-17% במספר הילדים שהגיעו למיון פסיכיאטרי, עלייה של כ-13% בניסיונות התאבדות של ילדים ובני נוער שהתקבלו בחדרי מיון, בהם עלייה של כ-31% במספר ניסיונות האובדנות של בנות בגילי 14-10. בנוגע לאותן שנים ממש, מחקר של קופת החולים מכבי תיעד עלייה של כ-39% בשיעור בני ובנות הנוער (17-12) שאובחנו עם דיכאון.
ד"ר נעם יצחקי, פסיכולוגית חינוכית מהפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, אומרת: "מסקר של הפורום שנערך בתחילת שנת הלימודים תשפ"ג עולה כי הרוב המוחלט של הפסיכולוגים שעובדים עם ילדים ונוער, כ-96%, מעידים על עלייה במצוקה, ולכן גם על עלייה בפניות לטיפול עבור ילדים ונוער בשנה האחרונה. סיבות הפנייה המרכזיות היו חרדה וקשיים חברתיים - 87.9%, בעיות התנהגות - 77.2%, ומצוקה הורית - 76.5%".
ד"ר נעם יצחקיצילום: חיים הורנשטייןבל נשכח שהשנה פרצה מלחמת רוסיה-אוקראינה, שהשפיעה על ילדי ישראל, ומבצע "עלות השחר" החל בחודש אוגוסט בעזה, ושניהם אירועים שחוללו מתח וחרדה בקרב הילדים. והנה, לקראת סוף השנה האזרחית, הילדים קיבלו מתנה שמוענקת בכל ארבע שנים והיא המונדיאל. המוני ילדים בכל רחבי הארץ צפו בהתרגשות בשחקני הכדורגל הגדולים של כל הזמנים על המגרשים בקטאר.
הורים עובדים מהבית
חזרנו לשגרה, אבל לא מעט הורים המשיכו לעבוד מהבית בחלק מימות השבוע. בין אם ההורים עצמם מרוצים מכך ובין אם לא, אי-אפשר להתעלם מהתופעה שנהיית מקובלת יותר ויותר, ושמשפיעה לטובה על הילדים - שחוזרים לבית שבו נמצא הורה אחד לפחות בחלק מהזמן.
לסיכום, האם לילדים שלנו הייתה שנה מאושרת?
לפי ממצאים שהתקבלו בדוח האושר הבינלאומי "עולמות הילדות" ב-2021, הילדים בישראל פחות שמחים ומרוצים מהחיים ומעצמם. הדוח ל- 2022 טרם פורסם, אך החוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמכללה האקדמית תל חי אישרו שהנתונים השנה קרובים לאלה שהתקבלו בשנת 2021.
דוח האושר. ד"ר גרוס מנוסבאדיבות מכון חרוב"מבחינת מדדים של אושר ושביעות רצון מהחיים, עולה כי לפני הקורונה ילדים היו שמחים יותר מהחיים שלהם", אומרת ד"ר דפנה גרוס מנוס, "בכלל מדדי הרווחה הסובייקטיבית המקובלים ניכרת ירידה, כאשר הפערים העמיקו במיוחד אצל ילדים שדיווחו על מחסור חומרי. בתקופת הקורונה חלה ירידה ברמת שביעות הרצון של ילדים, ובראש ובראשונה בתחושת הביטחון שלהם". נותר לנו לקוות שבכל זאת חל שינוי לטובה במדדי האושר, וששנת 2023 תהיה בטוחה ומאושרת.
