אסיפת הורים
האזינו: להיות הורים טובים - איך עושים את זה? | #25
54:45
האבולוציה של הלידה. חוקרים מאוניברסיטת אינדיאנה שבארצות הברית קבעו את הגיל הממוצע שבו נשים וגברים הביאו ילדים לעולם לאורך ההיסטוריה האבולוציונית האנושית, על ידי שיטה חדשה שפיתחו באמצעות מוטציות DNA.
לפי המחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, הגיל הממוצע שבו נולדו לבני האדם ילדים במהלך 250 אלף השנים האחרונות הוא 26.9. במחקר נמצא שהאבות מבוגרים יותר בעת הבאת הילדים לעולם, עם גיל ממוצע של 30.7 שנים, מאשר אימהות - שגילן הממוצע הוא 23.2 שנים. עם זאת, פער הגילים בין הגברים לנשים הצטמצם ב-5,000 השנים האחרונות, כאשר ההערכות החוקרים לגבי גיל האם בטווח זמן זה נעו סביב ממוצע של 26.4 שנים.
קראו עוד:
נראה שהצמצום שחל בפער בין בני הזוג נובע בעיקר מכך שאימהות מביאות ילדים לעולם בגילים מבוגרים יותר ויותר. מלבד העלייה בגיל האם בלידה, החוקרים מצאו שגיל ההורים לא עלה בהתמדה מהעבר ואולי אף ירד לכ-25 שנים לפני כ-10,000 שנים בשל גידול האוכלוסייה שחפף עם עליית הציוויליזציה באותן שנים.
"באמצעות המחקר שלנו, שמנו לב שאנחנו יכולים לחזות את הגיל הממוצע שבו נולדו להורים ילדים באמצעות מוטציות DNA שהועברו מהם לילדיהם", אמר מחבר המחקר פרופ' מת'יו האן מאוניברסיטת אינדיאנה שבבלומינגטון. "המוטציות הללו מהעבר מצטברות עם כל דור וקיימות בבני אדם כיום", אמר ריצ'רד וואנג מצוות המחקר, "כעת אנחנו יכולים לזהות את המוטציות הללו, לראות כיצד הן נבדלות בין האבות לבין האימהות, וכיצד הן משתנות כפונקציה של גיל ההורים".
איך הם עשו את זה?
ה-DNA שהילדים קיבלו בתורשה מהוריהם מכיל 25 עד 75 מוטציות חדשות, אומרים המדענים, מה שמאפשר להם להשוות בין ההורים לבין הילדים, ולאחר מכן לסווג את סוג המוטציה שהתרחשה, שכן סוג המוטציות תלוי בגילי ההורים. כאשר הם בחנו מוטציות בקרב אלפי ילדים, החוקרים הבחינו בדפוס שלפיו סוגי המוטציות שילדים מקבלים מהוריהם תלויים בגילי האם והאב.
עד לנקודת הזמן הנוכחית, גישות גנטיות קודמות לקביעת הזמנים שחולפים בין דור אחד לשני הסתמכו על ההשפעות המורכבות של שחלוף (רקומבינציה), כלומר החלפת חומר גנטי בין מולקולות DNA שונות, כשלרוב השחלוף יוביל ליצירת מולקולת DNA המורכבת משני מקורות גנטיים שונים, או מוטציה של סטיית רצף DNA אנושי מודרני מדגימות עתיקות. בנוסף, היו אלו תוצאות ממוצעות בין גברים ונשים בטווח זמן שנע על פני 40-45 אלף השנים האחרונות, אם כי המין של האדם המודרני (הומו ספיינס) הופיע לראשונה לפני כ-300 אלף שנים.
כעת, האן, וואנג ועמיתיהם למחקר בנו מודל שמשתמש במוטציות דה נובו - שינוי גנטי שקיים לראשונה בצאצא ללא יכולת למצוא אותו בהורים בבדיקות סקר גנטיות לפני ההיריון - כדי להעריך בנפרד את זמני הדור של הזכר והנקבה בנקודות רבות ושונות במהלך 250 אלף השנים האחרונות.
החוקרים לא היו מעוניינים בהבנת הקשר בין מגדר לגיל בהתעברות לאורך זמן, אלא ערכו בדיקה רחבה ומעמיקה יותר לגבי מספר המוטציות שעברו מהורים לילדים. הם הבחינו בדפוסי המוטציה המבוססים על גיל רק תוך כדי שהם מנסים להבין את ההבדל והדמיון בין הדגמים הללו בבני אדם לעומת יונקים אחרים, כגון חתולים, דובים וקופי מקוק.
"סיפור ההיסטוריה האנושית מורכב ממגוון מקורות כמו תיעוד כתוב, ממצאים ארכיאולוגיים, מאובנים ועוד", אמר וואנג. "הגנומים שלנו, ה-DNA שנמצא בכל אחד מהתאים שלנו, הוא מעין כתב יד של ההיסטוריה האבולוציונית האנושית. הממצאים מהניתוח הגנטי שלנו מאששים כמה דברים שהכרנו ממקורות אחרים, כמו העלייה האחרונה בגיל הממוצע של ההורים, אבל מציעים גם הבנה עשירה יותר של הדמוגרפיה של בני אדם קדומים. הממצאים תורמים להבנה טובה יותר של ההיסטוריה המשותפת של בני האדם".
