רוב רובם של העוברים מתהפכים למצג ראש עד השבוע ה- 34 להריון, אולם 3-4% מהעוברים נשארים במצג עכוז עד הלידה. מה זה אומר? ומה עושים? הנה כל מה שצריך לדעת על התופעה, ועל הפתרון.
מה זה מצג עכוז?
מדובר במצב שבו החלק המוביל של העובר המונח מעל צוואר הרחם אינו ראשו, אלא דווקא עכוזו או רגליו. הסיבה למצג עכוז אינה ידועה ברוב המקרים, אך קיימים כמה גורמי סיכון למצב הזה, בהם מומים רחמיים מולדים, שרירנים, מיקום שלייה, מומים עובריים, לידה מוקדמת, ריבוי או מיעוט מי שפיר, הריון מרובה עוברים ועוד. עם זאת, מחקרים מראים שלרוב אין סיבה מיוחדת לכך שהעובר נשאר במצג עכוז, וייתכן שהוא החליט פשוט לא להתאמץ ולהישאר במנח שלו.
האם מצג עכוז הוא מסוכן?
לידה נרתיקית של עובר במצג עכוז מעלה משמעותית את שיעור הסיבוכים האפשריים בלידה, הן ליולדת ובעיקר ליילוד. לכן, לידת עכוז הפכה מזה יותר שני עשורים לפחות מקובלת בארץ ובעולם. מבחינת העובר, הסיכונים העיקריים הם קושי בחילוץ הראש לאחר יציאת הגוף, וכתוצאה מכך חוסר באספקת חמצן לעובר, וסיכון לפגיעה חמורה בו עד כדי מוות עוברי. הסיכונים האימהיים העיקריים הם דימום מוגבר, קרעים פרינאליים מורכבים שעלולים לגרום לפגיעה בתפקוד הסוגרים או לקרעים בצוואר הרחם.
קראו עוד:
מהו היפוך עוברים?
היפוך עובר היא פעולה שמתבצעת על ידי רופא מומחה במיילדות ובגינקולוגיה שעבר הכשרה והוסמך לכך. הפעולה מתבצעת בחדר השגחה הממוקם בחדר לידה, ובמהלכה הרופא שמבצע את ההיפוך מזיז בעזרת הפעלה "חכמה" של לחץ מתון ומבוקר על בטן האישה את החלק המקדים של העובר - לרוב העכוז, מהאגן האימהי. הוא דוחק אותו כלפי מעלה והצידה, ומסובב את העובר כך שראש העובר יירד כלפי מטה לאגן האם ויהפוך לחלק המקדים.
האם זה כואב?
מדובר בפעולה חיצונית שאמנם כרוכה בכאב, אולם לרוב הכאב נסבל ביותר. הפעולה מבוצעת תוך כדי הסבר ושיתוף פעולה מלא של האישה והמלווה שלה, וכמובן שמופסקת בכל רגע נתון לבקשת האישה ההרה. הפעולה מתבצעת בהנחיית סונר, ובמקרה הצורך האישה מקבלת תרופה שעוזרת בהרפיית הרחם. חשוב לזכור שגם החלמה מניתוח קיסרי, שהיא את הדרך הבטוחה ביותר ללדת עובר במצג עכוז, כרוכה בכאבים לא מבוטלים. בנוסף, ניתוח קיסרי הוא ניתוח לכל דבר הנושא בחובו סיכונים כמו בכל ניתוח אחר.
האם יש סיכונים?
שיעור הסיכונים בהיפוך חיצוני הוא נמוך מאוד ועומד על פחות מ1%, במיוחד כאשר ההיפוך נעשה בידיים מיומנות, במועד המתאים, תחת ניטור עוברי ואולטרסאונד ובמקום שמאפשר שירותי יילוד דחוף במקרה הצורך (סמוך לחדר לידה עם גישה מהירה לחדר ניתוח). לכן, פעולת ההיפוך החיצוני מבוצעת בבית חולים בלבד ולא במרפאות מחוץ לבית החולים. לאור זאת ובמטרה למנוע סיבוכי פגות, מומלץ לבצע את ההיפוך החיצוני סביב שבוע 37.
הסיבוכים האפשריים שעלולים להיגרם במהלך או לאחר הפעולה הם הפרדות שליה, מצוקה עוברית או ירידת מים. לעיתים קיימים שינויים זמניים בדופק העוברי, לרוב כתוצאה מהפעלת לחץ קל על ראש העובר שמתבצע במהלך הפעולה. אותם שינויים בדופק העוברי לרוב חולפים במהירות ולא מסכנים את העובר. בתום פעולת ההיפוך המוצלחת לרוב אין צורך בהתערבויות נוספות, והעובר נשאר במצג ראש עד הלידה עצמה.
עוד שאלות ותשובות על היפוך עוברים
בהריון ראשון קשה יותר להפוך את העובר?
זה נכון, אבל זה אפשרי.
האם מותר בכלל להפוך בכוח, לא צריך לתת לתינוק לצאת כמו שהוא רוצה?
לכל יולדת ניתנת זכות הבחירה. יולדת שמגיעה למועד עם עובר במצג עכוז ולא מעוניינת בניסיון היפוך חיצוני, תקבע תור לניתוח קיסרי אלקטיבי (מוזמן מראש). יולדת המעוניינת בניסיון היפוך - תקבע תור לניסיון היפוך ורק במיעוט המקרים בהם ההיפוך לא מצליח, יקבע תור לניתוח קיסרי אלקטיבי.
האם עמידת נר או שיטות אלטרנטיביות אחרות מועילות בהיפוך עיבורים?
שיעורי ההצלחה של שיטות אלטרנטיביות להיפוך עוברי נמוכים יותר משיעורי הצלחת היפוך חיצוני רפואי.
האם העובר יתהפך חזרה לבד אחרי ההיפוך?
נכון חלקית - קיים סיכוי שעוברים לאחר היפוך חיצוני יתהפכו בחזרה, הסיכוי נמוך אך קיים, ולכן יש צורך בהמשך מעקב. אם העובר מתהפך חזרה למצג עכוז, ניתן לקבוע תור להיפוך חיצוני נוסף ולאחריו ניתן לשקול השראת לידה בהתאם לרצון היולדת.
האם רוב העוברים מתהפכים בעצמם עד שבוע 37?
נכון, ולכן לא נבצע היפוך קודם לכן.
האם הסיכוי להיפוך ספונטני יורד עם התקדמות גיל ההיריון?
נכון, ככל שהעובר גדול יותר יש לו פחות מקום להצליח להתהפך לבד.
ד"ר מיכל מוזר היא מומחית בכירה בגינקולוגיה ומיילדות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית