בשיתוף תלמה
הוא עבר השתלת כליה בגיל 5 ושנה אחר כך השתלות נוספות של לב וריאות. אבל הפגם הגנטי המולד ממנו סובל רומן קורמלוב (13) מאשדוד לא מפריע לו לעשות את הבלתי ייאמן ועל כל ההשתלות הקשות שעבר והתרופות שנטל – להיות רקדן היפ-הופ וברייקדאנס שאף השתתף לפני כשלוש שנים בתוכנית הכישרונות גוט טאלנט ישראל וכבש את לב הצופים.
"נולדתי בלידה רגילה ורק בשלב מאוחר יותר, בסביבות גיל שבעה חודשים, גילו שאני סובל ממחלה גנטית", הוא מספר. "המחלה גרמה לאי ספיקת כליות וכבר בגיל ארבע נאלצתי לעבור דיאליזה". בגיל חמש הוא עבר את הניתוח הראשון שלו, ניתוח השתלת כליה שלאחריו הגיעו שתי השתלות נוספות. "עשיתי את הניתוח הראשון שלי בגיל חמש ומי שתרמה לי את הכליה היא אמא שלי. אחר כך עברתי שני ניתוחים נוספים להשתלות של ריאות ולב", הוא מספר.
איך הרגשת אחרי ההשתלות האחרונות?
"היו לי כאבים חזקים ברגליים והרגשתי כאילו הן נשברות וגם הידיים שלי היו דקות וחלשות מאוד. השיקום בבית החולים התמשך כחודשיים וכמעט כל יום בכיתי כי ראיתי ילדים שבאים והולכים הביתה ואני נשאר מאושפז."
אחרי השתלות הלב והריאה הוא נאלץ ללמוד הכול מההתחלה, לאכול, לשתות, ללכת ואפילו לדבר וטיפולי הפיזיותרפיה הפכו לאורח חיים עבור הילד האמיץ. אחד הדברים שעזרו לו יותר מכל במהלך הפיזיותרפיה היו ריקודי הברייקדאנס אליהם הוא הגיע דרך האינטרנט ופשוט התאהב. "תמיד אהבתי לרקוד וכשהייתי בן 8 יצא לי לראות סרטון באינטרנט של מישהו שעושה סלטות ומסתובב על הראש. שאלתי איך קוראים לריקוד הזה ואמרו לי שזה ברייקדאנס. ביקשתי מאמא שתמצא לי את החוג כדי שאראה אם זה מתאים לי והשאר היסטוריה."
מי שעזרה לו גם בהגשמת החלום הזה הייתה אימו קטיה שרשמה אותו לסטודיו מוב באשדוד בו הוא מתאמן ורוקד מאז גיל שמונה כלומר מזה חמש שנים. "הפעם הראשונה בה רומן רקד הייתה דרך עמותת 'תקווה ומרפא' שמגשימים חלומות ימי הולדת לילדים חולים" היא מספרת. "הם שמעו על חלום הריקוד של רומן והפגישו אותו עם סטפן לגר ורומן היה מאושר מזה. הם רקדו יחד ועד היום סטפן מתקשר לשאול לשלומו. אחר כך רשמנו אותו לסטודיו בו הוא רוקד עד היום ובין רומן למורה שלו בסטודיו יש קשר מדהים."
כשהיה בן 10 השתתף רומן בתחרות ריקודים בפסטיבל היפ הופ שהתקיים בעיר ובקהל נכח נציג מהפקת התוכנית "גוט טאלנט" ישראל. הוא מיד זיהה את הכישרון העולה והדרך משם ועד להשתתפותו בתוכנית המוכרת הייתה קצרה במיוחד. "הריקוד עזר לי מאוד בתקופת הפיזיותרפיה, הוא חיזק את הגוף שלי והחזיר לי את הכוחות", מספר רומן. כיום אני רוקד שלוש פעמים בשבוע וגם משתתף בתחרויות שהאחרונה שבהן הייתה תחרות ברייקדאנס בכרמיאל."
יש משהו שעזר לך בתקופה של הניתוח? משהו שהחזיק אותך ושנתן לך תקווה?
"בתקופה הקשה שעברתי התקווה היחידה שלי הייתה ההורים שלי. עם כול הבכי אחרי הניתוח והחודשיים שעברתי בבית החולים אף פעם לא ויתרתי, וזה הכול זכו ההורים. אני ממש אוהב את המשפחה שלי, ובלי אמא ובלי אבא לא היה לי את הלב, הריאות והכליה, ובעצם כל מה שיש בתוך הגוף שלי עכשיו ושבזכותו אני חי."
נכון להיום רומן כאמור מגשים את חלומו ורוקד היפ הופ וברייקדאנס אך מאחורי החזות האופטימית והילד מלא שמחת החיים נמצאים עדיין קשיים ומורכבויות. "רומן נוטל תרופות מדי יום ופעמיים בחודש מגיע לביקור בבית החולים לוודא שהכול אכן תקין איתו", מעידה האם קטיה. " כמו כן הגוף שלו חשוף לזיהומים ולכן אנו מקדישים תשומת לב רבה למה שהוא מכניס לפה ושלא יתקרב לאנשים חולים. אנחנו מנסים לשמור עליו כמה שיותר אבל בכל זאת מנסים לתת לו לחיות חיים רגילים כמה שיותר."
מה השאיפה שלך? איפה אתה רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
"אני לא יודע בדיוק איפה אהיה בעתיד ולאן אגיע, אבל החלום שלי הוא לקנות להורים שלי וילה ולאבא מונית. אחרי זה אחיה איך שבא לי. "
איזו עצה היית נותן לילדים שמתמודדים עם דברים כמו שאתה עברת?
"אני רוצה להגיד לילדים שאולי לא בדיוק כמוני, או שיש להם ניתוח כלשהו פשוט לא להפסיק. אם יש להם איזה תחום שהם מעוניינים בו, להתחיל להשקיע בו אחרי הניתוח לא לוותר, גם לפני הניתוח לא לוותר, ופשוט, פשוט לחיות את החיים כמה שיותר."
בשיתוף תלמה