מתחילת המלחמה מזהירים מומחים מפני ההשלכות הנפשיות שבצפייה בתיעודים מ-7 באוקטובר, שמציפים את הרשתות. אצל הילדים, שמבלים לא מעט זמן ביוטיוב, באינסטגרם ובטיקטוק, ונחשפים לתכנים הקשים הללו אפילו ביתר שאת, הנזקים עלולים להיות אפילו קשים עוד יותר. הורים, מחנכים ותלמידים דיווחו השנה על התפרצויות חרדות אצל נערים בעקבות חשיפה ממושכת לסרטונים מסוג זה.
כעת, בעקבות ההחלטה לפרסם היום (רביעי) את סרטון החטיפה של התצפיתניות, השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך ריענן הנחיות ליועצות לגבי צפייה בתכנים קשים, ומזכיר איך להפחית את החשיפה לתוכן שכזה בקרב צופים צעירים.
החוזר שפרסם השירות מסביר כי מצד אחד צפייה מאפשרת להתחבר למצב, ומצד שני חשיפה מוגברת עלולה לעורר פחדים וחששות. מומלץ להורים ולצוותי החינוך לנהל שיח עם התלמידים ובמידת הצורך להנחות אותם להימנע מצפייה בתכנים קשים ולא לפתוח כל סרטון או תמונה ששולחים אליהם.
לפי החוזר, ההורים וצוותי החינוך צריכים לשים לב ולזהות סימנים של קושי , להביע התעניינות ובמקרה של צריכה מוגברת, חרדות או התנהגויות מסוכנות אחרות - מומלץ להתייעץ מקצועית.
"אני לא ישן יותר משעתיים בלילה בתקופה האחרונה", סיפר לפני כמה חודשים תלמיד כיתה י' על ההשלכות של צפייה בסרטונים קשים. "התכנים שאליהם אני נחשף ברשתות עולים בראשי בכל פעם שאני מנסה להירדם. כשאני מנסה להתרחק, זה נמצא בכל מקום. אין דרך לברוח. גם אם אצליח להימנע מצפייה יזומה, התוכן מופיע מעצמו עם פתיחת המדיה החברתית. הסקרנות מושכת אותי לצפות בסרטונים. כולם מדברים על הסרטונים ואי־אפשר לא להיות חלק מהשיח".
תלמידת כיתה י"ב סיפרה גם היא על הקשיים בעקבות החשיפה: "הרשתות שלי מלאות בזוועות, אונס, דם. החשיפה גורמת ליותר מחרדות, זה מחניק בגרון. זה חוזר שוב ושוב, כמו ברקים של קור מחשמל בתוך הגוף לאורך היום".
