איריס בן לולו, אמו של אוראל אבוחצירה, נעמה נבון, אמו של גל נבון, ואורנה חזן כהן, אמו של דניאל אשר כהן, הן שלוש אימהות שכולות, שבניהן נרצחו במסיבת הנובה בטבח 7 באוקטובר. בחמישי האחרון השלוש עלו לשיר יחד עם זהבה בן, ולצד אימהות שכולות נוספות, באירוע ההתרמה לנובה שהתרחש בפארק הירקון בתל אביב.
השלוש מעידות כי לא היה להן ספק שהן רוצות להשתתף. "זה מעמד מאוד מרגש ועצוב עם זמרת מדהימה. אני בטוחה שאורן גאה בי, שזה מה שהוא היה רוצה שאני אעשה", אומרת איריס. במסיבת הנובה, אוראל בנה, זיכרונו לברכה, עבד כמנהל הבר. הוא בילה במסיבה עם חבר טוב, ושניהם נרצחו. אמו שמעה ממנו לאחרונה בשבת בתשע בבוקר.
"אהבה של אמא" - הביצוע המרגש של זהבה בן והאימהות השכולות במופע ההנצחה לנובה
(צילום: אורי דוידוביץ)

כשאת שם על הבמה ומולך הרבה מאוד שורדי נובה וחטופים שחזרו. מה התחושה שחווית? "זאת הייתה תחושה עילאית. לראות את כולם רוקדים, מתרגשים ובוכים היה וואו. כל הרגשות התערבבו ביחד".
1 צפייה בגלריה
פארק הירקון
פארק הירקון
לבכות לזכרם. אימהות שכולות על הבמה של הנובה
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
"עדיין מאוד-מאוד קשה לנו כל נושא ההנצחה", אומרת נעמה נבון, אמו של גל שהיה בן 30 כשנרצח במסיבה, אליה הגיע עם חבר טוב שנרצח גם הוא. "אנחנו לא עושים הרבה בתחום הזה, לא מתראיינים, לא הולכים כל כך לאירועים. אבל האירוע הזה כן היה לי חשוב. באופן ספציפי, שירה היא תחום שעסקתי בו, הייתי סולנית של להקה במשך 30 שנה, והרבה זמן לא שרתי. רציתי לתת לו מקום, פשוט רציתי לתת לו מקום, וברגע שהרעיון עלה, אמרתי לעצמי, זה מה שאני צריכה לעשות. זה הסימן שלי.
"ברגע שזהבה התחילה לשיר, והמילים האלה כל כך נוגעות, מילים שממש מדברות על הילדים שלנו, שלא הצלחנו בסוף לשמור עליהם, ובמיוחד כשהיא דיברה על החיוך, כי גל תמיד-תמיד היה מחייך, זה היה ממש סימן ההיכר שלו, זה פשוט שבר אותי לרסיסים, ואז התחלתי לבכות על הבמה".
אורנה, דניאל היה מוזיקאי ובוגר רימון, ומבחינתך זה גם סוג של סגירת מעגל כאימא שלו, לעלות לבמה ולשיר עם זהבה בן. "אני חושבת שהשירה עצמה היא לא המטרה, היא איזשהו כוח שמפעיל גם חשיבה תוך כדי וגם רגשות באופן מאוד משמעותי. אף אחד לא לימד אותנו לחיות בלי האין, או לגדל ילד שאינו בין החיים.
"לדניאל הייתה רוח מאוד גדולה. הוא ניגן בהודו ובתל אביב, והמוזיקה הייתה ממש הדרך שהוא בחר בה, אחרי שירות צבאי מאוד-מאוד קשה. דניאל היה קצין יהודי, והוא עשה מילואים בחודש שבו הוא נרצח. אפילו שמעתי מחברים שלו למילואים שכשהוא הגיע לגיבושים ולמיונים, הוא הביא את המוזיקה איתו. אני חושבת שזה משהו שפשוט מלווה חיים".