בלי לבצע מחקר עומק בנושא, אני די בטוחה שאין הורה שנשאר אדיש לפרשה החמורה בתל אביב, שבה נער בן 16 נעצר בחשד לאונס ומעשים מגונים בתלמידות. "בן טובים" קוראים לו, ומדגישים שהוא לומד בבית ספר יוקרתי בעיר הכי יקרה בעולם. כאילו זה משתנה משמעותי במשוואה המעוותת הזאת, כאילו שיש קשר בין מעמד סוציו-אקונומי לבין אלימות מינית. צר לי לפוצץ את הבועה הסטיגמטית הזו, אבל אין.
כן, גם "בני טובים" שלומדים בבית ספר יוקרתי בעיר היקרה בעולם יכולים להיות אנסים. כן, גם בבתי הספר בתל אביב היקרה עדיין אין תוכנית למניעת אלימות מינית ולקידום מיניות בריאה. וכן, גם בתחנת המשטרה בעיר היקרה בעולם עדיין רוב תיקי עבירות המין נסגרים, לא כל עברייני המין מקבלים טיפול ושיקום מתאים – ונפגעי אלימות מינית לא מקבלים את היחס, הטיפול או המענים שמגיעים להם. אפילו לא אם הם קטינים.
ולא רק בתל אביב. גם בערים אחרות התחום הזה מופקר. גם במקומות נוספים ייתכן מצב שבו מעבירים לבית ספר אחר תלמיד שקיים נגדו חשד להתנהגות מינית בעייתית ואלימות – ולסכן נערות נוספות ללא טיפול, שיקום, ליווי מתאים או לכל הפחות פיקוח. במקום לעשות זאת, ולטפל, מטאטאים מתחת לשטיח ומקווים שהבעיה תיפתר מעצמה, אף שטבען של ה"בעיות" הללו הוא לא להיפתר מעצמן. הפעם זה קרה בעיר הגדולה, אבל באותה מידה זה יכול היה לקרות בכל מקום.
אי אפשר להגיד שהכתובת לא הייתה על הקיר. מנתוני איגוד מרכזי הסיוע עולה כי בשנת 2020 משרד החינוך הפנה 4,652 מקרים של חשד לעבירות מין ליחידה למניעת פגיעה מינית בשירות הפסיכולוגי, לצורך התייעצות. מדובר בעלייה של 24% מהשנה שקדמה לה. בכשני שלישים מהמקרים הפוגעים הם קטינים.
ב-46% מהמקרים מדובר בפגיעה מינית בקרב תלמידות ותלמידים באותו מוסד חינוכי. ב-22% מהמקרים דווח על פגיעה עם יותר מנפגע/ת אחד/ת. ב-6% דווח על ארבע/ה נפגעים/ות. רוב המקרים מגיעים מהחינוך הממלכתי -67%. בחינוך הדתי נרשמו 23%, בחינוך הערבי 10%. מהחינוך החרדי, שבו לומדים כ-20% מתלמידי ישראל, לא התקבלו דיווחים בהיעדר מנגנון פניות.
הדרך היחידה למנוע טרגדיות מסוג זה היא להבין שלא מדובר במקרה חריג או נקודתי. ההערכה היא כי יש אלפי מקרים בשנה שבהם בני נוער פוגעים בבני גילם והכלים המרכזיים למיגור התופעה - שיקום וטיפול לצד חינוך מונע - מוזנחים. אי אפשר לחכות יותר, אלה הילדים שלנו שהולכים למסגרות הללו בכל בוקר. מגיע להם ללכת לבית הספר בביטחון, מגיע להם להסתובב במרחב הציבורי ללא חשש ולדעת שאנחנו עושים הכול כדי שאף אחד לא יפגע בהם.
