אסיפת הורים
לגדל ילדים עם הפרעת קשב: חלק א' | #14
50:40
הורים רבים מתלבטים בשאלה אם יש לילדם קשיי קשב וריכוז. לפעמים זו שאלה שמעלה המורה, לפעמים זו הערה של מישהו מבני המשפחה, ולפעמים זו תובנה הורית. במקרה שמתעוררת תהייה כזו, מומלץ לפנות לאבחון - ומדובר במסלול מורכב למדי. לפניכם, כל השלבים בתהליך.
קראו עוד:
הסימנים המצביעים על הצורך באבחון הפרעת קשב וריכוז
החל מגיל ארבע שנים, נוכל לעיתים לראות סימנים כמו קושי להתרכז, יכולת ריכוז לטווח זמן קצר בלבד, קושי בהשלמת משימות וחולמנות. לעיתים נראה כי הילדים אינם מקשיבים, קיימת נטייה להימנע ממשימות המצריכות התמדה או ריכוז ממושך, קיימת הסחת הדעת בקלות ונטייה לטעויות עקב חוסר תשומת לב, דחיינות ופיזור הדעת. יכולים גם לבלוט שכחנות, איבוד דברים ואימפולסיביות, למשל אם הילדים מתקשים לחכות לתורם, או מתפרצים בגן/כיתה לדברי אחרים.
המרכיב התנועתי יכול להתבטא בתנועתיות-יתר, למשל כשהילדים קמים ממקומם כשאינם מצופים לכך ומתקשים להשתתף בפעילות שקטה. בנוסף, יכולה גם להופיע דברנות רבה, עשיית רעש רב בעת פעילויות שונות והתעסקות בחפצים שאינם קשורים לפעילות שבה הם משתתפים.
מהו תהליך האבחון?
הפרעת קשב וריכוז עם פעלתנות-יתר היא מורכב, ולכן האבחון כולל כמה שלבים תוך שילובם של אנשי מקצוע מכמה תחומים. אם התעורר חשד כלשהו להפרעת קשב, יש לפנות לרופא הילדים או לרופא המשפחה לקבלת הפנייה לרופא מומחה בתחום, כמו פסיכיאטרים של ילדים, נוירולוגים של ילדים ורופאי ילדים או משפחה שעברו הכשרה מיוחדת וקיבלו את אישור משרד הבריאות (רשימת הרופאים הפעילים בתחום הפרעת קשב מופיעה באתר משרד הבריאות).
השלב הבא יהיה מילוי שאלוני קשב, שהם תחילתו של תהליך האבחון. בכל קופת חולים השאלונים יישלחו בצורה אחרת, מטופלי כללית למשל יקבלו הודעת SMS עם קישור למילוי שאלוני קשב באמצעות אפליקציית אפליקשב, שמאפשרת ניהול דיגיטלי של האבחון. בהמשך, השאלונים יישלחו למרפאה המאבחן/ת, שם ייצרו אתכם קשר כדי לקבוע תור לאבחון עצמו.
4 צפייה בגלריה
"ילדים עם הפרעת קשב יש שכיחות גבוהה יחסית להפרעות נלוות או מקבילות"
(צילום: Shutterstock)
הבדיקות שנערכות אמורות, בין השאר, לשלול מצבים אחרים שאינם הפרעת ריכוז וקשב, כמו בעיות בשמיעה או בראייה, אפילפסיה שאינה מטופלת, ליקויי למידה שאינם מאובחנים, מוגבלות שכלית או בעיות רגשיות. נציין כי בקרב ילדים עם הפרעת קשב יש שכיחות גבוהה יחסית להפרעות נלוות או מקבילות, בהן הפרעות רגשיות כמו דיכאון וחרדה, קשיים התנהגותיים, קשיי למידה, קשיים חברתיים ועוד. הגישה לטיפול בכל אחת מהבעיות הללו היא שונה, וזו אחת הסיבות לחשיבותו של אבחון מעמיק והתייחסות לכל תחומי הקושי של הילדים.
האבחון נעשה על סמך קיומם של מאפיינים התנהגותיים ותפקודיים בקרב הילדים ובדיקה רפואית (הערכה פסיכיאטרית ו/או בדיקה נוירולוגית). מטרת ההערכה הרפואית היא כפולה: אבחון ובניית תוכנית טיפול, אך גם שלילת הפרעה אחרת ש"מתחפשת" להפרעת קשב, וכן בירור קיום תחלואה נלווית כגון לקויות למידה, דיכאון או חרדה.
איזה מסמכים להכין?
לקראת הביקור אצל רופא מומחה, או ביקור במרפאה להפרעת קשב, יש להכין את המסמכים הבאים:
- אבחונים רפואיים קודמים, הפניה ובדיקה של רופא הילדים/המשפחה
- שאלון קשב - משרד המרפאה יפנה אתכם למילוי השאלונים המקובלים
- דוח חינוכי
- דוח מגורמים מטפלים נוספים, אם קיים
- אבחונים פסיכולוגיים ודידקטיים קודמים, אם בוצעו
- דוח על בדיקות שמיעה וראייה, או על כל בעיה אחרת, או מבחן ממוחשב (בהתאם להחלטת הרופא, הסברים בהמשך)
חשוב לציין כי בדיקות אלה אינן קובעות אם יש הפרעת קשב או לא, אלא הן כלי עזר בלבד עבור מי שמבצע את האבחון לשם הערכה מדויקת יחסית ומהירה של יעילות הטיפול התרופתי. ההחלטה על ביצוע בדיקות העזר, כולל בדיקה ממוחשבת, היא של הרופא המומחה בתחום ובהתאם לצורך. בדיקה ממוחשבת ואבחון פסיכו-דידקטי זה אינם כלולים בסל הבריאות, וכרוכים בתשלום. מבוטחי קופות החולים זכאים להנחה בבדיקות אלה.
תחנות בתהליך אבחון הפרעת קשב וריכוז
תהליך אבחון , טיפול ומעקב אחרי ילדים עם קשיי קשב וריכוז כולל מספר תחנות. הראשונה שבהן היא האבחון. האבחנה היא קלינית בעיקרה, ויש חשיבות גדולה לאבחנה מבדלת ממצבים אחרים, חלקם תקינים וחלקם פתולוגיים – בהם חריגות שכליות בשני קצותיה, הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, קשיים רגשיים, ליקויי למידה, קשיים פיזיים שונים כגון הפרעה בראייה או בשמיעה ועוד.
אבחון מלא כולל:
- איסוף מידע מקדים - לרוב מילוי שאלונים על-ידי ההורים ו/או המורים
- בדיקה רפואית
- מבחן ממוחשב ו/או הערכות נוספות, לפי החלטת הרופא המאבחן
- סיכום והמלצות לטיפול של רופא יועץ
מהי הבדיקה הקלינית?
מדובר בהערכה שבאמצעותה מנסה הקלינאי להבין את הטבע ואת ההיקף של השפעות קשיי הקשב על חייו של המאובחן (משפחה, חברה, לימודים, עבודה בקרב המבוגרים).
הדבר מתבצע באמצעות ביצוע ראיון עם הילד ומשפחתו, תצפיות בילד ובהורים, העברת שאלונים ייעודיים לקשיי קשב ולבעיות נלוות נוספות, ובדיקה גופנית ונוירולוגית. לעיתים, אם הרופא המאבחן חושב שיש בכך צורך, הילד יופנה למבחן ממחשב או להערכות קוגניטיביות, הערכת שפה או ריפוי בעיסוק. בנוסף לכך, בדיקות נוספות כגון בדיקות ראייה ושמיעה, יכולות להיות יעילות בחלק מהמקרים. באבחון מבוגרים, המאבחן יכול להשתמש בכל האמצעים שצוינו באבחון בילדים, למעט כמובן ראיון עם ההורים.
האבחון מבוצע על פי התסמינים הנראים אצל הנבדקים ועל פי דפוסי ההתנהגות והתפקוד שלהם במצבים שונים. הקלינאי ישתמש בכל המידע שנאסף: בראיון עם הילד ועם ההורים, בתצפיות על הילד ועל ההורים, בבדיקות גופניות ונוירולוגיות ובמבחנים קוגניטיביים, כדי להגיע למסקנה.
4 צפייה בגלריה
ADHD - חשיבות גדולה באבחנה המבדלת של ההפרעה ממצבים רפואיים שונים
( צילום: shutterstock)
יש חשיבות גדולה באבחנה המבדלת של ההפרעה ממצבים רפואיים שונים, או במילים אחרות: יש מחלות או מצבים רפואיים שחולקים תסמינים משותפים עם הפרעת קשב - לכן חשוב לוודא שהמטופל אינו סובל מהן. אלו הן למשל - חריגות שכלית בשני קצותיה (מחוננות מצד אחד - ורמה מסוימת של ומוגבלות שכלית התפתחותית מהצד האחר), אפילפסיה, הפרעות שינה, הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, דיכאון, ליקויי למידה, קשיים פיזיים שונים כמו הפרעות בראייה או בשמיעה. מטופל העובר תהליך אבחון עשוי להיות מופנה לבדיקות ספציפיות או לרופאים מומחים נוספים כדי לשלול בעיות אלה.
איזה שאלון נותנים להורים ולמורים?
שאלוני קשב מיועדים להורה ולמורה. בין השאלונים המקובלים יותר לשימוש בארץ נמצא שאלון קונרס (Conners) , מקוצר או מלא, שאלון ונדרבילט, שאלון CBCL ועוד. שאלונים אלה נמצאים בשימוש נרחב על-ידי פסיכיאטרים, נוירולוגים, פסיכולוגים ועוד. יתרונם הוא בפרספקטיבה שהם מאפשרים על בית הספר ולא רק על הבית. חסרונם הוא בכך שהם סובייקטיביים, ומתמקדים בהתנהגות הנצפית יותר מאשר בקשב, שאת הפגיעה בו קשה לראות מהצד. חיסרון זה גורם להתמקדות בחלק ההיפראקטיבי, שהוא הבולט לעין. שאלוני קשב המיועדים להורה ולמורה יכולים להינתן במפגש הראשון, אם כי רצוי להגיע למפגש האבחון לאחר מילויים.
מהו המבחן הממוחשב?
מבחן טובה (TOVA - Test of Variables of Attention, או מבחן משתני- קשב) או מבחן MOXO, הם מבחנים ממוחשבים מקבוצת ה-CPT-Continuous Performance Test – מבחן התפקוד המתמשך. אלה מבחנים שמאפשרים הערכה אובייקטיבית של המרכיבים השונים של הפרעת הקשב, כולל מרכיב הקשב. מבחנים אלה בודקים ישירות את יכולתו של הילד להתמודד עם מטלה חד-גונית ומשעממת יחסית לאורך זמן.
הילד צופה בצג מחשב במשך פרק זמן קבוע ואמור להגיב לגירוי אחד ולהתעלם מגירוי אחר. הבדיקה מודדת את המהירות ואת הדיוק של עיבוד המידע באמצעות השוואת התוצאות לנורמות המאפיינות את גיל הנבדקים. מבדק MOXO מבחין גם בין מוסחות לגירויים שמיעתיים לבין מוסחות לגירויים ראייתיים.
מבחן ממוחשב שכיח נוסף הוא ה-B.R.C הכולל בנוסף למבדק מסג CPT גם מבדקים קוגניטיביים נוספים. מטרתו היא להוסיף מידע נוסף במהלך האבחון הנוירולוגי ועל ידי כך להעלות את שיעור הדיוק האבחנתי והטיפולי.
האם מבחן ממוחשב נותן תוצאות מדויקות?
אמנם לא ניתן בשום אופן לאבחן הפרעת קשב רק על ידי המבחנים הממוחשבים, אבל יש להם חשיבות בכך שבאמצעותם ניתן להעריך פן של ההפרעה שלא ניתן להערכה ברורה באמצעות התסמינים. כמו כן, מבחנים אלו עוזרים בקביעת טיפול תרופתי להפרעת קשב וריכוז ברמת דיוק של כ־95%, וגם מאפשרים להעריך את רמת היעילות של הטיפול התרופתי.
בהליך משווים את תוצאת הבדיקה הראשונה שנערכת ללא תרופה, לתוצאות הבדיקה השנייה שנערכה תחת השפעת ריטלין. חשוב לציין כי ביצוע בדיקה ממוחשבת מסוג CPT כמו T.O.V.A או MOXO בלבד אינו מהווה אסמכתא להפרעת קשב. מטרת המבדקים הללו היא לתת למאבחן מידע נוסף שהוא זקוק לו בתהליך האבחון. אם אבחנה של הפרעת קשב וריכוז עם פעלתנות-יתר ברורה לרופא המאבחן, או אם הוא אבחן בעיה אחרת הגורמת לקשיי הקשב, הוא לא יפנה לאבחון ממוחשב.
ד"ר דורית שמואלי היא מומחית בנוירולוגיה, רכזת תחום התפתחות הילד בכללית
