את שומעת נכנסת לחדר הילדים כדי לבדוק מה קורה, ומגלה שהבכור מקריא ספר לצעיר. הלב מתמלא גאווה ונחת - "איזה ילד מדהים" את מסננת לעצמך. אתה מתעורר בבוקר לצלילי פטפוטים במיטה של הפעוט שישן לילה שלם, מבושם משינה אתה מתפעל ממנו: "בוקר טוב, ילד קסם של אבא". קל מאוד לראות את האור בילדים שלנו, כשיש הרבה ממנו. אבל מה קורה כשזה לא קורה?
מה עושים כשכל אינטראקציה עם האח הקטן היא בלתי נסבלת, כשיש רק צעקות, בכי ויללות? מה קורה כשאנחנו מתעוררים בבוקר טרוטי עיניים, רק כדי להמשיך ולשרוד את היום תחת השפעותיה הקסומות של מכונת הקפה? מה קורה כשהגמילה מסתבכת ואנחנו מוצאים את עצמנו מנקים תחתונים גם שנה לאחר מכן? כשאנחנו מרגישים מתוסכלים, רצוצים, ואף מיואשים מהתנהגות כלשהי של הילדים? אז, דווקא כשהם זקוקים לכך יותר מכל, קשה לנו הרבה יותר לראות את האור.
קראו עוד:
כשאנחנו מתקשים לראות את האור בילדינו, את הטוב והמופלא, עלולות להיגרם כמה בעיות. האחת, אנחנו לא מצליחים להחזיק את התקווה עבורם לשינוי הבעיה, אנחנו מקבלים אותה כחלק אינטגרלי ובלתי-נמנע מהם, ומיואשים מהיכולת שלנו לעזור להם לפתור אותה. כתוצאה, הילדים עלולים לחוש שהם עצמם הבעיה, ואז הדימוי העצמי יורד וכך גם היכולת להתמודד עם הבעיה בעתיד.
בנוסף, כשאנחנו מתקשים "לראות את האור בילדינו", לעיתים אותו אתגר או אותה בעיה הופכים לדומיננטיים במערכת היחסים, ואז הקשר מתחיל להימדד במונחים של - 'איך הוא התנהג היום?', 'כמה היא ישנה?', 'כמה הצליח עם הגמילה?', ועוד. התוצאה? אנחנו מפספסים הזדמנויות רבות לראות את כל הדברים הנפלאים האחרים שיש בילדים שלנו.
להמשיך לראות את האור בילדינו, כשקשה ומאתגר, זה לא תמיד פשוט. זה דורש מאיתנו מודעות גבוהה ותעצומות נפש, אך האמת היא שהילדים שלנו, דווקא אז, זקוקים לכך אז יותר מכל. בדיוק בזמן שהכי חשוך ומאתגר להם, הם זקוקים להוריהם שיראו בהם את האור, כמו אוויר לנשימה.
לראות את האור גם כשקשה, איך עושים את זה?
התייחסו לאתגר ברצינות - בדיוק כפי שהייתם מתייחסים לאתגר רציני בעבודה, כך התייחסו גם לאתגר שאתם חווים עם הילד או עם הילדה. תאמו זמן שיחה מסודר יחד עם בן הזוג שבו תמשיגו את האתגר (מומלץ אף בכתיבה). לאחר המשגת הבעיה ובחינת ההיקף שלה, נסו לשאול את עצמכם - היכן האתגר הזה פוגע בכם או בילדיכם? בנוסף, שאלו איך החיים שלכם יראו ללא האתגר הנוכחי: מה אתם תרוויחו ומה הילדים? שאלות אלו יאפשרו לכם לגייס מוטיבציה חשובה לפתרון הבעיה.
"להמשיך לראות את האור בילדינו כשקשה ומאתגר, זה לא תמיד פשוט. זה דורש מאיתנו מודעות גבוהה ותעצומות נפש, אך האמת היא שהילדים שלנו, דווקא אז, זקוקים לכך יותר מכל. בדיוק בזמן שהכי חשוך ומאתגר להם, הם זקוקים להוריהם שיראו בהם את האור, כמו אוויר לנשימה"
חקרו את הפתרון - לאחר המשגת האתגר, בחנו את הפתרונות. התחילו בניהול רשימה של כל הדברים שכבר עשיתם בניסיון להתמודד עם הבעיה. מה עבד? מה פחות עבד? ומדוע? העמיקו ונסו להבין מהן הסיבות העמוקות לכך שהאתגר ממשיך להתקיים גם היום. חפשו בד"ר גוגל מידע אמין על הבעיה שאתם חווים, ואפילו התייעצו עם חברים או אנשי מקצוע בניסיון לענות על שתי שאלות מהותיות - ממה האתגר נובע? וכיצד ניתן לטפל בו? לאחר שגיבשתם הבנה מעמיקה לגבי הפתרון צאו לדרך, וזכרו להתמיד.
בואו חושך לגרש - כשאנחנו ממוקדי פתרון, לעיתים קל לשכוח את כל הדברים סביב. אז נהלו רישום שבו אתם עוקבים אחרי הבעיה, מודדים את היקף השינוי שמתרחש - אך גם משתנים נוספים, כמו החוזקות של הילד שלכם, הדברים המופלאים בו, הדברים שדווקא כן "הלכו בקלות" בכל יום. כך, תוכלו גם להרגיש שלקחתם אחריות מלאה על מנת לסייע לכם ולילד שלכם להתמודד עם האתגר, וגם תוכלו לראות את התמונה באופן יותר רחב ומאוזן, כשאתם מדגישים גם את הכוחות ולא רק את תחומי הקושי.
כל אחד הוא אור קטן - חשוב שנשקף חזרה לילדינו גם את הדברים הנהדרים שאנחנו רואים בהם. לצורך כך, בחרו זמן שהוא נוח לכם ושבו אתם רגועים ונינוחים, שבו ליד ילדיכם ואמרו להם דבר אחד נהדר עליו, משהו שאתם מוקירים עליו תודה שהתרחש היום, או משהו שהתפעלתם או התגאיתם לראות בהם היום. זה יכול להיות דבר קטן, אך היכולת שלכם לומר את זה בקול רם תשפיע על הדימוי העצמי החיובי של ילדיכם, ועל התחושה שלכם שאתם מתקדמים ומתמודדים - ולא מוכרעים על ידי אתגר שאינכם יודעים כיצד לפתור.
התמדה ונחישות - לשנות הרגלים ישנים שליוו אותנו ואת ילדינו זה לא תמיד פשוט, ולרוב לוקח זמן. אז, אפשרו לכם ולילדים את הזמן הדרוש לשם ביצוע שינוי. חפשו יותר למדוד ולבחון את מגמת השינוי, ופחות אם הצלחתם או לא הצלחתם להיפתר מהבעיה והקושי. לעיתים קל יותר להסתייע באיש מקצוע לשם כך. לרב הבנה מעמיקה לצד פרקטיקה יומיומית וליווי אישי יותר- יובילו אתכם ואת ילדיכם באופן מהיר ויעיל לעבר השגת המטרות. לפעמים אפילו טיפ אחד יכול לשנות את ההתבוננות שלכם על האתגר, ומשם הדרך לפתרון תהיה קלה הרבה יותר. מאחלת לכולנו להמשיך לראות את האור בילדינו, דווקא כשהכי חשוך.
הכותבת הינה פסיכולוגית (MA בפסיכולוגיה קלינית) המלווה הורים בתהליכי גמילה מחיתולים, שינה והתנהגות
